ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גלות וגאולה
מהו מתווה הגאולה במשנת הרבי מיליובאוויטש? עמדתו ידועה כמורכבת, התבססות על הרמב"ם וספרי קבלה וחסידות כאחד. האם מתווה הגאולה על פי הרבי הינו נטורליסטי או על טבעי?
מאמר זה הינו גם מאמר תגובה לספרו המחקרי של הרב ראובן אוריה הכהן "כולא חד" תגובה של מי שהיה שם בשיא הסערה המשיחית וינק מהסבריו של ר' יואל כהן ע"ה ובהמשך רבני כולל החסידות בערד
תרגום חסידות למושגים פילוסופיים
בספרו כולא חד הרב אוריה הכהן מתרגם למעשה רעיונות חסידיים למושגים פילוסופיים. הוא מתמקד באמרה המובאת בשיחות ומאמרי הרבי ומקורו מאדמו"ר האמצעי (האדמו"ר השני בשושלת חב"ד בנו של בעל התניא) שהיש הנברא שורשו מהיש האמיתי "שיראו בגלוי שהמציאות דכל בשר היא הכח האלוקי שמהווה אותו מאין ליש, כח העצמות ובמילא אין חילוק בין עליון לתחתון כיוון שעניינם אחד ובלשון הידוע שמציאותו של היש הנברא היא המציאות דיש האמיתי" (שיחת נשא תשנ"א)
בשפה הפילוסופית ישנו פנתאיזם שפירושו שמציאות כפי שהיא היא אלוקות. זוהי שיטת שפינוזה ולפי שיטה זו ח"ו אין מקום למצוות. הרבי במכתב לבן גוריון, שהתעניין בשיטה זו כתב "לא כשיטת הפנתאיזם שהכל חומר אלא שהכל רוחניות ויתרה מזו הכל אלוקות" שיטה נוספת היא פנאנתיאיזם או אקוסמיזם שפירושו הכל אלוקות והעולם הגשמי הוא סוג של דמיון.
שיטת הרבי הינה תנועה כפולה הנקראת בחסידות רצוא ושוב. ראשית יש לאיין את העולם שלא יתפוס מקום ולהיות בתנועה של "אין עוד מלבדו" ורק אחר כך ניתן בתנועה של שוב לשוב לעולם ולהבין כלשונו של הרמב"ם "שכל הנמצאים לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו" כלומר יש מציאות שכל עניינה הוא שה' רוצה שהיא תהיה.
במאמר "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" קונטרס פורים תש"ן "כמבואר במקום אחר (המשך תרס"ו לרש"ב) "זה שהעצמות ביכולתו להאיר וביכולתו שלא להאיר, שניהם הם עניין אחד"
במאמר זה ובמאמר ההמשך שלו הרבי מתמצת את הפילוסופיה החבדי"ת. הן כח הגבול (צמצום, רשימו) והן כח הבלי גבול (אור אין סוף קו וחוט) הם כוחות של הקדוש ברוך הוא שהוא למעלה משניהם (עצמות) העצמות מתגלה במעשה המצוות של נשמות בגופים דווקא
נצחיות המצוות
בשיא הסערה המשיחית הרבי הוציא לאור קונטרס שנקרא הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלות לעולם. שם הרבי מסביר כפי הרמב"ם שבימות המשיח המצוות תהיינה בשלימות ובתחיית המתים אמנם האדם לא יצטרך ציווי, אבל המצוות תהיינה ממילא וברצון כגילוי טבעי ונובע של הנשמה. המצוות הן עניין עצמי.
דרך ביאורו של הרבי היא שיש אצל הקב"ה כח בגבול וכח הבלתי בעל גבול בעל גבול והעצמות שלמעלה מהם ומאחד את שניהם וביטוי כשהבלתי בעל גבול והגבול מופיעים בו זמנית בהתחדשות מתמדת על דרך מקום הארון אינו מן המידה. (מקום ובלתי מקום בו זמנית, נמנע הנמנעות בלשון הרשב"א) חיבור זה מצריך "תחזוקה"- "חידוש" תמידי הנעשית על ידי המצוות. הקדוש ברוך הוא, האדם, והמצוות מהקדוש ברוך הוא אל האדם. המצוות הינן חוליה מקשרת בין האינסופי לגבולי על מנת ששניהם יוכלו לבטא את העצמות.
הצדיק האוניברסלי
הרב אוריה הכהן כתב על האוניברסליות בתורת הרבי. המשך ישיר למה שכתוב בתניא שמיתרון ההארה לישראל יגיה חושך האומות גם כן.
