ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אוהב כמו אב
ה' מלמד את משה שמנהיג הוא כמו אב. כך משה שואל באחד הרגעים הקשים "הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו" (במדבר יא יב). רש"י שואל היכן ה' אמר לו לשאת את עם ישראל בחיקו כאילו הוא אומן והם יונק? ועונה: שנאמר 'לך נחה את העם' ואומר 'ויצום אל בני ישראל' – על מנת שיהיו סוקלים אתכם ומחרפים אתכם" (רש"י שם).
שמוכנים לסבול למען העם
ה' אומר למשה שצריך למנות מנהיגים על העם "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ" (במדבר יא). איזה מנהיגים? "אותם שאתה מכיר שנתמנו עליהם שוטרים במצרים בעבודת פרך והיו מרחמים עליהם ומוכים על ידם שנאמר (שמות ה) 'ויכו שוטרי בני ישראל' עתה יתמנו בגדולתם - כדרך שנצטערו בצרתן". אלה נתמנו במקום שבעים הזקנים שמתו בתבערה. אלה שלא הסכימו להסתכן ללכת לפרעה לבקש חרות לעם ישראל.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (710)
הרב שמואל אליהו
685 - פרשת במדבר תשפ"ה - מתן תורה מתוך גבורה
686 - פרשת בהעלותך תשפ"ה – שמשון, בר כוכבא, הרצל
687 - פרשת שלח תשפ"ה – עמלק או גוג ומגוג?
טען עוד
המנהיגים הללו יקבלו סיוע מיוחד משמים. "וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם, וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ". ויש שואלים למה להאציל את הכוחות של ה' דרך משה, למה לא לתת אותם ישר לזקנים? והתשובה היא שהמנהיגים הללו צריכים להיות מחוברים לה' כמו משה. מוסרים נפש למען עם ישראל כמו משה שאמר "וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן - מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ" (שמות לב לב). כמו אב שמוכן למסור את כל מה שיש לו למען בנו. כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק עד שיבוא "עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו".
שמשון – דומה למשיח
שהיה יעקב אבינו רואה אותו וסובר בו שגאולה מגעת בימיו
שמשון הוא המנהיג היחיד שמוסר בפועל את נפשו למען עם ישראל. לא מקטרג על עם ישראל למרות ששבט יהודה מסגיר אותו בידי אויביהם הפלישתים אחרי שהוא נלחם למענם. שמשון הוא המנהיג שספר שופטים מאריך לספר את סיפורו יותר מכל שאר השופטים האחרים. חכמינו במדרש הסבירו כי שמשון הוא שופט מאוד מיוחד - דומה למשיח (בראשית רבה צח יד).
בגלל המלחמה בפלישתים
והסביר רב צדוק כי זה בגלל שהוא התחיל להושיע את ישראל מהפלישתים "והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלישתים" (שופטים יג) "עד דוד המלך ע"ה שהוא הגומר, כי לעולם יהודה ודן מחוברים כמו במלאכת משכן, וכדאיתא בזוהר פרשת ויחי גם לעתיד. ואמרו ז"ל על פסוק לישועתך וגו' דיעקב אבינו ע"ה חשב על שמשון שהוא משיח, היינו כי הוא מחובר לדוד המלך ע"ה שהוא באמת משיח כדרשת חז"ל (זוה"ק ח"א פ"ב ע"ב), ועסקם מלחמת פלשתים היינו ניצוח אותו כח דיגעתי ומצאתי בעניני עולם הזה רק להכניסו לקדושה" (ליקוטי אמרים יהושע א).
מנהיגים שמגינים על עם ישראל
כאשר באים בני ישראל אל שמואל הנביא לבקש מלך, מסביר להם שמואל שמנהיג הוא שליח ה'. כך היה ביציאת מצרים " וַיִּשְׁלַח ה' אֶת משֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וַיּוֹצִיאוּ אֶת אֲבֹתֵיכֶם מִמִּצְרַיִם וַיּשִׁבוּם בַּמָּקוֹם הַזֶּה ". וכאשר חטאו ישראל ונפלו ביד אויביהם " וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יְרֻבַּעַל וְאֶת בְּדָן וְאֶת יִפְתָּח וְאֶת שְׁמוּאֵל וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וַתֵּשְׁבוּ בֶּטַח" (שמואל א יב). שלשה שופטים שהצילו את ישראל מיד המכים אותם.
