ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
מזה שלושה שבועות מתכונן מר קמחי לסעודת השבע ברכות שעורך לכבוד נישואי בן אחיו האהוב.
את חצר ביתו קישט ואירגן על ידי טובי האמרגנים, והמקום לבש חג. גם בני ביתו לבשו את מיטב בגדיהם והיו נראים כמקבלי מלך ומלכה ממש.
אט, אט נכנסו המוזמנים לגינתו, כשגם עליהם ניכר עושרם הרב. כל המוזמנים היו חבריו הטובים של מר קמחי, כולם אנשי עסקים בעלי נכסים לרוב.
בין המוזמנים בלט אחד שלא היה אמיד כלל וכלל. אמנם עני מרוד לא היה, אך בהחלט ניכר עליו שחי בצמצום ולא ברווח, כפי שנהגו יתר המוזמנים. הרב ששון, אברך מתמיד, היה קרוב משפחתו של מר קמחי וגר באותו העיר.
דקות מעטות עברו, והחתן והכלה נכנסו לגינה כשהקהל שר ורוקד לפניהם ומובילם לכסאותיהם בראש השולחן. לאחר מכן הושיב מר קמחי את הרב ששון ליד השולחן ומיד קרא לחברו: "אנא, בא שב במקומך סמוך ל-חמור". המוזמנים כולם הסבו את פניהם כלפי מר קמחי וראו שהוא מושיב את אדון לוי ליד הרב ששון. הקהל לא הספיק לעכל את הדברים, כששוב אירע דבר דומה ומר קמחי הושיב אורח אחר ליד הרב באמרו שוב: "נא שב גם אתה ליד החמור..."
המוזמנים לא ידעו כיצד להתייחס לדבריו של מר קמחי ולא אמרו דבר מרוב הלם ובושה. גם הרב ששון האדים ונראה שסבל את סבלו בשקט ובדממה.
למחרת התייצב הרב ששון בפני בית דין וביקש: "ברצוני לתבוע את מר קמחי לדין תורה.
כשהגיע מר קמחי, פתח הרב ששון את פיו ואמר: " אתמול ביישני קרוב משפחתי זה, וקרא לי "חמור" בפני קהל." שמע מר קמחי את הדברים וענה: "חלילה לא התכוונתי לבייש את הרב הנערץ עלי ועל בני ביתי. בסך הכל התייחסתי לפסוק התורה "יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתיים" וכוונתי הייתה לכבדו בכך שדימיתיו ליששכר. האם לא למד הרב רש"י על התורה שהפסוק משווה את יששכר לחמור מכיוון שהוא יגע בתורה?" צר לי שפירשת את דבריי באופן מוטעה.
האם יש לקבל את דבריו של מר קמחי שכוונתו היתה לכבד את הרב ששון, או שמא יש לקבל את דבריו של הרב ששון, שנפגע מאמירתו של מר קמחי ולתבוע פיצויי בושת ממר קמחי ולקנוס אותו?
תשובת הגאון הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל:
הכל לפי ראות עיני הדיין. אם מר קמחי, בעל הבית שהעליב הוא אחד שיודע ספר ולפי העניין נראה שהוא ניסה להחמיא לתלמיד חכם בצורה מקורית ומענינת, אז ניתן להאמין לו שלכך נתכוון. ואם נראה לדיינים לפי העניין שבעל הבית לא התכוון לדברי רש"י שחמור רומז לתלמיד חכם, אלא כוונתו היתה לביישו, יש להתנהג אתו בהתאם וחייב לפצות את הנעלב על העלבון. ניתן ללמוד זאת מדברי המהר"י ברונא (סימן רג) שנשאל שאלה דומה וכך הוא השיב. הכל לפי מה שנראה לדיינים בכוונת הדברים.
על פי הספר קב ונקי, חושן משפט
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך עושים קידוש?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