חזון הגאולה של הרבי הינו מילותיו המסיימות של הרמב"ם את ספר היד החזקה "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד...ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"
על הרמב"ם היו טענות על כך שהחזון האוניברסלי שלו עלול לגרום חלישות בקיום המצוות. בפועל היד החזקה הוא החיבור ההלכתי המקיף ביותר לעידוד קיום מצוות, כל תרי"ג מצוות. וכבר הסכימו גדולי ישראל הן החסידיים (בעל התניא שחבב גם את המורה נבוכים) והן הליטאים (משך חכמה, הגאון הרוגצ'ובי ועוד) שהיד והמורה אחד הם.
הרבי לקח את תיאורו של הרמב"ם את שבע מצוות בני נח והפך אותן לנגישות. הרבי מעודד את הגויים לקיים את המצוות שלהם ובכך להפוך את העולם למקום טוב ומואר יותר כהכנה מרכזית לגאולה. הרמב"ן מרחיב את חיובי בני נח לכמה עשרות מצוות והרב יונתן שטייף שהרבי עודד אותו להוציא את ספרו על שבע מצוות בני נח (והוא ראה בכך תריס בפני פורענות השואה, אם כי לא הספיק להוציאו לפני השואה לצערנו) מצא בכל מצווה משהו ששייך גם לבני נח.
הקהיית השנאה בין ישראל לעמים והפיכתם של הגויים למסייעים ברוח חזון הנביאים עוברת לא באמצעות דילול מצוות חלילה לישראל אלא הפוך, קירוב הגויים למצוות השייכות אליהם (מבלי לעודד גיור מלא)
הרב ויינר מירושלים כתב ספר "שבע מצוות ה'" עם הסכמה והערות מהרב זלמן נחמיה גולדברג. ספר המנגיש את שבע מצוות בני נח והופך אותן לתוכנית חברתית מדינית מעשית כאלטרנטיבה שפויה לקריסת האידיאולוגיה המערבית בפוסטמודרניזם. על דרך זה מפעלו של הרב אורי שרקי. מנהיגי ארצות הברית כבר חתמו על אמנה בנושא שבע מצוות בני נח.
מדרג
חשוב לציין שלצד האוניברסליות שבגילוי מביא הרבי מבעל התניא (בשיחת נשא תנש"א) שארץ ישראל תתפשט על כל העולם, וארץ ישראל עצמה תתעלה עוד יותר וירושלים עוד יותר. כלומר יישמר מדרג בתוך הקדושה גופא. וכן בין ישראל לעמים. מדרג שאינו קונפילקטואלי מעורר הבדלות ושנאה כבגלות אלא מדרג בקדושה גופא. והגויים יתנו לעמ"י את ארץ ישראל מרצונם הטוב. (שיחת לך לך תשנ"ב)
נס המלובש בטבע
"בחסידות מוסברת מעלתו של פורים. נס המלובש בטבע. במתן תורה כפה הר כגיגית מסביר בעל התניא (מאמר חייב איניש לבסומי בליקוטי תורה) שזה גילוי אהבה רבה- האהבה וההארה החזקה מאוד מלמעלה גם היא סוג של כפיה כי הנברא לא הפנים את האורות בכוחותיו וחושיו. בפורים היו בתכלית השפלות ובחרו ברצונם המלא בהתחלה מתוך פחד ואונס ואחר כך מתוך הרחבה ורצון. וזה נעלה יותר ממתן תורה- חזרו וקיבלו את התורה בימי אחשוורוש (מאמר בלילה ההוא השני תשכ"ה ועיין מאמר ואתה תצווה קונטרס פורים קטן תשנ"ב)
כלומר העבודה שלנו כפי שאנחנו (דעת תחתון, יחודא תתאה, אתכפיא, מבחינתנו ולא מבחינתו בלשון נפש החיים) בלי פתיחת היכלות עליונים על ידי שמות קדושים וכיוצא בזה. היא הנס הנפשי המלובש בטבע שיביא את גילוי האלוקות לתוך העולם. עבודה זו צריכה להיעשות מתוך בחירה, רצון ואהבה.
סיכום- חזון הגאולה של הרבי מיליובאוויטש תקופת ימות המשיח (ולא תקופת התחייה) הינו נטורליסטי ומתבסס על תהליכים רוחניים מחשבתיים, תרבותיים שיובילו את הגויים לסייע לישראל. (שבנתיים צריכה לעמוד בתוקף ולא למסור שטחי א"י נחלת אבותינו)
המצוות הינן נצחיות ומקשרות את האינסופי עם הגבולי באהבה, בחירה ורצון. קירוב והקהיית הקונפליקט בין ישראל לעמים על ידי שבע מצוות בני נח.
שבע מצוות בני נח הינן תוכנית מעשית לעולם מתוקן מלא צדק ואמונה.
רענן זיו , חסיד חב"ד וחוקר ספרות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