נראים כמו קלי עולם
חכמינו הסבירו שירובעל הוא גדעון (שופטים ו לב). בדן הוא שמשון שבא מדן ויפתח הוא השליח השלישי. והתמקד שמואל להדגיש ששלושת השופטים הללו הם שליחי ה' אע"פ שלא נכתב עליהם שהם לימדו את ישראל תורה. ולהפך, יפתח נכשל בהריגת בתו ובמלחמה על שבט אפרים. גדעון נכשל שעשה אפוד בעפרה וזנו אחריו בית ישראל, ושמשון נכשל שלקח שלוש נשים פלשתיות.
שמשון בדורו כאהרון בדורו
אף על פי כן אומר שמואל הנביא כי הם שליחי ה' כמו שמשה ואהרון ושמואל היו שלוחי ה'. "שקל הכתוב שלשה קלי עולם כשלשה חמורי עולם לומר לך ירובעל בדורו כמשה בדורו, בדן בדורו כאהרן בדורו, יפתח בדורו כשמואל בדורו. ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים" (ראש השנה דף כה/א). כל זה בגלל שהם מגינים על עם ישראל ומכינים אותו למלכות בית דוד.
החיצוניות לא מגלה על הפנימיות הקדושה
למרות הטעות של שמשון לא כל מה שנראה מקולקל באמת היה כך. נאמר בשמשון "וַיַּעַל וַיַּגֵּד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וַיֹּאמֶר אִשָּׁה רָאִיתִי בְתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים וְעַתָּה קְחוּ אוֹתָהּ לִּי לְאִשָּׁה" הוריו מתפלאים כי מלאך ה' הבטיח להם שהוא יהיה נזיר ה' קדוש ויושיע את ישראל. הם שואלים אותו "הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ וּבְכָל עַמִּי אִשָּׁה כִּי אַתָּה הוֹלֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים?".
הנביא אומר "וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ" ובוודאי גם אחרים לא יודעים "כִּי מה' הִיא כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים משְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל". שמשון לא יכול לנהל מלחמה בשם עם ישראל שמפחד מהפלישתים. לכן הוא מסתכסך איתם ומנהל מלחמה שנראית כמו מלחמה פרטית שלו על כבודו ובאמת היא מלחמה למען עם ישראל "וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים".
שהיו פלשתים יראים ממנו עשרים שנה לאחר מותו כדרך שהיו יריאים ממנו בחייו
שמשון לא מארגן את עם ישראל להלחם מול אויביו. הוא יודע שעם ישראל כנוע ולא מסוגל לצאת להילחם בפלישתים, צריך להשפיל את הפלישתים כדי לתת לעם ישראל אומץ. הוא שורף את שדותיהם עם השועלים. מכה אלף איש בלחי החמור, עוקר את שערי העיר עזה. מפיל עליהם את בית דגן והורג אלפים רבים מהם.
שמשון הצליח להפיל עליהם פחד. כך כתוב בגמרא (ירושלמי סוטה א יז:) "כתוב אחד אומר וישפוט את ישראל ארבעים שנה וכתוב אחר אומר והוא שפט את ישראל עשרים שנה? אמר רבי אחא מלמד שהיו הפלשתים יריאים ממנו עשרים שנה לאחר מותו כדרך שהיו יראים ממנו עשרים שנה בחייו ".
ומכאן נבין כמה חשובים החיילים שלנו שהורסים את עזה ומחריבים את בתיה ומגלים את תושביה ממקום למקום, כדי שיהיו הפלשתים יראים מאיתנו כשם ששמשון הפיל עליהם מורא למשך עשרות שנים. שהפלת אימה על הפלישתים הללו היא תחילת הדרך לדוד מלכא משיחא.
הכל רוח ה'
לכן אע"פ שכלפי חוץ הכל לא נראה טהור, בפנים הכל רוח ה'. בתחילה "וַתָּחֶל רוּחַ ה' לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה-דָן, בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל" (יג כה) רוח ה' מפעמת לפניו כזוג. בהמשך צולחת עליו רוח ה' כשהוא הורג אריה "וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ ה' וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדוֹ" (יד ו). כשהוא מכה שלושים פלשתים בגלל ההתערבות על פתרון החידה, זה נראה כמשחק בחורים שאין בו שום דבר אלוקי. גם שם כתוב "וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ ה' וַיֵּרֶד אַשְׁקְלוֹן וַיַּךְ מֵהֶם שְׁלשִׁים אִישׁ וַיִּקַּח אֶת חֲלִיצוֹתָם" (יד טו). כך הוא שובר את רוחם של הפלשתים ברוח ה' שעליו.
