בית המדרש
  • משפחה חברה ומדינה
  • נסיעות, טיולים ונופש
  • הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
קטגוריה משנית
undefined
2 דק' קריאה
אין לאכול במסעדה אלא אם כן יש בה משגיח כשרות המוחזק כירא שמים הבקיא בהלכות הנוגעות אל עניני המאכלים שמכינים במטבחו.

פשוט שאין לסמוך על בעל המסעדה שאומר שהאוכל כשר, ואף על פי שקבעו חז״ל שעד אחד נאמן באיסורין (גיטין ב, ב), והסביר רש״י (שם ד״ה עד) שהרי האמינה תורה כל אחד ואחד מישראל על הפרשת תרומה ועל השחיטה ועל ניקור הגיד והחלב. ונלמד זה מהפסוק ’וספרה לה’, שנאמנת אשה נידה לספור לעצמה (תוספות בגיטין שם ד״ה עד).
דהנה איתא בגמרא (ע״ז לט, ב) אין לוקחין ימ״ח מח״ג בסוריא, (והם ראשי תיבות של) לא יין, ולא מורייס, ולא חלב, ולא מלח סלקונדקית, ולא חילתית, ולא וגבינה אלא מן המומחה. ופרש״י (ד״ה אין) שחנוונים בסוריא חשודים, דלא קפדי אלפני עור לא תתן מכשול, ומזבני לישראל דברים שלקחו מן הכותים.
ואף שדייק בערוך השולחן (יו״ד סימן קיט ס״א) שדין זה אינו אלא בסוריא מפני שהיו חשודים, אבל בשאר העולם כל ישראל בחזקת כשרות קיימי ומותר לקנות מהם, מכל מקום הרמב״ם (פרק י״א ממאכלות אסורות הלכה כה, כו) כתב שבזמן הזה אין לוקחין מאכלים מכל אדם אלא מאדם שהוחזק בכשרות, ולכן אין לחלק בין סוריא לחוץ לארץ.
והסביר הערוה״ש (שם ס״ד) שטעמו דאף על גב שהאמינה תורה לכל אחד מישראל על האיסורים, מכל מקום חנווני קבוע שמוכר תמיד בכל עת ובכל שעה שאני, דהוא מורה היתר.
וכן הביא הטור (יו״ד סימן יח) בשם הרא״ש שאף שעד אחד נאמן באיסורים, כבר נהגו כל ישראל שלא להאמין לקצבים, וממנים אנשים ידועים על השחיטה ועל הבדיקה.
וביאר הרב אשר וייס (שו״ת מנחת אשר ח״א סימן לז) את החובה להקים מערכת כשרות שתעמוד כחומה בצורה על מנת לבדוק שכל הנמכר בחנויות ובמסעדות שתחתיה תהיה תחת השגחה מעולה, והביא את דברי הישועות יעקב (יו״ד סימן טו סק״א) שבכל תקנה שעושים עבור הרבים יש לחשוש בו אפילו למיעוטא דמיעוטא ולא לסמוך על הרוב.




סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il