בית המדרש
  • משפחה חברה ומדינה
  • נסיעות, טיולים ונופש
  • הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
קטגוריה משנית
undefined
היורד לרחוץ ולשחות בים אינו מברך הגומל בעליתו. והנוסע נסיעות קצרות כגון מה שמצוי לעלות על אניה על מנת לעבור מעיר אחת לעיר אחרת או לאי קרוב אינו מברך. וכן המשייט בקאייק או סירת משוטים, אבוב שכיבה וכדומה אינו מברך כל שאין הדבר מסוכן. ויש להסתפק אם יברך אחר סקי מים וגלישות סלאלום וכדומה.

הנה הגר״ע יוסף (חזו״ע ברכות עמוד שסג) כתב שהשוחה בים ואפילו בים הכנרת שהוא סמוך לישוב, ואפילו אם יש שם מציל קבוע, דינו כדין יורדי הים ויש לו לברך הגומל, שהרי כמה פעמים אירעו שם אסונות ונטבעו בים.
אמנם שאר הפוסקים חלקו עליו בזה והצריכו להפליג בספינה רחוק מן היבשה בשיעור פרסה דהיינו שבעים ושתים דקות, וכן כתב בספר הליכות שלמה (תפלה עמוד רעז בדבר הלכה), ובשו״ת אור לציון (ח״ב עמוד קמ), וכן כתב בספר הלכה ברורה (סימן ריט סעיף כד, כה).
וכתב בשו״ת מנחת יצחק (ח״ד סימן יא) שהמפליג בנסיעות קצרות בין איים ועיירות קרובות שמנהגו של עולם שעוברים כך בכל יום, יש לפטור מלברך כיון שלשון הברכה היא הגומל לחייבים טובות, ומקום שדרכו של עולם ליסע כך ממקום למקום באופן קבוע, אינו נכנס בגדר לשון חייבים.
ולכן מה שנהוג לעבור מעיר אחת לאחרת על ידי אניה, כגון הנוסע ממנהטן לסטטן איילנד, או הנוסע מקאנקון במקסיקו לאי האיסלה מג’ארס אינו מברך.




סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il