שמשון יודע שכוחו מה'
כן נאמר גם כשהוא מכה אלף פלישתים בלחי החמור "הוּא בָא עַד לֶחִי וּפְלִשְׁתִּים הֵרִיעוּ לִקְרָאתוֹ וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ ה' וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר עַל זְרוֹעוֹתָיו כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו מֵעַל יָדָיו" (טו יד). הוא יודע שהנצחון מה' "וַיִּצְמָא מְאֹד וַיִּקְרָא אֶל ה' וַיֹּאמַר אַתָּה נָתַתָּ בְיַד עַבְדְּךָ אֶת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְעַתָּה אָמוּת בַּצָּמָא וְנָפַלְתִּי בְּיַד הָעֲרֵלִים ".
שמשון דן את ישראל כאביהם שבשמים
ובגמרא סוטה (י:) "ואמר רבי יוחנן שמשון דן את ישראל כאביהם שבשמים שנאמר דן ידין עמו כאחד וגו' ואמר רבי יוחנן שמשון על שמו של הקדוש ברוך הוא נקרא שנאמר כי שמש ומגן ה' א-להים וגו', אלא מעתה לא ימחה? אלא מעין שמו של הקדוש ברוך הוא מה הקדוש ברוך הוא מגין על כל העולם כולו אף שמשון מגין בדורו על ישראל".
חלקו שמור בעולם הבא
ואע"פ שחטא כשהתערבב עם בנות פלישתים ונענש "שמשון הלך אחר עיניו לפיכך ניקרו פלשתים את עיניו" (סוטה ט:). בסופו של דבר נסלח לו ושערו החל לצמח והוא הכה את הפלשתים במותו יותר מחייו. ובגמרא (ירושלמי סוטה פרק א הלכה ח) נאמר שיש לו חלק לעתיד לבא. "כתיב 'ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים'. אמר רבי אחא אמר לפניו רבונו של עולם תן לי שכר עיני אחת בעולם הזה ושכר עיני אחת מותקנת לי לעתיד לבוא".
דְּזַמִּין לְמֵיתֵי בַּהֲדֵי מְשִׁיחָא דְּאֶפְרַיִם, וְאִיהוּ הֲוִי מִשִּׁבְטָא דְּדָן
ובזוהר "יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶּרֶךְ, דָּא שִׁמְשׁוֹן. שְׁפִיפוֹן עֲלֵי אֹרַח, דָּא צַלְיָה (אחד מגיבורי שבט דן) הַנּוֹשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס, דָּא עִירָה (עירה היאירי – מגיבורי דוד), דְּהֲוָה בַּהֲדֵיהּ דְּדָוִד, דְּהֲוָה אָתֵי מִדָּן, וּבְגִינֵיהּ, תַּלְיָא גְּבוּרְתֵּיהּ בְּדָוִד, דִּכְתִּיב (שמואל ב ח) וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב. וַיִּפּוֹל רוֹכְבוֹ אָחוֹר, דָּא שְׂרָיָה, דְּזַמִּין לְמֵיתֵי בַּהֲדֵי מְשִׁיחָא דְּאֶפְרַיִם, וְאִיהוּ הֲוִי מִשִּׁבְטָא דְּדָן, וְזַמִּין אִיהוּ לְמֶעְבַּד נוּקְמִין וּקְרָבִין בִּשְׁאַר עַמִּין. וְכַד דָּא יְקוּם, כְּדֵין מְחַכֶּא לְפוּרְקָנָא דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (בראשית מט) לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'. (ג דף קצד עמוד ב). ועתיד שריה משבט דן לבא ביחד עם משיח בן אפרים והוא יעשה נקמה וקרבות עם שאר עמים. ועל זה אמר יעקב לישועתך קיותי ה' בברכת דן.
ועל הריגת שמשון כותב רבי צדוק הכהן מלובלין "וכמו משיח בן יוסף שיבא קודם משיח בן דוד, לפי שלא יגמר התיקון לגמרי צריך להיות נהרג ובמותו יתקן מה שלא יכול לתקן בחייו. שעדיין לא זכה לזביחת היצר לגמרי" (פרי צדיק קדושת השבת ה').
