ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- לשון הרע
בתלמוד ובספרות השו"ת אנו מוצאים שבזמן שהתקבלה תלונה בענייני צניעות, בדקו האם הייתה זו עלילה ורדיפת אדם על לא עוול בכפו, או תלונה מוצדקת שמצריכה את בית הדין לנקוט באמצעים, גם אם לא הייתה עדות גמורה (שו"ת מהרי"ק סימן פב, ריב"ש סימן רסה).
כדי לאפשר "הצצה מאחורי הפרגוד" למורכבות הפסיקה, אנסה לפרוס את עיקרי הכללים. בשורות הבאות אתמקד בנושא לשון הרע, שהוא רלוונטי לכלל הציבור, אף שאין במסגרת קצרה זו כדי להכיל את כל ההיבטים (הדברים מעובדים מתוך ספר חפץ חיים, הלכות לשון הרע, בעיקר כללים ד, ז).
יסודן של הלכות לשון הרע ברצון התורה להגן על שמו הטוב של אדם ועל גופו ורכושו. לכן נאסר כל סיפור שעלול לגרום נזק ממוני או תדמיתי. בשבועות האחרונים אף נוכחנו בתוצאות החמורות העלולות לנבוע מפרסום דברים רעים על אדם, ושני בעלי תפקידים התאבדו מחמת שלא יכלו לשאת את הבושה. אדגיש כי אסור לומר לשון הרע על אדם, אף אם זו אמת, למעט מקרים מיוחדים.
ככלל, התורה מרחיקה אותנו מעיסוק יתר בצדדים השליליים של המציאות. לא מחמת שהיא מתעלמת מהם, שהרי היא מצווה "וביערת הרע מקרבך". אלא שעיסוק יתר נותן להם מקום ופרופורציה מוגזמים, עד שהרמב"ם נאלץ להתמודד עם הטענה שהעולם הזה רובו דברים רעים ומיעוטו טוב (מורה נבוכים, ג, יב). התרבות הסובבת אותנו עוסקת הרבה בצדדים הרעים של המציאות, עד כדי הגזמה, ו"חדשות" הן בעיקר דיווחים על מעשים רעים.
* הלכות לשון הרע אינן מתירות להאמין לדברים רעים שנאמרים על מישהו, גם אם המספר מפרסם אותם ברבים, גם אם יש כמה אנשים שמספרים וגם אם הם מתפרסמים בעיתונות. אבל מותר לחשוש ללשון הרע, כשהדבר בעל משמעות מעשית. למשל, לא לעשות שותפות עם האדם שמספרים עליו משהו שלילי. כך היה צריך לנהוג גדליה בן אחיקם ולהיזהר כשאמרו לו שישמעאל בן נתניה עומד לרצוח אותו. הוא לא נזהר – ובכך גרם לפיזור שארית ישראל הנותרים לאחר חורבן בית ראשון. אבל אם נתקבלה עדות בבית דין, מותר לקבל את דבריהם ולהאמין להם.
* אם הנילון מודה שחטא – וניכר שהדבר אמת – מותר להאמין למספר. מה שנאמר "אין אדם משים עצמו רשע" הוא לעניין עונשין או פסול לעדות.
אם בא רק עד אחד לספר לדיין על מעשה רע של אדם – הוא חוטא בלשון הרע, מכיוון שאין כאן עדות. מצד שני, אם הוא נאמן לרבו של החוטא – מותר לו לספר לרבו.
* אם יש חשש שאדם מזיק לציבור, מותר לבית דין או להנהגת הציבור לנקוט צעדים כדי להגן עליו. הצעדים צריכים להיעשות באופן מדוד, ומן הקל אל החמור. מתחילה יש לפעול שלא בפרסום, אם אפשר להגיע לתוצאה הרצויה. רק אם אי אפשר – מפרסמים.
* אין לדיין לקבל טענת אדם נגד רעהו בלי נוכחות הצד השני. "שמוע בין אחיכם" זהו תנאי בסיסי בדין, ואם אין מקיימים אותו – העדות אינה קבילה. מצד שני, אם יוצא קול במשך יום וחצי לפחות על אדם שעובר עבירות של ניאוף, ולא היו לו אויבים שיזמו את הפרסום – יכולים בית דין להלקותו (בזמן שהייתה להם סמכות לכך), וגם לפרסם את האיש ומעשיו ולגנות אותו (רמב"ם הלכות סנהדרין כד, ה). מכאן נפסק עוד שאם אשת איש מתלוננת על אדם מסוים שהוא רודף אחריה, אם הוא מכחיש – אין להאמין לה (מילה מול מילה). אבל מזהירים אותו שלא ידבר איתה, ולא יגורו באותה שכונה, ומאיימים עליו שאם לא יתנהג כשורה יענישו אותו, מכיוון ש"מלקין על לא טובה השמועה" (אבן העזר סימן קעח סעיף כ).
* מי שעובר עבירה שאין מקום להסתפק בכך שידע את משמעות מעשיו, ולא קיבל תוכחה, ולא שינה את דרכו, מותר לביישו ולספר את גנותו. על זה נאמר: מפרסמים את החנפים (צבועים, שכלפי חוץ נראים צדיקים אך אינם כאלה), מפני חילול השם, כדי שלא ילמדו ממעשיו (יומא פו, ב ורש"י).
גם במקרה כזה, יש לשים לב שלא להגדיל את חטאו יותר ממה שאכן היה, לכוון לתועלת כדי שיתרחקו מדרכו הרעה ואולי גם הוא ישוב, וכן שהמספר לא ייהנה מאמירת גנותו של אחר וגם לא יהיה מונע מרגשי שנאה, אלא מצד דרישת האמת והצדק בלבד.
לשון הרע שכבר נתפרסם לפחות בפני שלושה, אין איסור לומר אותו שוב. אך בתנאי שלא מתכוונים להעבירו ולגלות יותר. ממילא, אין היתר להמשיך לדבר בגנותו של אדם לאחר שכבר פורסם קלונו ולהמשיך לעסוק בכך, מאחר שהפרסום המוצדק השיג את מטרתו וכל תוספת – אינה נדרשת.
בימים אלה, בהם אנו מציינים את החורבן, שאחת מהסיבות הראשיות הייתה שנאת חינם הכוללת לשון הרע (בית שני), אנו נדרשים להתמודד עם מציאות מורכבת ולהיזהר במיוחד על מנת לתקן את קלקולי העבר.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך מותר להכין קפה בשבת?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
