ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
בסוף פרשת ניצבים מופיע פסוק העוסק בדביקות בקדוש ברוך הוא, ומצוה זו חוזרת על עצמה בתורה כמה פעמים, וכמו שנאמר: "ובו תדבקון" (דברים יג, ה), וכן "ובו תדבק" (דברים י, כ). ומכיון שענין מצוה זו פחות ידוע ראיתי לנכון להאריך בה שהרי היא מצוות עשה ממש כמו שאר מצות עשה, וכגון מצות קריאת שמע ותפילה.
ותחילה יש לבאר איך מתקיימת מצוה זו של דביקות בה'.
והנה כבר דנו בזה חז"ל (כתובות קיא, ב) ושאלו: וכי אפשר לדבוקי בשכינה, והכתיב "כי ה' אלהיך אש אוכלה", אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם, והעושה פרקמטיא לתלמידי חכמים, והמהנה תלמידי חכמים מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כאילו מדבק בשכינה. ולמדנו מדברי קדשם שכאשר אדם מדבק עצמו בחכמי התורה – הרי זה נחשב כאילו הוא דבוק ממש בשכינה הקדושה.
ובספר מצוות גדול (מצווה ח) ביאר שתכלית ההידבקות בחכמי התורה היא כדי ללמוד את דרכיהם. ובספר החינוך הוסיף שאין הכוונה רק ללמוד את דרכיהם, אלא גם ללמוד מהם כיצד יש לקיים את מצוות התורה וכן ללמוד מהי השקפת התורה הנכונה. דהיינו שאין לאדם לחשוב שבידו להבין את מצוות התורה מעצמו על ידי לימוד עצמי של דיני המצוות, אלא יקפיד ללומדם דוקא מתלמידי חכמים, וכן הדין גם בענייני השקפה – שלא יסמוך האדם על הבנתו בלבד, אלא עליו ללמוד כן דוקא מהחכמים.
ואכן אף שביאור הגמרא הנ״ל הובא להלכה ברמב"ם (הלכות דעות ו, ב), יש שיצאו לבאר את דברי הפסוקים באופן יותר פשוט, והוא שיש להידבק דוקא בקדוש ברוך הוא, וכמו שהובא בדברי הרמב"ן (דברים יא, כב) שכתב:
"תכלול הדביקה לומר שתהיה זוכר השם ואהבתו תמיד, לא תיפרד מחשבתך ממנו בלכתך בדרך ובשכבך ובקומך, עד שיהיו דבריו עם בני אדם בפיו ובלשונו ולבו איננו עמהם, אבל הוא לפני ה'."
וברור שאין כונתו לחלוק על דברי הרמב״ם שהרי הרמב״ם העתיק את דברי הגמרא, רק רוצה לומר שיש להסביר את המצוה הנ״ל בשני רבדים, האחד על פי דרוש חז״ל, והשני על פי הפשט. והסבר הרמב״ן מופיע גם ברמב"ם, רק תחת מצווה אחרת – מצוות אהבת ה'. וכך כתב (הלכות תשובה י, ג): "וכיצד היא האהבה הראויה? הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתירה עזה מאוד עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה', ונמצא שוגה בה תמיד כאלו חולה חולי האהבה שאין דעתו פנויה מאהבת אותה אשה, והוא שוגה בה תמיד בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה. יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו, שוגים בה תמיד, כמו שצונו: 'בכל לבבך ובכל נפשך.' והוא ששלמה אמר דרך משל: 'כי חולת אהבה אני'."
והנה בעוד שהרמב"ם והרמב"ן נחלקו תחת איזו מהמצות עשה נכנס החיוב הנ״ל, בספר חרדים הביא את דברי רבנו בחיי שהסביר שמצוות אהבת ה' ומצוות הדבקות הינם מצוה אחת, וז״ל: "מצוות עשה לדבקה בו יתברך, שנאמר: 'ובו תדבק' (דברים י, כ), היינו תוקף האהבה שלא יפרד ממנו אפילו רגע. והכתוב חלק האהבה והדביקה בשתיים, שנאמר: 'לאהבה את ה' אלוקיך לשמוע בקולו ולדבקה בו.' וכתב הרב בעל חובות הלבבות (פתיחה לשער אהבת ה') שעניין הדביקה היא אהבה הנאמנה והלב השלם, כמו שנאמר: 'ויש אוהב דבק מאח יותר מאח'."
וישנו עוד הסבר של בעל מסילת הישרים (פרק יט) השונה מעט מדלעיל, שלדעתו הדבקות היא ענף של מצוות אהבת ה’:
"ענפי האהבה הם שלושה: הדביקות, השמחה והקנאה. הדביקות, הוא שיהיה לבו של אדם מתדבק כל כך בשם יתברך עד שכבר יסור מלפנות ולהשגיח אל שום דבר זולתו."
ולפני כשבועיים ביארנו שישנם שלושה בחינות במערכת יחסים בנינו לבורא, לעיתים כבן לאב, לעיתים כעבד לאדון, ולעיתים של רעיה ודודה, דהיינו של בעל ואשה. ודברינו במאמר זה נראים ששורשם ביחסינו אל הבורא כרעיה לדודה. וניכר מפסוקים אלו כמה הקב"ה רוצה ומבקש קשר עמוק והדוק עימנו, ומצפה ממנו שנרגיש כלפיו את אותה תחושת קרבה ודבקות שהוא מרגיש כלפינו. ולא במקרה הרמב"ם השתמש במשל של אהבת איש ואשה לתאר את יחסנו לבורא, ואין זה רחוק לומר שהקב"ה ברא את כל מוסד הנישואין על מנת שנלמד ממנו כיצד מצופה מאיתנו לחוש כלפיו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