בר כוכבא – מלכא משיחא
דין הוא מלכא משיחא
על גיבור נוסף שנלחם באויבי ישראל ונצח נאמר שהוא כמו משיח. "תני רבי שמעון בן יוחי עקיבה רבי היה דורש (במדבר כד) 'דרך כוכב מיעקב' - דרך כוזבא מיעקב. רבי עקיבה כד הוה חמי בר כוזבה הוה אמר דין הוא מלכא משיחא" (ירושלמי תענית פרק ד הלכה ה). ובמדרש איכה אמר כן משום רבי יהודה בר אלעאי משם רבי עקיבא (מדרש רבה איכה ב ד).
ממנו למד הרמב"ם (מלכים יא ג) שמשיח לא צריך לעשות מופתים. "שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות כיון שנהרג, נודע להם שאינו, ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת".
מנצח את אויביו
הגמרא בירושלמי (תענית פרק ד הלכה ה) אומרת ששלוש וחצי שנים הצליח בר כוכבא בגבורתו לעצור את אדריינוס מושל האמפריה הרומית, עד שאדריינוס כמעט התייאש ורצה לחזור לרומא. "א"ר יוחנן שמונים אלף זוג של תוקעי קרנות היו מקיפין את ביתר וכל אחד ואחד היה ממונה על כמה חיילות והיה שם בן כוזבה והיה לו מאתים אלף מטיפי אצבע. שלחו חכמים ואמרו לו עד אימתי אתה עושה את ישראל בעלי מומין אמר להן וכי היאך איפשר לבדקן. אמרו לו כל מי שאינו רוכב על סוסו ועוקר ארץ מן לבנון לא יהיה נכתב באיסרטיא שלך היו לו מאתים אלף כך ומאתים אלף כך".
בוטח בכוחו ולא מצפה לעזרת ה'
עם זאת לא היה בר כוכבא ירא שמים לגמרי. "וכד דהוה נפק לקרבא הוה אמר ריבוניה דעלמא לא תסעוד ולא תכסוף (תהילים ס) 'הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא בצבאותינו'. אבל היה קשור לדודו רבי אלעזר המודעי שהיה מתפלל עליו.
שלש שנים ומחצה עשה אדריינוס מקיף על ביתר. והוה ר' אלעזר המודעי יושב על השק ועל האפר ומתפלל בכל יום ואומר רבון העולמים אל תשב בדין היום אל תשב בדין היום. בעא אדריינוס מיזל ליה". רצה אדריינוס לחזור ביאושו לרומא. אמר לו כותי אחד אני מסכסך בין בר כוכבא לרבי אלעזר המודעי ותוכל לנצח את בר כוכבא בקלות. וכך עשה.
כעס בר כוכבא בגלל הסכסוך שעשה אותו גוי שונא ישראל והרג בבעיטה את רבי אלעזר המודעי. "מיד יצאת בת קול ואמרה (זכריה יא) 'הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרועו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה' הרגת את רבי אלעזר המודעי זרוען של כל ישראל ועין ימינם - לפיכך זרועו של אותו האיש יבש תיבש ועין ימינו כהה תכהה. מיד נלכדה ביתר ונהרג בן כזובה". מכאן נבין כמה מסוכנים אותם גויים שמנסים לסכסך בין שומרי התורה בארץ ישראל לבין אחיהם, ולנתק ביניהם. שהניתוק הזה יכול לשבור את כל מדינת ישראל.
איך טעה בו רבי עקיבא וכל חכמי דורו?
ושמעתי מהרב הראשי לישראל הרה"ג קלמן בר שליט"א כי בספר ישועות משיחו לאברבנל (חלק ב עיון ראשון - פרק ד) מתפלא איך חשבו חכמי ישראל שהיה בן כוזיבא מלך המשיח. ורבי עקיבא יועץ וחכם חרשים ונבון לחש איך טעה בזה שהיה נושא כליו? ועונה שהם לא טעו "והנה שלוחי הקב"ה להחריב את שונאיו יקראו משיחים ועבדי ה', כמו שנקרא נבוכדנאצר עבדי (ירמיה מג, י), ועל כורש מפני שהחריב בבל נאמר "כה אמר ה' למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו לרד לפניו גוים ומתני מלכים אפתח" וגו'.
