ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
24 באוגוסט 2025 – 22 בספטמבר 2025
המולד: מוצאי שבת (23.8.2025) בשעה 23:26 בבוקר ו-6 חלקים.
זמן קידוש לבנה: מליל חמישי, ד' באלול (27.8.2025), עד מוצאי שבת, י"ד בחודש (6.9.2025)
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שני ח' באלול (31.8.2025)
ב' דראש חודש אלול, יום ב', א' באלול (25.8.2025). נוהג ככל ראש חודש.
מראש חודש אלול ועד כ"ח באלול תוקעים כל בוקר תשר"ת )תקיעה שברים תרועה תקיעה(, כדי לעורר לתשובה.
מתחילים לומר "לדוד ה' אורי" בערבית ובשחרית. אשכנזים-חסידים וספרדים: בשחרית ובמנחה. ואומרים אותו עד חג שמיני עצרת.
מאור ליום ב' באלול, ועד ערב יום הכיפורים, משכימים ספרדים לסליחות.
שבת פרשת שופטים, ו' באלול (30.8.2025). מפטירים - רביעי משבעה דנחמתא – בישעיה נא,יב: "אנכי אנכי הוא מנחמכם" עד נב,יב "אלקי ישראל".
במנחה קוראים לשלשה בפרשת כי תצא. אבות פרק ו.
שבת פרשת כי-תצא, י"ג באלול (6.9.2025). מפטירים - חמישי משבעה דנחמתא – בישעיה נד,א: "רני עקרה" עד פסוק י "אמר מרחמך ה'".
במנחה קוראים לשלשה בפרשת כי תבא. אבות פרקים א-ב.
שבת פרשת כי-תבא, כ' באלול (13.9.2025). נוהגים לקרוא את התוכחה בקול נמוך. נהגו שהקורא עצמו עולה בה מפני הקפדנים. מפטירים - שישי משבעה דנחמתא – בישעיה ס': "קומי אורי" עד סוף הפרק.
במנחה קוראים לשלשה בפרשת נצבים. אבות פרקים ג-ד.
יום א', כ"א באלול (14.9.2025)
אשכנזים מתחילים לומר סליחות, עד ערב יום הכיפורים. ברכת "על נטילת ידים", "אשר יצר" וברכת התורה אומרים קודם סליחות, ולא יאמרם פעם נוספת קודם התפילה. כאשר אומרים סליחות בהשכמה, הש"ץ מתעטף בטלית (בעוד לילה) ולא יברך, וכשיאיר היום יפשוט הטלית, יברך ויתעטף. עדיף להתעטף בטלית שאולה (של יחיד ולא של ציבור) שלא יכנס לספק ברכה. "אשרי", חצי קדיש, סליחות. אחר הסליחות אומר הוידוי רק פעם אחת (הגר"א). תחנון, קדיש תתקבל. (האומר סליחות ביחידות יאמר י"ג מדות כקורא בתורה בטעמים, ולא דרך תפילה ובקשה, ידלג "וזכור לנו היום ברית שלוש עשרה". לא יאמר הבקשות שבלשון תרגום, כמו
"מחי ומסי", "מרן דבשמיא").
עד ערב יו"כ משתטחים על קברי צדיקים. יש המתענים ביום א' דסליחות.
שבת פרשת נצבים, כ"ז באלול (20.9.2025). מפטירים - שביעי משבעה דנחמתא - בישעיה סא, י: "שוש אשיש", עד סג,ט "כל ימי עולם". אין מברכים החודש, משום "בכסה ליום חגנו" – יום ראש החודש מכוסה, נסתר.
במנחה קוראים לשלשה בפרשת וילך. אבות פרק ה-ו. במוצש"ק אין אומרים ויהי נועם ואתה קדוש.
יום ב', כ"ט באלול (22.9.2025), ערב ראש השנה.
נוהגים לקום באשמורת הבוקר, ולהרבות בסליחות הנקראות "זכור ברית". אָבֵל רשאי ללכת לבית הכנסת לסליחות. אחרי הסליחות אומרים תחנון, אפילו נמשכה אמירתם עד אור היום. בתפילת שחרית אין אומרים תחנון. אומרים למנצח. אין תוקעים בשופר. אחרי התפילה נוהגים להתיר נדרים ע"י שלושה. מי שאינו דובר עברית, יתיר נדריו בלשון שהוא מבין. אפשר להתיר נדרים עד ערב יום הכיפורים, וגם לאחר מכן. אישה יכול למַנות את בעלה להתיר את נדריה: יאמר לדיינים כי הוא מפר גם נדרי אשתו, ויתיר בלשון רבים: "שנדרנו" "נשבענו".
נותנים צדקה לעניים. יש נוהגים להשתטח על קברי צדיקים, לבקש מהקב"ה שימליצו טוב בעדנו ביום הדין. יש נוהגים לצום עד חצות, ואין צריך לקבל תענית מבעוד יום. גם המשלימים את התענית לא יקראו במנחה "ויחל", לא יעלו הכוהנים לדוכן, ושליח ציבור לא יאמר "או"א ברכנו", אבל היחיד אומר "עננו" במנחה. יש נוהגים להתפלל מנחה גדולה חצי שעה אחר חצות היום. מסתפרים, רוחצים וטובלים לכבוד יום הדין.
לשנה טובה נכתב ונחתם
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש מנחם אלול כמנהג עדות מזרח
ב' דראש חודש אלול, יום שני א' באלול. ככל ר"ח.
בלילה אור לב' באלול נוהגים לקום לסליחות לפני אשמורת הבוקר, ויש שנוהגים בחצות הלילה. יש נוהגים לתקוע בשופר בסליחות, בשעה שהחזן אומר "ויעבור".
שבת פרשת שופטים, ו' באלול. מפטירים (רביעי משבעה דנחמתא) בישעיה נא,יב: "אנכי אנכי הוא מנחמכם" עד "אלוקי ישראל" (נב,יב).
שבת פרשת כי תצא, י"ג באלול. מפטירים (חמישי משבעה דנחמתא) בישעיה נד,א: "רני עקרה" עד "אמר מרחמך ה'" (פסוק י).
ראוי להזכיר לציבור לפני קריאת מפטיר, שמי שלא שמע קריאת פרשת זכור בשבת לפני פורים, יכוון בפרשה זו לצאת ידי חובה קריאת זכור, והש"ץ יכוון להוציאו ידי חובה. ויבקשו מהקהל לא להרעיש במילת עמלק.
שבת פרשת כי תבא, כ' באלול. קוראים התוכחה בקול נמוך שיגיע לאזני הצבור, ומפטירים (שישי משבעה דנחמתא) בישעיה ס: "קומי אורי" עד סוף הפרק "בעיתה אחישנה".
יום חמישי, כ"ה באלול. יום זה הוא יום ראשון לבריאת העולם. בסוף התפילה בכל יום עד ר"ה, קוראים מפרשת בראשית מה שנברא באותו יום.
שבת פרשת נצבים, כ"ז באלול . מפטירים (שביעי משבעה דנחמתא) בישעיה סא: "שוש אשיש" עד "כל ימי עולם" (סג,ט). אין מברכים החודש.
ערב ראש השנה תשפ"ו הבעל"ט, יום שני כ"ט באלול. אין תוקעים בשופר, גם לא בסליחות. נוהגים לקום מוקדם (יותר מהרגיל בחודש הסליחות). ולאחר התפילה עושים "התרת נדרים" כנהוג. מסתפרים, רוחצים וטובלים, ומתכוננים בתשובה ומעשים טובים ליום הדין הבעל"ט.
לשנה טובה נכתב ונחתם
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










