ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
שאלה זו – האם חובת שמירת הלשון גוברת על חובת ההגנה על הנפגע – נדונה כבר אצל הראשונים. החזקוני, בפירושו לפסוק "לא תלך רכיל בעמיך, לא תעמוד על דם רעך, אני ה'" (ויקרא יט, טז), שואל מהו הקשר בין תחילת הפסוק ("לא תלך רכיל") לסופו ("לא תעמוד על דם רעך"). תשובתו: "אם שמעת עצה על חברך להורגו, לא תעמוד על דמו, אלא הודע לו העצה" (חזקוני שם). כלומר כאשר יש סכנה לחברך – חובתך להגן עליו קודמת לשמירה על שמו הטוב של החשוד. עיקרון זה מלמד שהגנה על שלומו של אדם, ובוודאי כאשר מדובר בפגיעה חמורה, גוברת על האיסור לספר לשון הרע.
עם זאת, ההלכה אינה מתירה הפצת שמועות ללא בחינה מדוקדקת של רמת האמינות שלהן. החפץ חיים (לשון הרע, כלל י) מונה שבעה תנאים ברורים המאפשרים לספר לשון הרע כאשר יש בכך תועלת, כלומר כאשר המטרה היא למנוע נזק או פגיעה, ומתוך מניע אמיתי שלא מחפש להשחיר את שמו של אדם מתוך נקמנות או חוסר אחריות. בין התנאים: יש לוודא כי העובדות מוצקות וברורות, וכן הפרשנות שלהן אינה מוטעית, ונעשו ניסיונות קודמים לברר את העניין עם החשוד, ושאין דרך אחרת למנוע את הנזק מלבד גילוי הדברים. דוגמה לכך ניתן להביא ממישור אחר: אדם ששכר צימר וגילה שהמקום מלוכלך מאוד, הוא רשאי להציע לחבריו לבטל את ההזמנה רק לאחר שווידא שמדובר בליקוי מהותי ולא בתקלה חד־פעמית, ולאחר שניסה לפתור את הבעיה מול בעל הצימר.
שמועות רעות – כיצד לנהוג?
ההלכה קובעת כי בנוסף לאיסור דיבור לשון הרע נאסר גם לשמוע ולקבל את הדברים - להאמין להם. כאשר מגיעה לאוזנינו שמועה רעה על אדם, עלינו להיזהר לא לקבלה אלא להמשיך להחזיק כל אדם בחזקת כשרות, להיאבק בסקרנות ובנטייה הטבעית להאמין לשמועות, ולשמר יחס ענייני ומכבד כלפי האדם המדובר. עם זאת, כאשר יש לשומע היכרות אישית עם החשוד, ועל הצד שיש אמת בשמועה זו יכול להיגרם לו נזק מהחשוד, אז הוא רשאי להתבסס על השמועה ולנקוט אמצעי זהירות. למשל, אם מדובר בחוג שהחשוד מעביר לילדים והשמועה אומרת שהוא פגע בילדים, אז מותר לנקוט משנה זהירות ולא לשלוח אותם לחוג, אף אם הדבר נראה כלפי חוץ כהבעת אי אמון באדם החשוד (על פי נדה סא ע"א).
אומנם לא כל שמועה מעוררת ספק. ראשית, יש לבדוק את מקור השמועה ולוודא שאינה תוצאה של סכסוך אישי או "חיסול חשבונות". נוסף על כך, כאשר מדובר באדם גדול בתורה, יש חובה הלכתית ללמד עליו זכות, ולא לחשוש לשמועות רעות. לעומת זאת כאשר מדובר באדם רגיל המצב מורכב יותר, ומצד אחד יש להמשיך להחזיק אותו בחזקת כשרות, אך באופן מעשי מותר לחשוש לנזק ועל כן להימנע מיצירת קשרים קרובים עימו.
חשוב להדגיש כי גם אנשים גדולים עלולים להיכשל, והתורה עצמה מזהירה בתחום הממוני דווקא את הדיינים מפני טובות הנאה ומנמקת: "כי השוחד יעוור עיני חכמים" (דברים טז, יט). ובעניין עריות נאמר "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו" (סוכה נב ע"א) ו"אין אפוטרופוס לעריות" (קידושין פא ע"א, ושם סיפור על עמרם חסידא שכמעט נכשל באיסור). אלא שבהיעדר שמועות מבוססות כנגד אדם גדול לא מתעורר ספק.
דברים הניכרים
הגמרא במסכת מועד קטן מספרת שחכמים נידו אדם גדול כי "סאנו שמועיה", ורש"י מבאר שמדובר בענייני עריות: "שיוצאות עליו שמועות רעות ושנואות שהוא נואף" והחפץ חיים (כלל ז, באר מים חיים ח) מדייק מדבריו שמדובר על אנשים שונים שמתלוננים על אותו אדם – ועל בסיס זה נידו את אותו תלמיד חכם והתרחקו ממנו. במקום אחר הגמרא מזכירה ביטוי נוסף - ״דברים הניכרים", דהיינו יש לשמועה תימוכין עובדתיים, ועל כן אין איסור לקבל את המידע ולפעול על פיו (שבת נו ע"ב).
דוגמה הלכתית לכך מופיעה בתשובתו של הרב נתנזון (שו"ת שואל ומשיב, מהדורה קמא ח"ב סימן קפה), שדן במקרה של מלמד שנחשד בפגיעה בתלמידים צעירים. שניים מהם העידו שהם נפגעו בהיותם קטנים, והוא פסק שיש לפטר את המלמד אף שהעדות פסולה (כי היו קטנים בזמן הפגיעה). הוא נימק זאת והסביר שגם עדות כזאת יכולה לבסס את השמועה הרעה, ועל כן היא מצדיקה פעולה חריגה של פיטורין. על כן מקרה זה חמור יותר משמועה רגילה, ובדרך כלל ההיתר הוא רק לחשוש ולהישמר, אך לא לעשות מעשה אקטיבי כנגד החשוד, מה שאין כן במקרה הזה שניתן ליזום פיטורין.
ההלכה מנחה אותנו לשמירת האיזון העדין: מצד אחד לשמור על חזקת הכשרות של כל אדם ולהיזהר מנתינת אמון בשמועות רעועות, ומצד אחר לזכור את האחריות להגן על הנפגעים ולמנוע פגיעה נוספת.
למעשה יש לבחון כל מקרה לגופו, לבדוק עד כמה שניתן על מה מבוססת השמועה, ולפעול באחריות ובשיקול דעת, מתוך מגמה לתקן ולהגן – ולא מתוך נקמנות. ההלכה דורשת מאיתנו להצליח להכיל מורכבות, ובו זמנית לא להאמין לשמועות הרעות, ובמקביל מי שיכול להינזק יחשוש ויישמר ולא ייזום קשר עם אותו חשוד. לעומת זאת, כאשר מדובר בשמועות מבוססות ובדברים הניכרים, הרי שניתן להעלות את רמת הוודאות ולנקוט גם אמצעים של ניתוק קשר עם החשוד. כך נוכל לשמור על חברה צודקת ובטוחה, המאזנת בין שמירת הלשון לבין חובת ההגנה על החלש והנפגע.
הכותב הוא רב היישוב בית א־ל ומחבר הספר 'גבולך שלום' על מוגנות ולשון הרע
מתוך העיתון 'בשבע'
מאמרים נוספים דברים לכבודו של הגאון הרב יורם אברג'ל זצ"ל
כוח מופלא של הרבצת תורה מתוך אהבת ישראל עמוקה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.
לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.
