ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
בדרך כלל בחדרי המלון ישנם מכונת קפה ושקיות או קפסולות של קפה להכנה עצמית של המתארחים. והנה אם שקיות אלו הם של קפה רגיל ללא טעמים מותר להכין מהם את המשקה, שקפה רגיל אין בו בעיית כשרות. וכמו כן מותר להשתמש במכונת הקפה להכנתם שכן אין לחשוש לשמא השתמשו במכונות אלו בקפה בטעמים שאינם כשרים, כיון שזה חשש רחוק לומר שאחד המתארחים הביא עמו קפה שאינו כשר והכין במכונה זו, וכהאי גוונא אמרינן אחזוקי אסורא לא מחזיקינן (חולין נו, ב וע״ז יב, א רשי ד״ה משום), וכן פסק השלחן ערוך בהרבה מקומות (או״ח סימן תנא סעיף כז, ובמשנ״ב ס״ק קס ועוד מקומות). וכנ״ל מצאנו שהגאון רב ישראל בעלסקי (בשולחן הלוי עמוד רטז) התיר למעשה את מיכלי השומן התעשיתיים ולא חשש שמא השתמשו בהם פעם בשומן צמחי שנתבשל בכלי אסור, שבספק אם היה בו אי פעם איסור אמרינן אחזוקי איסורא לא מחזקינן.
ועוד שאף אם נחשוש שמא אכן מאן דהו השתמש במכונת הקפה להכנת דבר שאינו כשר, יש להניח שמאז כבר השתמשו בה כבר הרבה פעמים, וממשות הטעמים האסורים נשטפו והלכו להם, ונשאר רק שאלה של בליעות שנדון בהם להלן.
והנה בבית מלון שמציע לאורחים קפה עם טעמים שאינם כשרים, יש להניח שהמכשיר נאסר, ובכהאי לא אמרינן אחזוקי אסורא לא מחזיקינן וכמו שביאר האור לציון (ח״ג עמוד צח) שאין אומרים כן באיסור מצוי.
ולכן אם ירצו להשתמש במכונת הקפה יש להכשירה תחילה, והכשרת כלי זה הוא ע״י הגעלה כיון שהשתמשו בה בחמין, אכן כיון שאי אפשר להטבילו במי ההגעלה מחשש שמא יתקלקל, לכן יש לדון אם יש דרך אחרת להכשירו, וכגון על ידי הפעלתו בלא הקפה באופן שהמים שיעברו דרך הצינורות יכשירוהו.
אלא שכהאי גוונא מתעוררות שני שאלות חמורות. הראשונה, הכשרה על ידי הגעלה נעשית רק במים שמעלים רתיחה (או״ח סימן תנב ס״א), והרי בהזרמת המים החמים במכונה אין המים מגיעים לחום של רתיחה.
שנית, יש להסתפק שמא נדבקו בדפנות הפנימיים של הצינורות מאותם הטעמים שאינם כשרים, וכשיש ממשות אין הגעלה מועילה, כיון שאין כח במים שמעבירים לנקותם (סימן תנא ס״ג), והרי אין דרך להגיע אל תוך הצינורות בכלי על מנת לנקותם כראוי.
והנה לגבי השאלה הראשונה, אף שאמת שהכלים שנאסרו ע״י מים בחום יד סולדת בו (דהיינו שיעור של כ- 113 מעלות פרינהייט), צריכים הכשר במים המגיעים לגובה חום של רתיחה (כשיעור 212 מעלות), ועוד יש לודאות שלא ינוחו המים מרתיחתן בעת ההגעלה (סי’ תנב ס״א), מכל מקום יש להקל להכשיר בחום של יד סולדת בו במקום שלא ניתן להכשיר בחום של רתיחה, ומשום שכבולעו כך פולטו.
ובנידון זה מצאנו שהביא הגאון רב ישראל בעלסקי (בשולחן הלוי עמוד רכה) להקל להכשיר באותה רמת חום שנאסר ע״י פגימת הכלי בחומרים חריפים. שאף שלכתחילה יש להגעיל בחום של 212 מעלות פרנהייט שהם 100 מעלות צלזיוס, אולם בדיעבד סגי בחום של 190 מעלות פרנהייט שהם 87 מעלות צל’.
ובשעת הדחק, ולדוגמא כשאין הכלי יכול לעמוד בחום גבוה כזה, כתב שם להקל להכשיר בחום הגבוה מעט מחום הייצור. והטעם מבואר שהסיבה שהצריכו הגעלה בחום גבוה הוא שמא השתמשו בו בחום זה, אולם אם ברירא לן שהכלי מעולם לא היה בשימוש בחום גבוה מסויים אז ניתן להכשיר באותו חום, ולכתחילה עדיף בחום הגבוה קצת יותר ממנו.
