ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
כתב השולחן ערוך (או״ח סימן קלה סעיף יד): "בני אדם החבושין בבית האסורין, אין מביאין אצלם ספר תורה אפילו בראש השנה ויום הכיפורים". והוא מהמרדכי (הובא בב״י) שלמד מהירושלמי (יומא פ״ז ה״א) שאמר שבכל אתר את אמר הולכים אחר התורה, והכא תימא מוליכים ספר תורה אצלו. כלומר שזלזול הוא לספר תורה להוליכה אל אנשים שצריכים לה, כי כבודה שילכו אנשים אליה (משנ״ב ס״ק מז).
ובזוהר הקודש (פרשת ויחי דף רכה ע״א ופרשת אחרי דף יא ע״ב) החמיר מאוד בדבר זה וכתב לאסור להוציא הספר אפילו מבית כנסת אחד לבית כנסת אחר, ואפילו להוליכו לבית האבל לאו שפיר דמי (כה״ח ס״ק עה).
ובהגהות אשר״י שהובא ברמ״א מבואר שאם הוא אדם חשוב בכל ענין שרי, ובביאור הלכה (ד״ה אין) כתב שכל הנאמר לאיסור הוא רק אם אין עשרה אסירים, ורוצים לאסוף אנשים מבחוץ להשלים מנין, אבל אם ישנם עשרה אסירים מותר להביא הספר אצליהם, כיון שחל עליהם חובת קריאה והם אינם יכולים לצאת משם ולילך אחריה.
ולכן היה נראה להתיר גם בעשרה שהולכים בצוותא למקום שאין בו בית כנסת על מנת לצאת ידי חובת קריאה,
ואף על פי כן אפשר שיש חילוק בין אלו הנמצאים בבית האסורין שהתירו להם משום שאנוסים הם (כמבואר בביה״ל שם), לאלו שיוצאים מדעתם למקום אחר שהיה להם להישאר במקומם, וכמו שכתב המשנ״ב (ס״ק מח) שאין להוציא הספר אף אם כל ציבור המתפללים ילכו יחדיו למקום אחר כדי לקרוא שם, כיון שאפשר להם לשמוע הקריאה בבית הכנסת.
ועל פי דברים אלו היה נראה שאסור לציבור מטיילים ליקח עמם ספר לשבתון בבית מלון וכדומה, ואף על פי כן הרמ״א כתב שמותר אם מכינים לספר תורה ארון או תיבה על מנת שיונח בה יום או יומיים, ובלבד שיניחנה שם קודם זמן הקריאה, ובשעת הקריאה יוציאנה ויקרא בה, ואחר כך יחזירנה לשם שאז אין ניכר שהבאתה היתה לצורך קריאה בלבד, אלא שקבע דירתה בכאן לאותו זמן (משנ״ב ס״ק מט).
ויתירה מזאת כתב הכף החיים (ס״ק פב) שהאיסור הוא רק אם קוראים בספר תורה זה בבית הכנסת ולכן הוצאת הספר הוי זילותא לספר, אולם אם אין קוראים בספר זה, וכגון שיש בבית הכנסת ספרים אחרים שקוראים בהם, וספר זה יושב בארון הקודש כשכולה וגלמודה, אם כן אדרבה יש לומר שכשמביאים, אותו הספר שמח ומתעלה בזה, ולכן יראו ליקח ספר כזה שלא התכוונו לקרוא בו באותו השבת.
הרב שי טחן
ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק, וראש בית הוראה ארזי הלבנון. הרב טחן כותב עלון שבועי המופץ ברחבי ארצות הברית וקנדה ומחבר ספרים בהלכה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להוציא את מנעליו מחוץ לחדר ביום השבת אם המלון נותן שירות צחצוח נעליים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין לאסור להשכיר דירה או רכב לאורחים שכוונתם לחלל שבת או לעשות עבירות אחרות בהם
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הדלקה וכיבוי ביום טוב
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מי צריך את הערבה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה אכפת לך?
מהפרי ועד הגאולה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
