ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- דרכי חז"ל במקרא
- פשט ודרש – הרב משה גנץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
נזכיר על כך מדברי כמה רבותינו:
ראב"ע "השכל שליח ה'" (משלי כב, כא). כלומר השכל ניתן להדריכנו. וכך ריה"ל "חלילה לאל מהיות דבר התורה סותר עדות דבר הנראה עין בעין או דבר שהוכח במופת שכלי" (כוזרי א, סז. תרגום אב"ש).
האריך בעניין זה גם הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק, וכן בהקדמתו למורה הנבוכים חזר על הדברים. "התבונן כמה נפלא הוא הדבר הזה בתיאור המשל המחוכם! לפי שהוא אומר כי הדבר שהוא בעל שני פנים, כלומר: שיש לו פשט וסוד, ראוי שיהא פשטו נאה ככסף, וראוי שיהא תוכו יותר נאה מפשטו, עד שיהא תוכו ביחס לפשטו כזהב לגבי הכסף; וראוי שיהא בפשטו מה שיורה למתבונן על מה שיש בתוכו, כמו התפוח הזהב הזה, שכוסה ברשת של כסף שנקביה דקים מאוד, אשר כאשר רואים אותו מרחוק או בלי התבוננות מעמיקה, אפשר לחשוב בו שהוא תפוח כסף, וכאשר יתבונן בו היטב בעל עין חדה, יתברר לו מה שיש בתוכו, וידע שהוא זהב". (תרגום ר"י קפאח הוצאת מוסד הרב קוק עמ' י).
דברי החכמים הם תפוחי זהב במשכיות כסף . המתבונן מבחוץ יחשוב כי התפוח מכסף, שגם לו ערך גדול, אך המעיין ידע לחשוף את הזהב.
עם כל זה צריך לדעת שלא כל דבר בעולם אנו מבינים, יש את מה שמעבר לשכל. לדוגמה אין לשכל כח ללמדנו מדוע לגנוב אינו טוב, לב טוב אינו דבר שכלי.
פשט ודרש – הרב משה גנץ (13)
הרב משה גנץ
4 - אמונה באה עם השכל
5 - תפוחי זהב במשכיות כסף
6 - כחומר חותם
טען עוד
כמו שדיבר הרמב"ם על תפוחי זהב במשכיות כסף, יש בדברי חז"ל גם תפוחי זהב במשכיות פלסטיק! לדוגמה אגדות רבב"ח (בבא בתרא עג, ב) הן עטופות בפלסטיק, סיפורי סבתא קטנים ליד אגדות אלו. אמנם התוכן הפנימי שלהם בעל ערך של תפוחי זהב, ככל דברי החכמים.
דברי המהרש"א בתחילת פרק הספינה הינם קושיא גדולה על דברינו. "אף כי באמת אין להכחיש פשטי הדברים כמ"ש יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים המה ראו מעשי ה' וגו' ותרומם גליו יעלו וגו' מ"מ יש כאן דברים בגו". הנה כותב המהרש"א שהדברים מתפרשים גם על פשטם, כיצד אפשר לומר כך על אגדות כאלו? אכן, יש ליישב שהמרש"א התייחס לאגדות יורדי הים שקדמו לאגדות רבב"ח. כך פתח בדבריו "יורדי הים באניות", ולאגדות אלו יש פשט שאינן באות לתאר את המציאות, אלא את חוויותיהם של המלחים. וכבר אמרו חז"ל שהספנים רובם חסידים (קידושין פב, א), שחייהם תלויים על בלימה.
עסקנו עד כה בעיקר במדרשי אגדה, המדרש מטרתו לצבוע את הסיפור בצבעים עזים כך שהמסר יכנס למעמקי הנשמה. והנה יש לשאול, שהרי לימודנו פוגע במדרשים. מטרת המדרש להחדיר את המסר לנפש, על כן הוא צובע את הדברים בצבעים עזים. החקירה אחר הפשט מכהה את פעולתו. אמנם התבוננות בדברי רש"י תחשוף שכך עשה הוא, נמצאנו למדים שעבודה זו חשובה על אף הנזק שנראה יוצא ממנה.
