ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
רש"י: "וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל" - אף בזה אנו צריכים לדברי אגדה: ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים, והבדילו לצדיקים לעתיד לבא.
ולפי פשוטו, כך פרשהו: ראהו כי טוֹב, ואין נאה לו ולחושך שיהיו משתמשין בערבוביא, וקבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה (ודומה לזה בירושלמי ברכות פ"ח ה"ו, ע"ש).
להלן תיאור הפסוקים לפי פשוטו: אלוקים החליט לברוא את האור, אז אמר יהי אור, ויהי אור – האור נברא. אחרי שהאור נברא גילה אלוקים לפתע שהאור טוב ולא נאה לו ולחושך שאיננו טוב שישתמשו בערבוביא, אז קיבל אלוקים החלטה חדשה להפריד ביניהם, שלכל אחד יהיה תחום נפרד, האור ביום והחושך בלילה.
הדברים תמוהים ביותר, וכי בילוד אשה עסקינן שמקבל החלטה שאינו יודע מה יהיו תוצאותיה, ואחר שמגלה דברים חדשים משנה כיוון ומקבל החלטות חדשות? ובאמת מצאתי שהרמב"ן דחה את דברי רש"י בגלל תמיהה גדולה זו, וכתב שאין הדברים נכונים, שאם כן, ייראה כענין הַמְלָכָה ועצה חדשה, שיאמר, כי אחרי שאמר אלהים: "יְהִי אוֹר", והיה אור, ראה אותו כי טוב הוא, ולכן הבדיל בינו ובין החשך, כעניין באדם שלא ידע טיבו של דבר עד היותו.
וחשבתי לבאר הדברים כך: התורה הקדושה איננה ספר היסטוריה, התורה היא תורת חיים שבאה ללמדנו אורחות חיים, ואשר על כן פשוט שאלוקים ברא את האור, וידע מראש שהוא טוב, ושיש לקבוע לכל אחד מהם תחום נפרד, האור ביום והחושך בלילה, והסיבה שברא את האור והחושך בערבוביא ורק לאחר מכן הפרידם כל אחד לתחומו, היא כדי שאנו נלמד מכך אורחות חיים, לכל אדם יש יצר טוב ויצר הרע, האדם נמשך לטוב ונמשך לרע, האור שהוא היש מסמל את הטוב, והחושך שהוא ההעדר מסמל את הרע, ובכל אדם הטוב והרע משתמשין בערבוביא בדיוק כמו האור החושך שהשתמשו בערבוביא בעת בריאתם, וכאן באה התורה ללמדנו את הדרך להתמודדות במערבולות החיים, שאין נאה לאור ולחושך שיהיו משתמשין בערבוביא וקבע לזה תחומו ביום ולזה תחומו בלילה וכמו כן אין נאה לטוב ולרע שבאדם שיהיו משתמשין בערבוביא ויש להפריד ביניהם ולקבוע לטוב את תחומו ביום שמסמל את העשיה, ולקבוע לרע את תחומו בלילה שמסמל את העדר העשיה, כדברי הכתוב (תהלים קד, כב-כג) "תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון. יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב".
נקודה זאת שהאור מסמל את הטוב והחושך מסמל את הרע נמצאת בדברי המדרש: "ויקרא אלהים לאור יום", אמר רבי אלעזר לעולם אין הקדוש ברוך הוא מיחד שמו על הרעה אלא על הטובה". "ויקרא אלהים לאור יום", ולחושך קרא "אלהים" לילה אין כתיב כאן, אלא "ולחושך קרא לילה" (בראשית רבה ג, ו).
"סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו" (תהלים לד, טו). "סור מרע" מסמל את מצוות "לא תעשה", "ועשה טוב" מסמל את מצוות "עשה" (ראב"ע ורד"ק), המהות של מצוות לא תעשה היא העדר העשיה "סור מרע", ידיעת מצוות לא תעשה אבל רק על מנת לדעת מה לא לעשות, מאידך המהות של מצוות עשה היא העשיה החיובית בפועל, ומכאן שהדרך הנכונה איננה עיסוק אובססיבי באסור, בלא תעשה, אלא עיקר העיסוק צריך להיות במצוות עשה, בפעילות חיובית אינטנסיבית, גם כאן ניתן לומר שאין נאה לטוב ולרע, למצוות עשה ולמצוות לא תעשה, שיהיו משתמשין בערבוביא, ויש להפריד ביניהם ולקבוע לטוב את תחומו ביום שמסמל את העשיה, ולקבוע לרע את תחומו בלילה שמסמל את העדר העשיה.
בדומה לזה ניתן גם לקחת עצה טובה זו של תורתנו הקדושה גם לתחום ההתמודדות עם רגשות. לכל אדם יש רגשות חיוביים ורגשות שליליים, הרגשות החיוביים מסמלים את האור ומעודדים את האדם לפעול בשמחה ובאופן חיובי, ומצד שני, הרגשות השליליים מסמלים את החושך וגורמים לאדם לדכדוך ולהעדר עשיה או גרוע מכך לפעול באופן שלילי. העצה היא שוב, לקבוע לכל אחד מהרגשות תחום נפרד, לרגשות החיוביים ניתן לתת זמן רב במשך היום והלילה משום שאנו מעונינים בפועל היוצא שלהם, ולרגשות השליליים גם יש לתת זמן כל יום, אם כי זמן מוגבל, וחשוב שזה יהיה בזמן בו איננו רעבים או עייפים כדי שיהיה לנו את כוחות הגוף והנפש להתמודד עם אותם רגשות ולנתב אותם באופן נכון ובריא.
ניתן להעמיק עוד יותר בעניין זה על פי דברי הרב דסלר (מכתב מאליהו ה, 96-97), "כל מעשי בראשית נבראו לדעתן " (ר"ה יא.), וברש"י שם: "שאלם אם חפצין להבראות ואמרו הן". פירוש שמציאותם מתאימה לרצונם, כן בכל הבריות שהן כלים לאדם. הרי רואים שכל אחת ואחת שמחה במה שהיא, שמחה בחייה ובמהותה. אבל באדם אינו כן. כי באדם השכל מחייב, והתורה מצווה, אבל הרצון – להיפך. והיינו טוב ורע. עצם מצב הבחירה היא ערבוב, "אור וחושך משתמשין בערבוביא". אין יציאה מהערבוב אלא ביציאה מהשתעבדות לעולם הזה דהיינו לרצון. ואיך יוצאים מהשתעבדות זו? על ידי בחינת שבת שהיא מעין עולם הבא (ברכות נז:). ומה היא בחינת שבת? שבת מסמלת את ישוב הדעת ומנוחת הנפש בגדר "כל מלאכתך עשויה" (רש"י שמות כ, ט), כי האדם העסוק הבהול והמבולבל תמיד הינו בערבוביא, ורק כאשר אדם נמצא במצב של ישוב הדעת ומנוחת הנפש יכול הוא להגיע לתובנה של השבת שהיא "כי אני ה' מקדשכם" (שמות לא, יג). ומוסיף הרב דסלר בשם זקנו הגאון רבי ישראל סלנטר זכר צדיק לברכה שהמצוה הראשונה היא: שבראש וראשונה יהיה האדם לבר דעת,מהו בר דעת? מתיישב, עושה חשבון עם נפשו, וכן הנהגתו יש בה טעם וריח, מי שאינו בר דעת – מעשיו מעשי נערות, כי מעורבבים הם, תוהו ובוהו.
יהי רצון שנזכה לישוב הדעת ומנוחת הנפש, שעל ידם נהיה ראוים לתואר "בר דעת", היודעים להבדיל ולהפריד בין האור ובין החושך, בין היום ובין הלילה, בין הטוב ובין הרע, עדי נזכה ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
