ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
שאלה זו – האם חובת שמירת הלשון גוברת על חובת ההגנה על הנפגע – נדונה כבר אצל הראשונים. החזקוני, בפירושו לפסוק "לא תלך רכיל בעמיך, לא תעמוד על דם רעך, אני ה'" (ויקרא יט, טז), שואל מהו הקשר בין תחילת הפסוק ("לא תלך רכיל") לסופו ("לא תעמוד על דם רעך"). תשובתו: "אם שמעת עצה על חברך להורגו, לא תעמוד על דמו, אלא הודע לו העצה" (חזקוני שם). כלומר כאשר יש סכנה לחברך – חובתך להגן עליו קודמת לשמירה על שמו הטוב של החשוד. עיקרון זה מלמד שהגנה על שלומו של אדם, ובוודאי כאשר מדובר בפגיעה חמורה, גוברת על האיסור לספר לשון הרע.
עם זאת, ההלכה אינה מתירה הפצת שמועות ללא בחינה מדוקדקת של רמת האמינות שלהן. החפץ חיים (לשון הרע, כלל י) מונה שבעה תנאים ברורים המאפשרים לספר לשון הרע כאשר יש בכך תועלת, כלומר כאשר המטרה היא למנוע נזק או פגיעה, ומתוך מניע אמיתי שלא מחפש להשחיר את שמו של אדם מתוך נקמנות או חוסר אחריות. בין התנאים: יש לוודא כי העובדות מוצקות וברורות, וכן הפרשנות שלהן אינה מוטעית, ונעשו ניסיונות קודמים לברר את העניין עם החשוד, ושאין דרך אחרת למנוע את הנזק מלבד גילוי הדברים. דוגמה לכך ניתן להביא ממישור אחר: אדם ששכר צימר וגילה שהמקום מלוכלך מאוד, הוא רשאי להציע לחבריו לבטל את ההזמנה רק לאחר שווידא שמדובר בליקוי מהותי ולא בתקלה חד־פעמית, ולאחר שניסה לפתור את הבעיה מול בעל הצימר.
שמועות רעות – כיצד לנהוג?
ההלכה קובעת כי בנוסף לאיסור דיבור לשון הרע נאסר גם לשמוע ולקבל את הדברים - להאמין להם. כאשר מגיעה לאוזנינו שמועה רעה על אדם, עלינו להיזהר לא לקבלה אלא להמשיך להחזיק כל אדם בחזקת כשרות, להיאבק בסקרנות ובנטייה הטבעית להאמין לשמועות, ולשמר יחס ענייני ומכבד כלפי האדם המדובר. עם זאת, כאשר יש לשומע היכרות אישית עם החשוד, ועל הצד שיש אמת בשמועה זו יכול להיגרם לו נזק מהחשוד, אז הוא רשאי להתבסס על השמועה ולנקוט אמצעי זהירות. למשל, אם מדובר בחוג שהחשוד מעביר לילדים והשמועה אומרת שהוא פגע בילדים, אז מותר לנקוט משנה זהירות ולא לשלוח אותם לחוג, אף אם הדבר נראה כלפי חוץ כהבעת אי אמון באדם החשוד (על פי נדה סא ע"א).
אומנם לא כל שמועה מעוררת ספק. ראשית, יש לבדוק את מקור השמועה ולוודא שאינה תוצאה של סכסוך אישי או "חיסול חשבונות". נוסף על כך, כאשר מדובר באדם גדול בתורה, יש חובה הלכתית ללמד עליו זכות, ולא לחשוש לשמועות רעות. לעומת זאת כאשר מדובר באדם רגיל המצב מורכב יותר, ומצד אחד יש להמשיך להחזיק אותו בחזקת כשרות, אך באופן מעשי מותר לחשוש לנזק ועל כן להימנע מיצירת קשרים קרובים עימו.
חשוב להדגיש כי גם אנשים גדולים עלולים להיכשל, והתורה עצמה מזהירה בתחום הממוני דווקא את הדיינים מפני טובות הנאה ומנמקת: "כי השוחד יעוור עיני חכמים" (דברים טז, יט). ובעניין עריות נאמר "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו" (סוכה נב ע"א) ו"אין אפוטרופוס לעריות" (קידושין פא ע"א, ושם סיפור על עמרם חסידא שכמעט נכשל באיסור). אלא שבהיעדר שמועות מבוססות כנגד אדם גדול לא מתעורר ספק.
דברים הניכרים
הגמרא במסכת מועד קטן מספרת שחכמים נידו אדם גדול כי "סאנו שמועיה", ורש"י מבאר שמדובר בענייני עריות: "שיוצאות עליו שמועות רעות ושנואות שהוא נואף" והחפץ חיים (כלל ז, באר מים חיים ח) מדייק מדבריו שמדובר על אנשים שונים שמתלוננים על אותו אדם – ועל בסיס זה נידו את אותו תלמיד חכם והתרחקו ממנו. במקום אחר הגמרא מזכירה ביטוי נוסף - ״דברים הניכרים", דהיינו יש לשמועה תימוכין עובדתיים, ועל כן אין איסור לקבל את המידע ולפעול על פיו (שבת נו ע"ב).
דוגמה הלכתית לכך מופיעה בתשובתו של הרב נתנזון (שו"ת שואל ומשיב, מהדורה קמא ח"ב סימן קפה), שדן במקרה של מלמד שנחשד בפגיעה בתלמידים צעירים. שניים מהם העידו שהם נפגעו בהיותם קטנים, והוא פסק שיש לפטר את המלמד אף שהעדות פסולה (כי היו קטנים בזמן הפגיעה). הוא נימק זאת והסביר שגם עדות כזאת יכולה לבסס את השמועה הרעה, ועל כן היא מצדיקה פעולה חריגה של פיטורין. על כן מקרה זה חמור יותר משמועה רגילה, ובדרך כלל ההיתר הוא רק לחשוש ולהישמר, אך לא לעשות מעשה אקטיבי כנגד החשוד, מה שאין כן במקרה הזה שניתן ליזום פיטורין.
ההלכה מנחה אותנו לשמירת האיזון העדין: מצד אחד לשמור על חזקת הכשרות של כל אדם ולהיזהר מנתינת אמון בשמועות רעועות, ומצד אחר לזכור את האחריות להגן על הנפגעים ולמנוע פגיעה נוספת.
למעשה יש לבחון כל מקרה לגופו, לבדוק עד כמה שניתן על מה מבוססת השמועה, ולפעול באחריות ובשיקול דעת, מתוך מגמה לתקן ולהגן – ולא מתוך נקמנות. ההלכה דורשת מאיתנו להצליח להכיל מורכבות, ובו זמנית לא להאמין לשמועות הרעות, ובמקביל מי שיכול להינזק יחשוש ויישמר ולא ייזום קשר עם אותו חשוד. לעומת זאת, כאשר מדובר בשמועות מבוססות ובדברים הניכרים, הרי שניתן להעלות את רמת הוודאות ולנקוט גם אמצעים של ניתוק קשר עם החשוד. כך נוכל לשמור על חברה צודקת ובטוחה, המאזנת בין שמירת הלשון לבין חובת ההגנה על החלש והנפגע.
הכותב הוא רב היישוב בית א־ל ומחבר הספר 'גבולך שלום' על מוגנות ולשון הרע
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