העולה מדברינו, במפגש עם מדרש אגדה אין לשאול 'היה או לא היה', אלא לשאול 'מה באה האגדה ללמדנו '. מהו המסר החבוי בדברי חז"ל שלפנינו.
נעבור כעת לנושא חדש, היחס למדרשי הלכה . שגם עוקרים את פשט הפסוקים בדרשותיהם.
ראשית נציין שהפשט אינו ההבנה הראשונית העולה מן הטקסט, אלא מה שעולה מתוך הכרת המציאות, המדברים, ההקשר והמנגינה. לדוגמה אם אומר למישהו "עוף מכאן" יחשוב הקורא שיש לו כנפיים, המכיר את המציאות יבין שכוננתי "הסתלק מכאן".
דבר נוסף הוא הכרת הכותב, יש שמדבר בשטף ואין משמעות לדייק במילותיו. לעומת זאת מי שמדקדק בכל מילה הרי שהפשט אצלו מקבל קומה נוספת עמוקה יותר. עם כל זאת יש לחלק בין פשט לדרש.
המלבי"ם בהקדמתו לפירוש ספר ויקרא כותב שמטרתו להראות כי " האגדה היא עומק הפשט ". וכותב שם המלבי"ם תרי"ג כללים למלאכה זו. אנו לומדים מדבריו כי ישנם כללים ודרכי לימוד למדרשים, אך לענ"ד אין לקבל את המסקנה שמדובר בעומק הפשט.
דרשה לשון "דרש דרש משה" (ויקרא י, טז), חיפוש. הדרשה מחפשת את המסתתר בעומקם של דברים.
נניח ששני אנשים כתבו ביניהם חוזה, לאחר זמן צצה מחלוקת בין הצדדים בדבר מה שלא נדון מראש. בבואם לפני מגשר הציע הוא בפניהם לחפש בתוך החוזה כיצד לנהוג בנידון, פתרון זה הרי הוא כדרישת החוזה. על ידי העיון בנוסח נוציא מתוכו דברים שלא דובר עליהם בעת כתיבתו, אך היו חבויים בתוכן דברינו.
דוגמה לדבר דין עד אחד הנאמן להתיר אשה מעיגונה, תקנת זו היא דרבנן. אעפ"כ דורשים "מדרש כתובה" (יבמות קיז, א). לפיכך תשלום הכתובה תלוי בחתונת האשה לאחר, אף שבעת הכתיבה התכווין הבעל למציאות שהוא ודאי מת או גירש ולא לספק כמו המקרה של עגונה. מדרש זה מלמדנו כי הדרשות אינן פשט אך הן בהחלט בעלות ערך .
עם דעת המלבי"ם מסכים גם הכתב והקבלה, שהדרשות עומק הפשט. אך חלק עליהם הגר"א, נזכיר את דבריו ונרחיב בהם שוב בשיעור הבא.
"פשטא דקרא גם המזוזה כשרה אבל הלכה עוקרת את המקרא וכן ברובה של פרשה זו וכן בכמה פרשיות שבתורה והן מגדולת תורתנו שבע"פ שהיא הלכה למשה מסיני והיא מתהפכת כחומר חותם חוץ המצות שבאו במנצפ"ך שהם מישרים וכמ"ש (מכות כ"ב ע"ב) כמה טפשאי אינשי דקיימי מקמי ס"ת כו' ואתו רבנן כו' וכן בפיגול ורוב התורה ע"כ צריך שידע פשוטו של תורה שידע החותם. וכן במרצע" (אדרת אליהו שמות כא, ו).
"יתהפך כחומר חותם", בעבר כשרצו לשמור על סודיות מכתב היו חותמים אותו בחתיכת בוץ ומטביעים בה חותם. כך המקבל ידע אם מישהו קרא את הדברים. והנה החותם הוא מטביע צורה בבוץ בדיוק הפוך מגופו הוא, מה שבחותם בולט בחומר ישקע ומה שבחותם שוקע בחומר יבלוט.
מפרש הגר"א שכך הם דברי החכמים, כחותם שהוא הפך החומר אך כך מטביע צורתו. בדברים אלו נרחיב בעז"ה בשיעור הבא.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