בר כוכבא - משיח בן יוסף
וממשיך האברבנל "ולפי שהיה מקובל באומה שקודם משיח בן דוד יבא משיח בן יוסף. לא לעשות משפט וצדקה כי אם בלבד ללחום מלחמות ה' ונקם ישיב לצריו. וזכריהו מנבא שימות במלחמה שנאמר (זכריה יב, י) "והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד" וגו', ולא פירש הכתוב כמה וכמה שנים יחיה ויתמיד מלחמותיו, לכן כשראה ר' עקיבא הניסים והגבורות אשר עשה בן כוזיבא בכל ארצות הרומיים חשב בלבו שהוא היה שליח ההשגחה משיח א-להי יעקב לענין המלחמות ונקמת האויבים בלבד ".
בתקופתו – הרבה התעוררו לזהות יהודית
ולמרות שנהרג הועיל הרבה לעם ישראל. כך אומרת הגמרא במסכת יבמות (עב.) שהרבה יהודים משכו בערלתם אחרי שהרומאים ניצחו כי התביישו להראות נימולים בבתי המרחץ של הגויים. על כן הם משכו את עור הערלה שיראה כאילו הם ערלים. אחרי ניצחון בר כוכבא הם רצו לעשות ברית מילה פעם שניה כי התגאו להיות יהודים. "אמרו לו והלא הרבה מלו בימי בן כוזיבא והולידו בנים ובנות שנאמר המול ימול אפילו מאה פעמים ואומר את בריתי הפר לרבות את המשוך". כך למרות שהוא היה צריך תיקון בכמה וכמה ענינים של קדושה, בסופו של דבר הפעולה שלו הביאה הרבה יהודים לחזור ליהדותם בגלוי.
הגר"א – תקופת משיח בן יוסף
וכן רמז הגאון מווילנה בפירושו ש"דרך כוכב מיעקב" זה משיח בן יוסף. "קם שבט מישראל" – משיח בן דוד. שעל פי רבינו הגר"א כל עבודת קבוץ הגליות, בנין ירושלים והרחבת ישוב ארץ ישראל להחזרת השכינה, כל עיקר העבודה וכל פרטיה ופרטי פרטיה נאחזים ביעודו ובתפקידו של משיחא דאתחלתא, משיח הראשון, משיח בן יוסף. שהוא הכח הנסי המסייע לכל פעולה הנעשית באתערותא דלתתא על דרך הטבע, כי משיח בן יוסף מארץ, ומשיח בן דוד משמים.
להתפלל עליו שלא ימות
"וכבר הזהיר רבינו האר"י זלה"ה לתלמידיו לכוין בכל יום בתפלת העמידה באומרם וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין, על משיח בן יוסף שהוא נקרא כסא דוד, וכנזכר בשער הכונות. והנה הם היתה קבלה בידם כי נצוץ משיח בן יוסף אשר יבא בכל דור בצדיק שבדור יבא בצדיק שהוא מזרע דוד המלך ע"ה, ולכך קורין אותו בשם כסא דוד, ובא ר' נחמן לומר דאין הכונה שיהיה בזרע דוד ממש אלא אפילו כגון אנא שאיני מזרע דוד ורק אשתי בת ריש גלותא היא מזרע דוד אפשר שנחשב איש זה מזרע דוד משום בעל כאשתו ויתגלגל בו נצוץ משיח בן יוסף, ולכן אמר כגון אנא לעשות דמיון בעצמו ולכן לא אמר אנא הוא דאין כונתו להתגדל ולומר שבי נצוץ משיח בן יוסף, אלא אמר שיבא אפילו באדם כמוני דרק אשתי היא מזרע דוד המלך ע"ה" (בן יהוידע על סנהדרין דף צח/ב).
דעת הרבי מחב"ד על בר כוכבא
וכן ענה הרבי מחב"ד לשאלה כיצד האמין רבי עקיבא במשיחיותו של בן כוזיבא, והרי לא היו לו הסימנים שמונה הרמב"ם: יקום מלך מבית דוד הוגה בתורה ומצוות וכו' ויכוף כל ישראל וכו' ויבנה מקדש כו' והשיב הרבי בשנת תשל"ב דעת רבי עקיבא בנוגע בן כוזיבא המלך – אינה סותרת מה שכתב הרמב"ם הלכות מלכים סוף פרק יא – כי היה קא-סלקא-דעתך דרבי עקיבא שזוהי תחלת תקופת הגילוי שלו".
