ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הנה לכתחילה ודאי ישתדל להדליק נרות שבת במקום אכילה על מנת שיהיו לפניו בשעת הסעודה, אבל אלו המתארחים בבתי מלון שההנהלה אינה מרשה להדליק נרות בחדרים, רשאים בשעת הדחק שכזה להדליק את אור החשמל לשם מצוות הדלקת נרות, כיון שרבו הפוסקים הסוברים שאפשר לצאת ידי חובת הדלקה כהאי גונא. ואם אפשר עדיף להדליק כעין פנסים קטנים על שולחנם שבזה ניכר יותר שהודלקו לשם נרות שבת.
ויש לדון בזה משום שני ספיקות, האם ההדלקה בחשמל שמה הדלקה, וכן האם רשאים לברך על הדלקה זו.
ובספר נשמת שבת (ח״א סימן שי) סיכם את השיטות, והביא בשם הצפנת פענח והדבר אליהו (קלאצקין סימן סג) שלא שייך לברך ’להדליק’ על סיבוב או לחיצת כפתור, שרק מחבר מעגל חשמלי. ובשו״ת מהרש״ג (ח״ב סימן קז) כתב שאין לברך ’להדליק נר’ שאין זה נר, ובשו״ת לבושי מרדכי (מהדור״ת או״ח סימן נט) כתב שאין יוצאים ידי חובה בלי שמן או שאר דבר שמנוני הדולק. ובשו״ת משמיע שלום (סימן יב ונדפס בשו״ת ירושת הפליטה ס״ו) כתב שאין יוצאין בזה כיון שכוח גוי מעורב בו, שהגוי מייצר את החשמל בתחנת הכח, והוי כנר שהדליקו הישראל והגוי יחדיו.
ובשו״ת פקודת אלעזר (סימן כב-כג) אסר משום שהדלקה בעי שיעור שידלק עד זמן הסעודה, ובחשמל ברגע ההדלקה אין שיעור זה, ורק מתחדש בו בכל רגע כח נוסף.
וגם בשו״ת אור לציון (ח״ב אות קע) כתב כעין זה שאין לצאת בהדלקת החשמל משום שבכל רגע מגיע זרם חדש שלא היה בעולם ולא שייך להדלקה הראשונה, ומכל מקום אפשר לצאת בהדלקה על ידי סוללה או מצבר, שכל הזרם נמצא בתוכו ודומה לנר שיש בו את כל השמן להדלקה.
ולעומת האוסרים ישנם מתירים, שבשו״ת בית יצחק (יו״ד ח״א סימן קכ, ה) התיר משום שאור החשמל הנמצא בחוטים מקרי נר, וכן התיר בשו״ת מחזה אברהם (ח״א סימן מא), וכן התיר בשו״ת כוכבי יצחק (סימן א, ב) בשם הרב אהרן קוטלר, וכן התיר בשו״ת אחיעזר (ח״ד ס״ו).
ועל פי דבריהם התיר הגר״ע יוסף (חזון עובדיה ח״ג עמוד שלז) ליולדת בבית חולים ללחוץ על הכפתור ולהדליק את האור לכבוד השבת ולצאת בזה חובת הדלקת נרות שבת, וכן הגר״מ שטרנבוך (שו״ת תשובות והנהגות ח״ב סימן קנו) התיר למי שהפליג בספינה, והוסיף שיכול גם לסמוך על המתירים ולברך.
ועיין עוד בספר אז נדברו (ח״ג ס״א), ובשו״ת להורות נתן (חלק יא סימן יז), ובשמירת שבת כהלכתה (פמ״ג הערה כב).
והמליצו הפוסקים להדליק נורות כאלו שניכר מהם שהודלקו עבור השבת, וכן הובא בשם הגר״א ענקין (ספר עדות לישראל), ובשו״ת כוכבי יצחק (ח״א סימן א) ובשו״ת זכרון יעקב (סימן יד, ב), הובאו דבריהם בספר נשמת שבת (עמוד רנז).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
