ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עין אי"ה
- עין אי"ה - הרב משה גנץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
שבת ל' ע"ב - "רב יהודא ברי' דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת ".
דבר אלהינו יקום לעולם, וכל דבר הנמשך מהקדושה האלהית והושפע לתיקון העולם, הוא צריך שיהיו מושגיו כוללים תיקון עולם בהוה, לפי מצב ההוה הנמוך, וכולל ג"כ דברים נעלים שהם רמים הרבה יותר ממצב ההוה. וכפי השלימות האלהית צריך הדבר, שיהיו נסקרים בסקירה אחת אותם המבטים הגבוהים שלצורך העתיד, שהוא נעלה ומתקדש, עם הדברים הנשפלים, שהם בעיקרם נעוצים בחיי שעה של ההוה. וזאת היא עוזה וגבורתה של תורתנו הקדושה, אורייתא סתים וגליא כמא דשמא דקוב"ה סתים וגליאי, ובשניהם אין הגילוי מנותק מן הכיסוי כ"א נעוץ בו ומתחבר אליו. ע"כ ספרים שהולכים במהלך קדוש כזה, אף שישאו דעיהם למרחוק מ"מ יתנו לפועלם צדקבהוה הקרוב ג"כ, ויטיבו את התהלוכה המוסרית והעיונית באופן המודרג הראוי לפי הדור והזמן ג"כ, ועם זה לא יחסמו את דרכם מלכת הלאה לרומם את החיים והמציאות מדרכם הרגילה אל דרך יותר נעלה ומתוקן עד שיהיו ראויים לשמע דברים יותר נשגבים וארחות יותר נעלים, והם עצמם ימצאו באותן המושגים המאמרים וההגיונות עצמם שבהיות העולם במצב אחר נשפל, מצאו בו כדי מדתם. ספרים כאלה אינם צריכים להגנז, מפני שמוצאיהם תמיד ימצאו חיים'. אבל אם ימצא ספר כזה שמדעיו ומושגיו, עם שהם רמים ונשאים, לא יוכלו להיות משפיעים כלל על אופני החיים וציורי הדיעות של הדורות ההוים, (כ"א) מפני שהחכם האומר בהיותו עומד במצב יותר מרומם הרבה מדורו וזמנו, דיבר כפי רוח חכמתו, שסקרה את העתיד הנכון לבא לא ע"פ אותה המדה שיהיה נבקע ויוצא מעומק ההוה, כ"א שט אל העתיד עצמו במעופה פתאומית, דברים כאלה לא יסכנו לדורות הבאים. ע"כ צריכים הדברים להיות גנוזים עד בא הזמן הראוי לאמרים רמים כאלה שיובנו וישפיעו לטובה על החיים על המוסר ויראת שמים, ביסוד כזה כקשו חכמים לגנוז ספר קהלת.
פסקה צ'
שבת ל' ע"ב - "מפני שדבריו סותרין זא"ז"
עין אי"ה - הרב משה גנץ (85)
הרב משה גנץ
85 - אידיאל השלום יודע לתפוס בחרב
86 - מעלת כתבי הקודש
87 - תכלית העולם
טען עוד
פסקה צ"א
שבת ל' ע"ב - "ומפני מה לא גנזוהו, מפני שתחילתו ד"ת וסופו ד"ת".
