^ 1. עי' מאמרנו "ישראל בטח בה'", 'צהר' י; הרב צחי להמן, "פחדו בציון חטאים", שם; הרב שמואל אריאל "ביטחון והשגחה בצל העקירה", 'צהר' כו. ואכמ"ל.
^ 2. עי' במאמרו של הרב קובי בורנשטיין, "לקול התור", 'צהר' ל, בעיקר עמ' 119-122.
^ 3. אינני מבקש לטעון שאין פיתרון ריאלי לבעיה הדמוגרפית. ואכן מחקריו העדכניים של יורם אטינגר מוכיחים פעם אחר פעם כי "השד אינו נורא כל כך". אולם טענתי היא שהרגלנו את עצמנו שלא לקחת אחריות על שאלה כבדה זו.
^ 4. תקדים מעניין עד מאוד לקביעתו של הרב זצ"ל כי "לא תקום פעמיים צרה" יכולים אנו למצוא בתרגום יונתן על חטאם של המעפילים, אשר הזדרזו ועלו אל ראש ההר למרות אזהרתו של משה רבנו כי "היא לא תצלח". התרגום מוסיף בדבריו מילה אחת: "והיא לא תצלח לכון (=לכם)". ומסביר בעל 'פירוש יונתן': "הוסיף מילת 'לכון' לתקן בזה, דלא תימא מסתמא לא תצלח, אלא תצלח! רק לכם היא לא תצלח". ובדומה לכך כתב ר' צדוק הכהן מלובלין בספרו 'צדקת הצדיק' (אות מו) אודות המעפילים: "והם לא הצליחו בזה, מפני שאכלוה פגה (=בוסר)". כלומר, הרעיון – נכון הוא, אלא שהקדים את זמנו. ומוסיף ר' צדוק שאימתי יצליחו המעפילים? "כמו שאמרו ז"ל 'בעקבותא דמשיחא חוצפא יסגא', שאז הוא העת לזה... ולכך אמר להם משה: ' והיא לא תצלח' - נראה שעצה (=עצה טובה) הוא, אלא שלא תצלח. ודייק: 'והיא' – שבכל מקום דרשו רבותינו ז"ל 'היא ולא אחרת', שיש זמן אחר שמצליח , והוא זמנינו זה שהוא עקבי משיחא ".
^ 5. ועי' במאמרו של הרב ארי יצחק שבט, 'צהר' כא, על אמרתו המפורסמת של הגריא"ה הרצוג: "חורבן שלישי לא יהיה". ובהמשך הוויכוח על כך, 'צהר' כד.
^ 6. ובדומה לכך ב'קריאות גדולות' ב"קריאה גדולה לארץ ישראל" (מאמרי הראי"ה ח"ב עמ' 323): "אל תמתינו על סדרים ודברים רשמיים, אל תמתינו על רשיונות מפורסמים, עשו מה שתוכלו, הימלטו והיאספו ובואו לארץ ישראל".
עם זאת, יש לשים לב לכך שהרב זצ"ל לא קרא "להרוג את מלך חשבון" ו"לא לעשות חשבונות", אלא לעשות את החשבונות מתוך נקודת מבט הרבה יותר אופטימית מן המקובל בהקשרים אחרים, וכדלקמן.
^ 7. "תולה ארץ על בלימה" (איוב כו, ז). ופירש רש"י: "אין כלום ביסוד כי הם עומדים באוויר על חוזק זרועותיו של הקב"ה".
^ 8. דוגמא לכך היא השקעה פיננסית באמצעות גופים המקפידים להשקיע רק בחברות השומרות את השבת ומקפידות שלא לקחת ריבית אסורה. הדבר דורש מאמץ, ואף סיכון לפגיעה ברווחיות של ההשקעות. כאן צריכה לבוא מידת הביטחון לעזרה כדי לקחת כאן סיכון מחושב במידה ראויה.
^ 9. כמובן, יש מקום גם לדרך אחרת, המציבה רף גבוה בהרבה של מידת הביטחון בה', ודורשת להעתיק את רף הביטחון בה' בשאלת ההתיישבות ביש"ע בכלל ובימים שקדמו לגירוש בפרט, אל שמירת השמיטה גם כן. לא כאן המקום לדון בשאלה זו, שנחלקו בה גדולי עולם בכל הדורות. אולם דבר אחד הוא הכרחי: להיות עקבי. מי שסומך על הנס בישיבתו בארץ ישראל, עליו לסמוך על הנס באותה מידה גם ביחס למצוות אחרות, ובכללן השמיטה. ובאם אינו נמצא במדרגה המתאימה לכך, אל יתפלא אם יצפה לנס בארץ ישראל וזה לא יופיע...