וכן כתב גם באגרות משה (יו״ד ח״א סימן ס) שנוהגים לכתחילה להכשיר בחום שמעלה רתיחות, אבל מעיקר הדין רשאים להכשיר בחום שבו הכלי נאסר.
ואם גם זה לא ניתן לעשות, כתב הרב בעלסקי (בתשובה דלעיל) שיש מקום להתיר לפגום את הכלי על ידי שישפוך בתוך המים החמים חומר חריף ופוגם שיש בו כח לנקות שומנים וכדומה, ודין פגימת הכלי נלמד מדברי השולחן ערוך (יו״ד סימן צה ס״ד, ושכך נהגו להקל ודלא כדברי הש״ך והט״ז שם). ועוד הוסיף להדריך (בתשובה עמוד רכב) שאין לסמוך על מראה או ריח החומר הפוגם אלא צריך לטועמו (אם אין הדבר מסוכן) ולודאות שהחומר אכן פגום, כיון שהרבה פעמים עלולים בקל לטעות בזה שעל פניו נראה שהחומר פגום, אולם אחר שטועמו רואים שאין הדבר כן אלא טעמו מתוק וראוי.
ועל פי דברים אלו נלמד להקל להכשיר את מכשיר הקפה על ידי שנותנים בו מים עם חומרים פוגמים, ואחר כן יש להפעיל אותו כדרך שמכינים את הקפה. ואם אפשר, יחממו קודם מים בסיר על מנת שחום המים יהיה גבוה יותר מן החום שאליו מגיע המכשיר וישפכו מים אלו לתוך המיכל ויפעילו את המכשיר ובזה סגי.
והנה הגאון רב ישראל פישר (הליכות אבן ישראל עמוד תכז) דן במכונת קפה אוטומטית שהשתמשו בה ישראלים מחללי שבת, שנאסרה בבליעות אסורות של מעשה שבת על פי דעת הרשב״א המובא במשנה ברורה (סימן שיח סק״ד). וכתב שאחר שעבר מעת לעת מן השימוש האסור של יום השבת יש להתיר מטעם שהטעם הבלוע בה נפגם, ועוד שהמים הרותחים שעוברים בה מכשירים אותה. ומוכח מדבריו שמכשיר זה מוכשר על ידי שיעביר מים חמים.
ולגבי השאלה השניה שיתכן שנדבקו בדפנות הצינורות מן החומרים והטעמים האסורים, ואין שום דרך לנקות את הצינורות של המכונה כיון שפיו צר ואין גישה אל הצינורות, כתב המשנה ברורה (או״ח סימן תנב ס״ק לא) שכלי שפיו צר שאי אפשר לשפשפו בפנים או שיש לה קנים אסור בהגעלה, והוא מהמגן אברהם (סימן תנב ס״ק יא). וכן הזהיר המהרי״ל (עמוד כט) לשפשף כלים שיש להם תוך מבפנים יפה, ואם פיהם צר שאי אפשר לשפשף מבפנים יפה אסורים בהגעלה.
והרמ״א (סימן תנא סעיף ד) נתן עיצה לעשות ליבון קל ולשרוף הממשות, ולכאורה היה נראה שבמכונה זו שעשויה ברובה מפלסטיק אין עיצה זו מועילה. ונראה שהחמירו בזה יותר כיון שאיירינן באיסור חמץ שאסור במשהו, אבל בשאר איסורים כתב הט״ז (יו״ד סימן קלח ס״ק יד) שמותר אחר כיבוד כראוי ולא הטריחוהו עוד אחר איסורים שאינם בעין לפנינו, שכל שהוא בעין אזיל ליה על ידי כיבוד. ושוב ראיתי שהביא המשנה ברורה (סימן תנא ס״ק כו) לאסור כלי שפיו צר ויש בו חלודה שאי אפשר להגעילו, ומשמע שלולי החלודה היה רשאי להגעילו, וצ״ע בישוב הדברים.
ובספר הגעלת כלים (עמוד קפב) כתב שכלי שפיו צר שאי אפשר לשפשפו ולנקותו בצדו הפנימי וצריך להשתמש בו, אסור בהגעלה אלא אם כן לא השתמש בו באיסור (וכגון שמכשירו מחמץ לפסח), ויש בו רק חשש שמא יש בו איסור, ולכתחילה יכשירנו בליבון קל, ואם אינו יכול ללבנו ישפוך במקום החשש איסור חומר הפוגמו (כגון אקונומיקה, נפט) וישהה מעט ואחר כך יגעילנו, שאף אם יש שם איסור הוא נפסל לאכילת כלב ע״י חומרים אלו.