הדיעות הטובות והישרות הנה בעצם מוטבעות בטבע נפשו של אדם שעשאו האלהים ישר. טבע (היושר) 'האשר' והשמחה באור האמת, היושר, המוסר השלם ודעת ד' וכל המדות העליונות הנמשכות מהם, הוא האות היותר נאמן על עומק האמת והטוב שיש באלה הדרכים שהם דרכי החיים להאדם הפרטי והאנושיות בכללה. אמנם הבירור המדעי הוא ג"כ יסוד גדול להשגת האמונה השלמה והבטחון האדיר הנצרך לאדם להיות בוטח בד' ושגיב בדרכי קודש במדה הראויה להשפיע לעצמו ולזולתו. אבל היסוד המבסס את המנוחה השלמה והמשריש את העונג של השלוה האלהית בנפשות ישרי לב, הוא הכח המתאים את הנקודה המדעית היותר רמה הבאה אחרי הספיקות היותר מרעישים, אל אותה הנקודה עצמה שעמה נמצאת ההרגשה הטובה של התמימות והפשיטות הטבעית שבנפשות ישרות, שלא נתחללו מתומתן ע"י שרירות לב. וכיון שהוא מוצא אחר המחקר היותר נעלה את מה שכבר רכש לו באמונה הפשוטה ובטבע התמימות, אז הדברים מחוורים בידו במאד מאחר שיש בידו שני עמודים המתאימים, העמוד הטבעי של הנטיה התמימה שבנפשות הטהורות והזכות, והעמוד המדעי שמתמים עמדו אחרי מנוחת הדרך הארוכה של המחקרים העמוקים והרחבים. והנה כדי שיוכל גם דור ההוה להיות יונק מלשד המושג היותר רם שעוד עתיד להגלות לעת תמלא הארץ דעה את ד', שאז יוסקרו כל ההפכים והדברים הנראים כניגודים וסתירות במושגים הרוחניים וכל התלוי בהם, הכל בסקירה אחת יחידה ומתאחדת ביחודו השלם של האדון היחיד יתברך, המנהיג את כל הפרטים בדרך של שלימות האחדות והשלום הכולל, כדי להיות מוכנת הכנה מתאמת לכללות הדעה הגדולה ההיא, שאז יובנו בפרטיות איך ובאיזה אופן וטעם מתקשרים כל ההפכים והסתירות להקשר הכללי, ואיך אין כאן כ"א יסוד השליטה האחדותית ותכליתה הרמה המיוחדת. המעלה לעלות אליה היא הידיעה שההתאמה שמתאימה המסקנא האחרונה של אחר כל הרעשת הספיקות עם אותו היסוד הפשוט והטהור המביא ליסודה של תורה ויראת ד' טהורה, שהיא באה דוקא מתוך אותו החושך של הסתירות הקרעים וההפכים, דוקא מתוך דברים שסותרים זא"ז המעיקים את רוח האדם. ורק אז ימצא הרוחה בהגלות לו אור האמת באותו הצביון שעמד עליה בתחילתו, בהתחלת חינוכו ומדעיו הישרים הטבעים שהושרש בלבבו ע"פ אמונת אומן מתורת ד' תמימה. א"כ המצב ההוי יהי' ג"כ יונק מאור הספר, שמצד הבירור המדעי שבו הי' ראוי להגנז לזמן יותר מוכשר לעתיד לבא, אם לא מצדו המדעי, מצדו האמוני, למען דעת שכל הניגודים והסתירות המתיצבים לשטן ע"ד האמת והתם האמוני, כולם הם מובלעים ומתישבים על אפנם בין אותן שתי הנקודות של ד"ת שהן יחד התחילה והסוף. וישמש הדבר להורות לדורות שעדיין לא נגמר בישול אורם, שלא יבהלו מפני חשכת הניגודים והסתירות, וידעו שהם באמת כבר הוצצו ממציצי האמת. ואחרי כל מוקשי הדרכים הנה המסקנא מפורשת בפתיחה מעין חתימה, "והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת" . ע"כ לא גנזוהו, מפני שתחילתו ד"ת, המורה על הצעד הראשון של התמימות והטבעיות הטהורה המושרשת בקדושת נפשותיהם של ישראל. וסופו ד"ת, אחרי האריכות המדעית חוזר הדבר לאותן המושגים עצמם שנסתמנו בתחילה. א"כ הסתירות הללו הן כבר סימן ברכה לעולם, לעתיד לבא באורח פרטי ומפורש כשיובנו בהתכנסן לדרך הקדושה והאחדות, ובהוה באורח כללי המעיד על ערך ימין ד' רוממה, הלא היא המחצבת רהב מחוללת תנין , ומבטלת את ההתקוממות היותר חצופה בביטול גמור "כהמס דונג מפני אש יאבדו רשעים מפני אלהים" . ובראותינו שעם ההתעוררות על הניגודים והסתירות באה המסקנא למקור יציאתה, אז נשכיל את גודל עז אור יראת ד' טהורה, שעלי' ועל כל התלוי ומתלוה עמה נאמר, "כל כלי יוצר עליך לא יצלח, וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי, זאת נחלת עבדי ד'" . נחלת עולמים ירושה לנו מאבותינו "מורשה קהילת יעקב"וצדקתם מאתי נאם ד'" , וקדים ליה, "הנה אנכי בראתי חרש נופח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל" , כלומר מקלקל על מנת לתקן. וכיון שאני בראתים, צריכים אתם להסתכל על ההתחלה והסוף ותדעו כי מאתי יצאו כבושים . ואם לא יסתכל החושב על התחילה ועל הסוף יעוהמשמוע ויבהל מראות. רק בהקשר הסוף אל התחילה ע"י קשר האמצעיות כולן, תוחש האמת בבירורה. ע"כ בצדק לא גנזוהו, אע"פ שדבריו סותרים זא"ז, מפני שתחלתו דברי תורה וסופו רברי תורה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