רוח ה' מפעמת בהרצל
החלה רוח ה' לפעם בלב איש גיבור חיל ורב פעלים מאחינו בית ישראל הרצל שמו
בדורות האחרונים מתגלה גבורה גדולה בעם ישראל. הגאון אב"ד של העיר ג'רבא הרה"ג משה כלפון הכהן כותב על הרצל שפעל הרבה למען עם ישראל וארץ ישראל כי רוח ה' פעלה בו כמו בשמשון. "אחרי הדברים האלה החלה רוח ה' לפעם בלב איש גיבור חיל ורב פעלים מאחינו בית ישראל הרצל שמו אשר היה כמעט שקוע ואובד בין האומות והיה רם המעלה… וכרגע הפך לאיש המלחמה מלחמת העצה והרעיון לראות איך ובמה לגאול את הארץ ואת ישראל וימציא כמה רעיונות נשגבות ויכתבם על גיליוני העיתונים.
ומראשית כתב לו ספר ויקראהו בשם "מדינת היהודים" ובו כתוב כל מה שצריך לעשות עת ייקחו ארץ מן הממלכות… היה כמו איש חולם חלום אצל כל ישראל או רובם ככולם עד כי היו משחקים ממש על חלומותיו… ויש אומרים כי לרוב צערו חיים לכל ישראל שבק. ואולם תלמידיו ושותי מימיו עם כמה מלכים אדירים נתקע בלבבם רעיון זה וכו'".
אפשר לומר במלא האחריות, כמעט אין כמוהו בכל העולם
רבי משה כלפון הכהן היה תלמיד חכם עצום. ספרו ברית כהונה לא היה זז משולחנו של מו"ר אבא זצוק"ל. הוא כתב שו"ת שואל ונשאל (ט' חלקים) שם ניכרת חוכמתו הגדולה, עיונו המעמיק ובקיאותו העצומה. מלבד זאת כתב עוד כמאה ספרים וקונטרסים בתנ"ך ובכל מקצועות התורה.
הגאון רבי מאיר מאזוז זצוק"ל כתב עליו בספרו 'מגדולי ישראל' (ח"ג רעא): "מורנו ורבנו ועטרת ראשנו, גאון הדור, ענק הדור בחכמה, בתבונה, במוסר ביראת שמים, ביושר, בצדק, באמת ובענוה, לא קם כמוהו! אמנם חי כל ימיו בקהילה קטנה בג'רבא, אבל אפשר לומר במלא האחריות, כמעט אין כמוהו בעולם".
אין ספק כי זהו ראשית והתחלת הגאולה
בספרו זכות משה בחלק הדרושים (מטה משה) כתב רבינו: דרוש דרשתי ביום שבת קודש סדר נשא י"ב לחודש סיון שנת התר"ף לפ"ג. " ומקרוב בימינו אלה הופיע בקרבנו איש רם המעלה, זך השכל וחד הרעיון בנימין תיאודור הרצל שמו אשר עמד על דרכי וחוקי העמים והכיר כי לפי חוקי המדינות אין להשבית ולבטל כללות האומה, תהיה איך שתהיה, ולהיות אומה נחוץ מנין מה אוכלוסיא.
ומזה המציא רעיון נכבד להיות כל איש הבא להסתופף בצל חברה הציונית בשם ציוני יקרא יהיה משלם פרנק' ורבע שזה נקרא "שקל". ועל ידי זה מצא לו מניין רב מאחינו הדורשים זאת. ודפק על פתחי מלכים ורוזנים לקחת מהם משפט כתוב גלוי להיות ארץ ישראל לנו כמלפנים וככתוב בתורה. למען לא ישבת מאנוש זכר אומתינו ולבלתי התבולל והתבלע בין האומות. ויש מהם קרבוהו ויש מהם רחקוהו.
ובמותו עמדו ממלאי מקומו מרכז הציונים בלונדון ובעת היתה אסיפת אגודת השלום בצרפת אחרי מלחמת התבל הכללית כארבעה שנים, הלכו לשם באי כוח הציונים והציעו בקשתם ונתקבלה. ושוב ביום ששי לחודש אייר התר"ף נחתמה ההסכמה בזה ולהיות ממשלת אנגליא היא האפוטרופה לזה, ומעתה אין ספק כי זהו ראשית והתחלת הגאולה ".