ואף שפסק הרמ״א (או״ח תנב ס״ה) שאין להגעיל בשום משקה מלבד במים, והביא המשנ״ב (ס״ק כו) שגם אם מעורבים במים אפר יש לאסור, מכל מקום גם הם כתבו שם שבדיעבד מהני הגעלה בכל המשקים. ויתירה מזו כתב הגרי״ש אלישיב (סידור פסח כהלכתו פ״ז הערה 7) שמותר אף לכתחילה להגעיל במים הפגומים באקונומיקה שאין זה אלא עיבוי המים ואינם נחשבים כשאר משקים.
בנוסף למכשיר הקפה עצמו שדנו בו לעיל, יש לעיתים עוד כלי שניתן תחתיו שהקפה יורד לתוכו, וכלי זה עשוי מזכוכית והידית עשויה מפלסטיק, ודינו ככלי ראשון כיון שהוא יושב על גבי חצובה רותחת ששומרת על חום הקפה. ולגבי חלק הזכוכית ידועה דעת הספרדים שאין בו איסור שהרי אין הוא בולע ולכן אפשר לשטפו היטב, וכן לשון השולחן ערוך (סימן תנא ס״ק כו): "כלי זכוכית אין צריכים שום הכשר שאינם בולעים, ובשטיפה בעלמא סגי להו". והסביר המשנ״ב (ס״ק קנג) שזה מפני שחומר הזכוכית חלק וקשה.
ובילקוט יוסף (איסור והיתר ח״ג עמוד תס) הביא שהקשה גדול אחד שבזמנינו יש לחוש שמערבים מתכת בכלי הזכוכית, וטבעם שונה מכלי הזכוכית שהיה בזמן קדם. והעידו שאותו גדול ערך בדיקה ומצא שכוס זכוכית ישנה שוקלת מעט יותר מכוס זכוכית חדשה, והוי הוכחה שהזכוכית בולעת מעט. והילקוט הפריך זאת, שאין מכאן ראיה לאסור שמצינו להר״ן (פסחים ל, ב) שכלי זכוכית מותרים כיון שבליעתן מועטת מכל הכלים. ואם כן נמצא שאף שכלי זכוכית בימינו בולעת מעט, אין בזה מספיק בשביל לאסור.
והאשכנזים נהגו להחמיר בכלי זכוכית ולדמותם לכלי חרס (רמ״א שם). אכן ישנם כמה פוסקים אשכנזים שנקטו שמנהג זה הוא רק לפסח משום חומרא דחמץ, ובשאר איסורים כתבו להקל, וכן כתב הכנסת הגדולה (בהגהות הטור יו״ד סימן קכא, כה), ובספר מנחת יעקב (כלל פה ס״ק יב), והובא בפרמ״ג (משב״ז סימן קה, א), הביאם הגאון ר״מ שטרנבוך (תשובות והנהגות ח״א סימן תלב), וכתב שבליטא נהגו להקל. וראה אריכות בזה בדרכי תשובה (סימן קכא), ולכן הרוצים להקל יש להם על מי לסמוך.
אלא שעדיין יש איסור בכלי זה משום חלק הפלסטיק שבדרך כלל הוא הידית וכאן לא יועיל ניקוי בעלמא שכן פלסטיק בולע (ויש מחלוקת אם אפשר להכשיר כלי פלסטיק). ולגבי הידית כתב השולחן ערוך (סימן תנא סעיף יב) שכל הכלים צריך להגעיל ידותיהם כמותן, והסבירו הב״ח והט״ז (הובאו במשנ״ב ס״ק סח) דחישינן שמא עבר האיסור אל היד בזמן שהדיחו אותו.
וברור שבחדר בית מלון אין אפשרות להגעיל כליו, אמנם הרמ״א (שם) כתב שאפשר לכתחילה להגעיל הידות על ידי עירוי שמערה עליהם, מכיון שאין בליעתן כל כך חזקה כמו בכלי עצמו (לבוש).
ואם אין באפשרותו גם לערות על הידות מים רותחים, כתב הרמ״א שם שאין לאסור בדיעבד. ובפירוש בדיעבד כתב המגן אברהם (ס״ק כד והובא במשנ״ב סק״ע) דהיינו שהשתמש בהם כבר אזי המאכל מותר, אולם לכתחילה אסור להשתמש בהם אפילו אם אי אפשר להגעילו (כף החיים ס״ק קנא), ובערוך השולחן (סעיף כב) כתב על דבריהם שאינו מוכרח, ויש להתיר בדיעבד גם קודם תשמיש.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לכתחילה לפני שיכנס לסוכה שאינה שלו יבקש רשות מבעל הבית או מבעלת הבית
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לכתחילה לפני שיכנס לסוכה שאינה שלו יבקש רשות מבעל הבית או מבעלת הבית
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
