ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
24 באוגוסט 2025 – 22 בספטמבר 2025
המולד: מוצאי שבת (23.8.2025) בשעה 23:26 בבוקר ו-6 חלקים.
זמן קידוש לבנה: מליל חמישי, ד' באלול (27.8.2025), עד מוצאי שבת, י"ד בחודש (6.9.2025)
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שני ח' באלול (31.8.2025)
ב' דראש חודש אלול, יום ב', א' באלול (25.8.2025). נוהג ככל ראש חודש.
מראש חודש אלול ועד כ"ח באלול תוקעים כל בוקר תשר"ת )תקיעה שברים תרועה תקיעה(, כדי לעורר לתשובה.
מתחילים לומר "לדוד ה' אורי" בערבית ובשחרית. אשכנזים-חסידים וספרדים: בשחרית ובמנחה. ואומרים אותו עד חג שמיני עצרת.
מאור ליום ב' באלול, ועד ערב יום הכיפורים, משכימים ספרדים לסליחות.
שבת פרשת שופטים, ו' באלול (30.8.2025). מפטירים - רביעי משבעה דנחמתא – בישעיה נא,יב: "אנכי אנכי הוא מנחמכם" עד נב,יב "אלקי ישראל".
במנחה קוראים לשלשה בפרשת כי תצא. אבות פרק ו.
שבת פרשת כי-תצא, י"ג באלול (6.9.2025). מפטירים - חמישי משבעה דנחמתא – בישעיה נד,א: "רני עקרה" עד פסוק י "אמר מרחמך ה'".
במנחה קוראים לשלשה בפרשת כי תבא. אבות פרקים א-ב.
שבת פרשת כי-תבא, כ' באלול (13.9.2025). נוהגים לקרוא את התוכחה בקול נמוך. נהגו שהקורא עצמו עולה בה מפני הקפדנים. מפטירים - שישי משבעה דנחמתא – בישעיה ס': "קומי אורי" עד סוף הפרק.
במנחה קוראים לשלשה בפרשת נצבים. אבות פרקים ג-ד.
יום א', כ"א באלול (14.9.2025)
אשכנזים מתחילים לומר סליחות, עד ערב יום הכיפורים. ברכת "על נטילת ידים", "אשר יצר" וברכת התורה אומרים קודם סליחות, ולא יאמרם פעם נוספת קודם התפילה. כאשר אומרים סליחות בהשכמה, הש"ץ מתעטף בטלית (בעוד לילה) ולא יברך, וכשיאיר היום יפשוט הטלית, יברך ויתעטף. עדיף להתעטף בטלית שאולה (של יחיד ולא של ציבור) שלא יכנס לספק ברכה. "אשרי", חצי קדיש, סליחות. אחר הסליחות אומר הוידוי רק פעם אחת (הגר"א). תחנון, קדיש תתקבל. (האומר סליחות ביחידות יאמר י"ג מדות כקורא בתורה בטעמים, ולא דרך תפילה ובקשה, ידלג "וזכור לנו היום ברית שלוש עשרה". לא יאמר הבקשות שבלשון תרגום, כמו
"מחי ומסי", "מרן דבשמיא").
עד ערב יו"כ משתטחים על קברי צדיקים. יש המתענים ביום א' דסליחות.
שבת פרשת נצבים, כ"ז באלול (20.9.2025). מפטירים - שביעי משבעה דנחמתא - בישעיה סא, י: "שוש אשיש", עד סג,ט "כל ימי עולם". אין מברכים החודש, משום "בכסה ליום חגנו" – יום ראש החודש מכוסה, נסתר.
במנחה קוראים לשלשה בפרשת וילך. אבות פרק ה-ו. במוצש"ק אין אומרים ויהי נועם ואתה קדוש.
יום ב', כ"ט באלול (22.9.2025), ערב ראש השנה.