גם הגויים שלוחי ה'
כמו שלמדנו שכורש יכול להיות שליח ה' גם בדורינו הגויים שלוחי ה' וכך כותב הרב כלפון בספרו תורת משה (דרכי משה ח"ב, פרשת וירא, עמ' קצט): "וכל משכיל על דבר אמת ואמונה בשום לב ועין חודרת על מצבה הנוכחי בשנתינו זו התרצ"ז, ועל מצבה הקדום טרם המלחמה העולמית, עיני שכלו תחזינה מישרים שכל אלה המלכים ורוזניהם וראשי אחינו הציונים והסוכנות היהודית הם הם שלוחי ההשגחה העליונה לפנות דרך ומסלול ישר אל הגאולה העתידה".
הראי"ה קוק זצוק"ל על הרצל
בהספדו על הרצל רמז הראי"ה קוק שרוח אלוקים פיעמה בהרצל והיא רוחו של משיח בן יוסף. הוא מאריך לכתוב כמה חשוב שיהודה יהיה בקשר עם יוסף ויתפלל עליו. כי פירוד מביא ע"ז כמו בימי ירבעם בן נבט, הגאולה תהיה כאשר שני הכוחות הללו יפעלו ביחד. כאמור ביחזקאל (לז) לקח שני עצים ולכתוב על אחד יהודה ועל השני יוסף עץ אפרים "וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ". ומתוך כל יבואו הרבה ברכות לישראל, " וְהָיָה מִשְׁכָּנִי עֲלֵיהֶם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵא-לֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם: וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' מְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּהְיוֹת מִקְדָּשִׁי בְּתוֹכָם לְעוֹלָם". אמן.
סיפור
ירושלים של זהב
אחרי החתונה שלנו לא היה לנו הרבה ממה להתקיים. הרב זצ"ל למד כל היום, ורק בבוקר היה מלמד שעתיים בבית הספר "מגן דוד". אני עבדתי כמנהלת מחלקה בבנק ומהמשכורת שלי התפרנסה המשפחה. לא היו לנו אמצעי קיום וגרנו בחדר שכור. כל המדינה הייתה ב"צנע", וכך גם אנחנו. עגלה לתינוק לא יכולנו לקנות, ולקחנו בשכירות.
בשנות המצוקה הכלכלית הזאת סיפר לי הרב את הסיפור על רחל ורבי עקיבא, שהיה מלקט תבן מתוך שערה ואמר לה: בעזרת ה' כשיהיה לי כסף אקנה לך תכשיט שנקרא: "ירושלים של זהב". לימים התעלה עקיבא ונהיה רבי עקיבא, ועם הפרסום באה לו גם האפשרות לקיים את הבטחתו וקנה לה את התכשיט היפה ביותר בימים ההם: "ירושלים של זהב".
הרב סיפר לי את הסיפור הזה ואמר לי: אני לא רבי עקיבא, אבל את בהחלט ראויה לירושלים של זהב. הוא גם הסביר לי שמאז שנחרב בית המקדש גזרו חכמים שלא ללבוש תכשיט כזה בחתונה, כדי להזכיר את חורבן ירושלים, אבל אחר כך אפשר. עוד הוא סיפר לי שהגמרא מספרת על אשתו של רבן גמליאל, שביקשה גם היא מבעלה תכשיט כזה. אמר לה: תכשיט כזה מיוחד רק לאשתו של רבי עקיבא. כל התורה שלו ושל תלמידיו שייכת לאשתו, שמסרה את נפשה כדי שהוא יוכל ללמוד וללמד תורה לרבי שמעון בר יוחאי בעל הזוהר, לרבי מאיר בעל הנס הקבור בטבריה, לרבי יהודה בר אלעאי שהלכה כמותו ולרבי יוסי ורבי נחמיה, התנאים הגדולים.
לימים, כשהרב היה לרב ראשי לישראל, הוא אמר לי שהגיע הזמן שלו לקיים את הבטחתו. הוא אמר לי שהוא יודע כי כל מה שהוא הגיע אליו בימי חייו זה בזכות המסירות שלי להתחתן עם בן תורה, כנגד מה שהיה מקובל בימים ההם. בזכות השנים בהן עבדתי ופרנסתי אותו ואפשרתי לו ללמוד וללמד תורה, בזכות השנים בהן גידלתי ילדים בתנאים קשים.
