בית המדרש
  • משפחה חברה ומדינה
  • נסיעות, טיולים ונופש
  • הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
קטגוריה משנית
undefined
2 דק' קריאה
לא אין לו כלים לבשל בהם יוכל לקנות תבניות אלומיניום לשימוש חד פעמי ולבשל ולאפות בהם ללא טבילה.

אף שהגר״ע יוסף (חזון עובדיה שבת ח״ב עמוד נו) כתב לחייב כלי אלומיניום חד פעמיים בטבילה (ללא ברכה), מכל מקום מנהג העולם להקל לאפות בהם ללא טבילה כלל, ויש לדון מהו הטעם להקל.
וראה מה שכתב להקל הגר״מ פינשטיין (יו״ד ח״ג סימן כג) מטעם שכלים אלו אינם עומדים אלא לזמן מועט ולשימוש חד פעמי ולכן אין להם חשיבות של כלי, ונסמך על דברי הרמב״ם (פ״ב מהלכות כלים ה״א): "כלים העשויין מלפת ודלעת טהורים". ועוד ניתן ללמוד מדברי הרמב״ם (פ״ה מהל’ כלים ה״ז): "קרן שהוא משתמש בה ומשליכה אינה מקבלת טומאה", וגם תבניות אלו משליכם אחר השימוש.
ובשו״ת מנחת יצחק (ח״ה סימן לב) תלה שאלה זו במחלוקת השב יעקב והגידולי טהרה, שהרב שב יעקב למד חיוב טבילת כלים מדיני טומאה וטהרה, ולכן כל כלי שאינו מקבל טומאה אינו צריך טבילה, ויש לדמות כלים חד פעמיים לזה ולפוטרם מטבילה. ולעומתו הגדולי טהרה סבר שיש חיוב טבילה גם אם אין הכלי מקבל טומאה. ולמעשה סיכם המנחת יצחק להקל אף לכתחילה לסמוך על השב יעקב, ועוד שכן עמא דבר שלא לטבול. וכן היקל הגר״מ שטרנבוך (שו״ת תשובות והנהגות ח״ג סימן רנט) אלא שהוסיף שכל זה רק אם אכן זורקן מיד אחר השימוש הראשון שאז אינו נקרא כלי סעודה, אבל אסור להשתמש בו שנית ללא טבילה שאז חייב מיד בטבילה בברכה. וראה מה שהאריך לחלוק עליהם הגר״מ קליין בשו״ת משנה הלכות (ח״ז סימן קיא).
והנה הרב ישראל בעלסקי (שו״ת שלחן הלוי עמוד רמו) ביאר בגאונותו הידועה שאין אלומיניום נכלל בשש מיני המתכות הנזכרים בתורה (במדבר לא, כב): "אך את הזהב ואת הכסף את הנחושת את הברזל את הבדיל ואת העופרת", והרי הם כמו ששה כתובים הבאים כאחד, ואם כן אין לדמות להם שאר מיני מתכות. ועוד שהגר״ח מבריסק ואחרים בשעתו סברו שאלומיניום אינו נחשב למתכת כלל אלא נחשב לאדמה, שכל המבינים בחכמת הכימיה יודעים שאין לאלומיניום תכונות של שאר המתכות וקרוב הוא בהרבה יותר לאדמה.



סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il