נוהגים לקום באשמורת הבוקר, ולהרבות בסליחות הנקראות "זכור ברית". אָבֵל רשאי ללכת לבית הכנסת לסליחות. אחרי הסליחות אומרים תחנון, אפילו נמשכה אמירתם עד אור היום. בתפילת שחרית אין אומרים תחנון. אומרים למנצח. אין תוקעים בשופר. אחרי התפילה נוהגים להתיר נדרים ע"י שלושה. מי שאינו דובר עברית, יתיר נדריו בלשון שהוא מבין. אפשר להתיר נדרים עד ערב יום הכיפורים, וגם לאחר מכן. אישה יכול למַנות את בעלה להתיר את נדריה: יאמר לדיינים כי הוא מפר גם נדרי אשתו, ויתיר בלשון רבים: "שנדרנו" "נשבענו".
נותנים צדקה לעניים. יש נוהגים להשתטח על קברי צדיקים, לבקש מהקב"ה שימליצו טוב בעדנו ביום הדין. יש נוהגים לצום עד חצות, ואין צריך לקבל תענית מבעוד יום. גם המשלימים את התענית לא יקראו במנחה "ויחל", לא יעלו הכוהנים לדוכן, ושליח ציבור לא יאמר "או"א ברכנו", אבל היחיד אומר "עננו" במנחה. יש נוהגים להתפלל מנחה גדולה חצי שעה אחר חצות היום. מסתפרים, רוחצים וטובלים לכבוד יום הדין.
לשנה טובה נכתב ונחתם
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש מנחם אלול כמנהג עדות מזרח
ב' דראש חודש אלול, יום שני א' באלול. ככל ר"ח.
בלילה אור לב' באלול נוהגים לקום לסליחות לפני אשמורת הבוקר, ויש שנוהגים בחצות הלילה. יש נוהגים לתקוע בשופר בסליחות, בשעה שהחזן אומר "ויעבור".
שבת פרשת שופטים, ו' באלול. מפטירים (רביעי משבעה דנחמתא) בישעיה נא,יב: "אנכי אנכי הוא מנחמכם" עד "אלוקי ישראל" (נב,יב).
שבת פרשת כי תצא, י"ג באלול. מפטירים (חמישי משבעה דנחמתא) בישעיה נד,א: "רני עקרה" עד "אמר מרחמך ה'" (פסוק י).
ראוי להזכיר לציבור לפני קריאת מפטיר, שמי שלא שמע קריאת פרשת זכור בשבת לפני פורים, יכוון בפרשה זו לצאת ידי חובה קריאת זכור, והש"ץ יכוון להוציאו ידי חובה. ויבקשו מהקהל לא להרעיש במילת עמלק.
שבת פרשת כי תבא, כ' באלול. קוראים התוכחה בקול נמוך שיגיע לאזני הצבור, ומפטירים (שישי משבעה דנחמתא) בישעיה ס: "קומי אורי" עד סוף הפרק "בעיתה אחישנה".
יום חמישי, כ"ה באלול. יום זה הוא יום ראשון לבריאת העולם. בסוף התפילה בכל יום עד ר"ה, קוראים מפרשת בראשית מה שנברא באותו יום.
שבת פרשת נצבים, כ"ז באלול . מפטירים (שביעי משבעה דנחמתא) בישעיה סא: "שוש אשיש" עד "כל ימי עולם" (סג,ט). אין מברכים החודש.
ערב ראש השנה תשפ"ו הבעל"ט, יום שני כ"ט באלול. אין תוקעים בשופר, גם לא בסליחות. נוהגים לקום מוקדם (יותר מהרגיל בחודש הסליחות). ולאחר התפילה עושים "התרת נדרים" כנהוג. מסתפרים, רוחצים וטובלים, ומתכוננים בתשובה ומעשים טובים ליום הדין הבעל"ט.
לשנה טובה נכתב ונחתם
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אנחנו קודש למענך
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
האם מותר לפנות למקובלים?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