(הרבנית צביה אליהו, אשת הרב)
ירושלים של כסף
לפני חמש-עשרה שנים חלתה בתנו היחידה, תהילה בת השלוש. מחלתה של תהילה הייתה קשה, ואנחנו פנינו אל הרב זצ"ל לבקש ברכה. ואולם במקום ברכה השיב לנו הרב במילים "השם ירחם" ו"כפרת עוונות". בהזדמנות אחרת הוא הוסיף את האות יו"ד לשמה, אבל מצבה של תהילה הלך והחמיר. לצורך טיפול בתהילה לא הייתה לנו ברירה אלא לטוס לניו-יורק לטיפולים מיוחדים. כשהיינו בחוץ-לארץ, מצבה של תהילה הידרדר והיה לנו ברור שאלה ימיה האחרונים.
הרופאים אסרו עלינו להטיס את תהילה חזרה לארץ, אבל היא ביקשה לחזור הביתה, והדילמה שלנו הייתה קשה מאוד. באחד הימים, כאשר התפללתי לקב"ה שיעזור לי להחליט האם להטיס אותה לירושלים או לא, הגיעו אלינו לבית החולים שליחים של הרב אליהו, הרב יהודה מוצפי והרב משה צור, ואמרו לנו שהרב הגיע לניו-יורק למסור שיעורים לקראת עשרת ימי תשובה, הוא חושב על תהילה ומתפלל לרפואתה, אבל בשל מצבה הקשה הוא לא הצליח להגיע אליה לבית החולים. בטרם יצאו, סיפרו השליחים כי הרב מבקש לתת לתהילה הקטנה מתנה, והוציאו קופסת תכשיטים יפהפייה. פתחתי את הקופסא בידיים רועדות, ולתדהמתי גיליתי שמדובר בתכשיט "ירושלים של כסף". נדהמתי מגדלות הנפש של כבוד הרב, שכל כך דואג לבתנו והוא מצא לנו זמן כאילו היינו בני משפחתו ממש.
ההתרגשות מהתכשיט נבעה הן מהעובדה שהבנו שהרב מבקש עלינו את מידת הרחמים, שהרי ידוע שכסף הוא רחמים, והן משם התכשיט, שמזכיר את רחל אשת רבי עקיבא.
הרב, ברוח קודשו, פתר לי את הדילמה באמצעות המתנה ששלח. הבנו שאין לנו מה לעשות עוד בנכר ועלינו לשוב עם הילדה לירושלים. חזרנו לארץ, ולצערנו ביום כ"ו באלול, כמה ימים לפני ראש-השנה, תהילה אכן נפטרה. אבל זכינו שהיא נפרדה ממשפחתה ומחבריה בצורה מרגשת ביותר, ושהיא החזירה את נשמתה לבורא בארץ הקודש. תהילה נקברה בהר-המנוחות בירושלים. בירושלים של זהב.
(מרב צדוק, ירושלים)
שאלות
תפילת צדיק. אני עדיין זוכר את אביו זצ"ל אומר בהספד על הרב בן ציון שיש מדברים נגד בני הישיבות וביקש שהמנוח יעמוד לפני ה' ויתפלל על זה,מקוה שעכשיו שניהם יעמדו לפני ה' בתפילה על זה.
בוודאי צריך להתפלל על בני הישיבות. אבל בעת מלחמה כתב כבר החזון איש בהלכות עירובין, ליקוטים, סימן לו, אות ג "נראה דהא דתנן [שזה ששנינו] דבמלחמת מצוה אפילו חתן מחדרו [יוצא למלחמה] לא איירי [אין מדובר] בזמן שצריכין לעזרתם לנצחון המלחמה, דזה פשיטא דבשביל פיקוח נפש והצלת העם כולם חייבין. אלא אפילו בזמן שאין צורך אלא למספר מסויים (וכן היו רוב מלחמותיהם שלא היה מקום לחיל הצבא הלוחמים אלא למספר מסוים), היה רשות ליקח חתן מחדרו, שאין להחוזרים שום זכות במלחמת מצוה. וכן במלחמת רשות אינן פטורין אלא בזמן שאין נצחון ישראל תלוי בהם, שמספר הצבא שצורך בהן יש בלעדן. אבל אם יש צורך בהן חייבין לבוא לעזרת אחיהם. וגם שב הדבר למלחמת מצוה". הרי לך שבמציאות של ימינו בוודאי יש חובה ללכת לשרת במלחמה ואין על זה שום פטור.
קילוף פירות וירקות בשבת
איך ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה המשמעות הנחת תפילין?
רמב"ם וכוזרי
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מהי אמונה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
