ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גלות וגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תהילה מלאכי ז"ל
" האליליות, שפגעה בנו כל ימי התקופה הארוכה שעד חורבן הבית הראשון, היתה תולדה מנטיה חמרית יתרה... שלא היתה שום תרופה למחלה כי אם על ידי שבירת האומה, באופן שלא יהיה לה ימים רבים מה לעשות בענינים חמריים בכללותה, ונשארה פניית האומה כולה, בכל ימי הגולה הארוכה, רק לדברים נשגבים ונאצלים. אמנם הנטיה היתרה היוצאת מהשווי אל הרוחניות גם כן מזיקה הרבה... ומכל מקום בתור רפואה לנטיה חמרית מופלגת משמשת היא בכל אופן... והנה עתה בעת ההתעוררות של התחיה הלאומית היא לנו האות שכבר נתרפאה המחלה הכללית, באופן שכבר ניתנה רשות לאומה להיות לה שיח בענינים חמריים בכללותה. הנטיה הראשונה מההפלגה הרוחנית אל החמרית מוכרחת להיות בהפרזה קצת לצד האחרון, וזהו מקור חוצפא של עיקבא דמשיחא. מכל מקום לא יארך הזמן של הנטיה הקיצונית הזאת, כיון שביסוד האומה מונח שווי המשקל". (אורות ישראל ו, ד).
החורבן והגלות, ככל דפוסי ההשגחה האלוהית, אינם עניין חיצוני כי אם עצמי, "שאינו על דרך העונש ונקימה חס וחלילה, רק... שהחטא עצמו הוא עונשו" (נפש החיים א, יב). הפיזור הלאומי של עם ישראל למשך אלפי שנים איננו עונש נקמני כלפי האומה, אלא תוצר ישיר של התנהגותה. כשם שהגוף אינו 'נענש' בקלקול קיבה לאחר אכילה לא מבוקרת - אלא זהו טבע החיים, כך, כאשר הקודש חדל מלהנחות את התרבות הישראלית והתודעה החברתית הפכה לפרטית ונהנתנית, באופן טבעי אבדה היכולת לנהל מסגרת ממלכתית. ללא אידיאל שיתופי - התרסקה החברה, כל אחד מן הפרטים משך לכיוונו, והפלגנות יצרה מחנות המסוכסכים איש עם רעהו. הפיזור החיצוני מבטא רק תשקיף של הריקבון הפנימי: "אריה קטילא קטלת, קמחא טחינא טחנת" (איכה רבה א, מג).
מהי אם כן מטרת הגלות? - פירוק המסגרת הלאומית אִפשר לבודד את פרטי החברה ו'להרגיע' את המערכת. כאשר ההתלהמות ההדדית והגיבוי הלאומי נפסקו, נוצרה יכולת למַתֵּן את מדרון ההתנוונות. אפשר להביא משל לכך מעולם הרפואה: ישנו מצב פתולוגי חמור המכונה 'פרפור חדרים' (Ventricular Fibrillation). במצב זה ישנם גירויים חשמליים מרובים, שמקורם ברקמת לב חולָה, היוצרים קצב פעילות אשר איננו מאפשר את פעילותו התקינה של הלב, והוא 'קורס' תחת העומס. על מנת להחזיר מצב זה לתיקנו דרושה מכת חשמל חיצונית ה'מכבה' ו'מאתחלת' (Reset) את כל פעילותו החשמלית של הלב. לאחר כמה שניות של 'שקט תעשייתי' (Asystolia) דהיינו חוסר פעילות חשמלית כללית, מתעורר לחיים קוצב הלב הפיזיולוגי (Synus), והוא שב מעתה להיות השולט על קצב הלב התקין.
כך אף בנמשל: הגלות שמשה כרפואה לתחלואי החברה, מעין 'מכת החשמל' המשביתה את המסגרות הלאומיות אשר שקעו ב'פעילות יתר' חומרנית עד כדי 'פרפור חדרים' - הסתאבות וניוון חברתי. יתרה מזאת, המציאות הגלותית נותנת, מעבר להשבתת ההסתאבות, גם אפשרות לשקם את התודעה הרוחנית שנדחקה הצידה בידי הגיעול החומרני - וזאת על ידי הליכה לקיצוניות הנגדית: ללא חיי לאום, מתנתקות נפשות היחידים מניהול מערכות ציבוריות רחבות - כלכליות, צבאיות ופוליטיות - ונוצרת התכנסות מאונס ב"בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל" (מגילה כט, א).
מתוך כך מובן מאליו כי תהליך תחייתה של האומה איננו תהליך פשוט. אם נמשיך את המשל שהזכרנו לעיל, ניתן להבחין כי לאחר אותן מספר שניות בהן הושבת הלב מפעילותו, כאשר שב קוצב הלב הפיזיולוגי (Synus) ומתעורר לפעילות - הדבר מאופיין ב'הפרעות קצב' (Arrhythmia) המלוות את קצב הסינוס. כלומר, לזמן מה ישנו 'עודף' גירויים חשמליים הנשלחים אל הלב כתוצאה מפעילות היתר המתרחשת בעת התעוררות המערכות מתרדמתן.
בהתאם לכך, במהלך תחייתה של האומה ישנה תופעה מקבילה: כאשר נאלצת החברה הישראלית להעמיד כוחות מפעל יש מאין, ובנוסף לכך אף נראה במבט ראשוני כי הדברים סותרים את המשנה הרוחנית הגלותית, נוצר בהכרח ניכור בין אנשי המעשה - המקצינים לכיוון החומרי ב'פעילות יתר' כריאקציית נגד למעמד החיים הגלותי, לאנשי הרוח - המתבצרים בעמדתם ומנסים לשמר בקנאות את המצב הישן.
אולם אין חשש - הטבע דורש את שלו. כשם שבלב הפיזיולוגי חוזרות המערכות לתפקודן התקין לאחר זמן מה, כך הוא הדבר במערכת החיים הלאומית: כיוון שבמהותה של החברה הישראלית מוטבע האיזון - כל מחלות הילדות, הקשיים, המבוכות והסיבוכים במהלך השיבה לארץ הינם זמניים ועתידים לחלוף ברבות הימים. "לא יארך הזמן של הנטיה הקיצונית הזאת, כיון שביסוד האומה מונח שווי המשקל".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
