ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
גדולי הפוסקים כתבו להחמיר אף בחוף ים נפרד אם יש שם מציל או מוכר ארטיקים, וכמו שדרש הגר״ע יוסף לאיסור בשיעור ברבים, והובא בירחון אור תורה (ירחון רכב אלול תשמו סעיף טז) בזה הלשון: "אין לאשה להתרחץ בחוף נפרד לנשים כשיש שם איש המשמש כמציל או אנשים המוכרים כסאות וכדומה, אלא תרחץ בים כשחלוק רחב על כל גופה".
ובשו״ת דברי יציב (חלק אבן העזר סוף סימן מה) אחר שהאריך להראות שאין איסור יחוד כשרוחצות כמה נשים כשיש מציל, סיים שלמעשה אין זה מגדרי הצניעות להתרחץ בפני המציל.
וגם הגאון הרב מאיר מזוז פרסם בזה הזהרה ומודעה )וכך עשו גם העדה החרדית( בזה הלשון: לכל אחינו החרדים לדבר ה’ שיחיו. כבר ידוע ומפורסם העוון להתרחץ בים מעורב או בבריכה מעורבת, ולכן נוסדו בערים הגדולות חופי רחצה נפרדים לאנשים ולנשים על ידי עסקנים יראי ה’ וחושבי שמו ושכרם כפול מן השמים. ברם דא עקא שבחופי הרחצה לנשים ישנם מצילים גברים ומוכרי גלידות וממתקים וכו’ כולם גברים, ופירצה קוראת לגנב, ומה הועילו חכמים בתקנתם. ולפי הנשמע ישנן גם מצילות מקצועיות ואין צורך להשתמש דווקא במצילים גברים המסתובבים על חוף הים ובים עצמו, וכל שכן מוכרי ארטיקים והגלידות שמקומם לא יכירם בחוף כזה. לכן כל איש ירא שמים יזהיר את אשתו ובנותיו שלא תלכנה בחוף הים רק עם חלוק המכסה את כל בשרן, ולהשתדל אצל עסקנים חרדים שיתוקנו הפרצות הנ״ל. ובזכות שמירת הצניעות יוסיף ה’ שנית לגאלנו ברחמים בקרוב, אמן. כעתירת נאמ״ן ס״ט.
וכנ״ל פסק גם בספרו מקור נאמן (ח״א סימן תשפז): "אסור לאשה לשחות בבגד ים כשיש מציל, וכל שכן מוכרי מסטיקים וגלידות, וצריכה ללבוש בגד ארוך המכסה כל גופה, או להקפיד שתהיינה מצילות לנשים ומצילים לגברים״.
והניף ידו שנית (ח״ב סימן תתלג) אחר שנשאל אם מותר לבנות לשחות בבריכה בבגד לא צנוע כשיש מציל, וכתב: "אסור בהחלט. ואין לסמוך כלל על הסברא ’בעבידתיה טריד’, שזה נאמר בדוחק על רופא לאשה פרטית כשאין רופאת נשים, אבל לשחות כמה בנות ביחד מול עיני גבר אסור. ולפחות תלבשנה בגד צנוע". וגם בשו״ת ויען דוד (ח״ב סימן קפד) טען שאין סברת ’בעבידתיה טריד’ שייך כאן שההיתר הוא רק באומן המסייע ועושה מלאכתו, מה שאין כן במסתכל בעלמא, וכי יעלה על הדעת שמציל שאינו עושה דבר באותה העת מלבד להסתכל על הרוחצות מסיח דעתו לדבר אחר.
וזה שלא כמו שכתב הגאון רב משה שטרנבוך (בספר אורחות הבית עמוד קמט) שנהגו להקל אף במציל ישראל משום שבעבידתיה טריד וכמו שנהגו להקל ברופא נשים, וסיים בצ״ע.
וגם הגאון הרב משה פינשטיין (שו״ת אגרות משה אבה״ז ח״ד סימן סב) היקל אם המקום קבוע לרחיצת נשים שהוא כמו בביתה, ואין בזה משום פריצות בשביל אחד שנמצא שם שלא לכוונת פריצות אלא לכוונת מלאכתו, והוא בשעה שהרבה נשים רוחצות שם שאין בזה איסור ייחוד. ועוד כתב שודאי לא יתעסק בתאותיו שמא לא יעשה מלאכתו כראוי, וגם שמא יתגלה עלבונו זה ויענש. וסיים שמכל מקום נשים יראות השם ונשי תלמידי חכמים ימנעו מלרחוץ שם כיון שיש חשש שמא המציל יתן בהן עיניו וישתדל לעקוב אחריהן לבוא לביתם. ואף שזה רק חשש רחוק ולכן אין בזה משום איסור, ראוי לנשות תלמידי חכמים לחוש לזה קצת כשאפשר.
ולגבי רחיצה במקום כשהמציל אינו יהודי ואין לרוחצות שום קשר עמו, נראה שיש יותר להקיל כיון שאין העכו״ם מצווה על הרהורי עבירה, כמו שכתב הגאון רב משה שטרנבוך (בספר אורחות הבית עמוד קמח), וכן הרב אליהו פאלק בספרו הוד והדר לבושה, וגם בזה כתב בשו״ת ויען דוד הנ״ל לאסור בנות ישראל לעמוד לפניהם בלבוש שאינו צנוע כגון בגד ים.
לכן נראה להחמיר ולא לרחוץ במקום כזה שיש מציל, אלא אם כן הוא רחוק כמטחוי קשת שאינו רואה את המתרחצת היטב.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אדם שקנה כלי אכילה הראוי לטבול ונמצא במקום שאין בו מקוה או ים וכדומה לטבול
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
