ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
שמעו נא רבותינו, הרי אנחנו שואלים ומבקשים התרה, מן הקדוש־ברוך־הוא ומן תורתנו הקדושה, ומבית־דין של מעלה ומבית־דין של מטה, וממעלתכם, שתתירו לנו ולנפשנו לנשינו ולבנינו ולכל־אנשי ביתנו ולכל־הנלוים אלינו, כל־מיני נדרים שנדרנו על עצמנו או על אחרים בכל־מין לשון נדר, וכל־מיני נזירות ואסורים שאסרנו על עצמנו או על אחרים בכל לשון שיהיה. וכל־ההסכמות שקבלנו על עצמנו או שהסכמנו אפלו במחשבה, לעשות איזו מצוה בכל־צד־ואפן שיהיה, ומנהגים שהנהגנו את־עצמנו לעשות איזו מצוה, או פרישות, או סיגים וגדרים, או חמרות ונדרי זרוזין, בכל־צד־ואפן שיהיה, ונהגנו הדבר ההוא שלש פעמים או יותר, ולא פרשנו שיהיה בלי נדר. וכל־מיני שבועות שנשבענו בכל־לשון שיהיה על עצמנו או על אחרים בכל־צד ואפן שיהיה. וגם הרינו מבקשים ממעלתכם להתיר לנו ולכל־בני־ביתנו כל־מיני אלות שמתות חרמים ארורים נדויים ונזיפות וכנויים, וכל־מיני קללות שקללנו את־עצמנו או את־אחרים, או אחרים שקללו אותנו בין בהקיץ בין בחלום. ובפרט אם עברנו על אותם ארבעה ועשרים דברים שבית־דין מנדין עליהם, על כלם או על מקצתן, או אפלו על אחד מהם. או שעברנו על שום דבר שחיבין עליו שום קללה, או שום גזרה רעה. וכל־מיני חלומות רעים שחלמנו על עצמנו או על אחרים, או אחרים שחלמו עלינו רעה. וכל־מיני פתרונים רעים על החלומות שפתרנו לעצמנו או לאחרים, או אחרים שפתרו רעה לנו. וכל־מיני מסירת דין שמסרנו על עצמנו או על אחרים, או אחרים שמסרו עלינו. וכל־מיני פתחון פה לרעה שפתחנו פינו על עצמנו או על אחרים, או אחרים שפתחו פיהם לרעה עלינו. וכל־מיני גזרות קשות ורעות, וכל־מיני עין הרע, וכל־מיני מחשבות זרות והרהורים רעים, וכל־מיני גאוה וכעס וקפדנות וקנאה ושנאה ותחרות, וכל־מיני הזכרת השם לבטלה, וכל־מיני דברים אסורים שיצאו מפינו. על הכל הרי אנחנו מתחרטים עליהם חרטה גמורה, ומבטלים אותם בטול גמור. ואין אנחנו תוהים ומתחרטים, חס ושלום, על המצות ומעשים טובים שעשינו ושקימנו, או שקבלנו או שהנהגנו, אלא הרי אנחנו מתחרטים על שקבלנו הענינים ההם בחיוב נדר או שבועה, ואנחנו יראים לנפשנו שלא נכשל, חס ושלום, בעון נדרים ושבועות, ומקבלים עלינו לשוב בתשובה שלמה. ומעתה אנחנו מבקשים ממעלתכם להתיר לנו עליהם התרה גמורה:
ויענו המתירים:
בצרוף קדשא בריך הוא ושכינתה, וברשות בית־דין של מעלה, וברשות בית־דין של מטה, וברשות תורתנו הקדושה, וברשות סנהדרי גדולה, וברשות סנהדרי קטנה, מתרים יהיו כל־קללות אלות ושמתות וחרמים וארורים ונדויים ונזיפות ובטויים וכנויים וכל־דברים רעים וכל־חלומות רעים ופתרונים רעים ומסירת דין ופתחון פה לרעה וכל־מיני דברים אסורים וכל־מיני גזרות קשות ורעות, וכל־מיני עין רעה, וכל־מחשבות זרות והרהורים רעים, וכל־מיני גאוה וכעס וקפדנות וקנאה ושנאה ותחרות, וכל־מיני נדרים ושבועות ונזירות ואסורין וקבלות ומנהגים שהושמו עליכם או על שום אחד מבני בתיכם, וכן קללות שקללו אתכם אחרים, או שקללתם את־עצמכם, או שקללתם את־אחרים, בין בשוגג בין במזיד, בין בכעס בין ברצון, בין בכונה בין שלא בכונה, בין בחלום בין בהקיץ, בכל־אפן שיהיה, או שנתחיבתם שום קללה או ארור או חרם או נדוי או נזיפה או שום גזרה רעה באיזה צד ואפן שיהיה, על הכל מעתה ומעכשו אנחנו מתירין ומבטלין מעליכם את־הכל בצרוף קדשא בריך הוא ושכינתיה, ובית דין פמליא של מעלה ופמליא של מטה:
מתרים לכם, מתרים לכם, מתרים לכם. שרויים לכם, שרויים לכם, שרויים לכם. מחולים לכם, מחולים לכם, מחולים לכם. אין כאן קללות, אין כאן אלות, אין כאן שמתות, אין כאן ארורים, אין כאן חרמים, אין כאן נדויים, אין כאן נזיפות, אין כאן בטויים, אין כאן דברים רעים, אין כאן חלומות רעים, אין כאן פתרונים רעים, אין כאן מסירת דין, אין כאן פתחון פה לרעה, אין כאן מחשבות זרות והרהורים רעים, אין כאן גזרות קשות ורעות, אין כאן עין הרע דנשים, אין כאן עין הרע של אנשים, אין כאן עין הרע דשונאים ודאוהבים, אין כאן דברים אסורים, אין כאן קבלות, אין כאן מנהגים. כלם יהיו בטלים ומבטלים, וחשובים כחרס הנשבר, וכדבר שאין בו ממש, שביתין ושביקין, לא שרירין ולא קימין, וכל־מיני עין הרע יוסרו מעל־כל־ישראל ומעליכם ומבתיכם, וישלכו במצולות ים, ככתוב: ולא־ידבק בידך מאומה מן־החרם, למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן־לך רחמים ורחמך והרבך, כאשר נשבע לאבתיך:
אנא יהוה התמלא ברחמים, ויכבשו רחמיך את־כעסך, ויגלו רחמיך על מדותיך, ויתמתקו הדינין מעל עמך ישראל ומעלינו, וזכר לנו עקדתו של יצחק אבינו עליו השלום כאלו אפרו צבור ומנח על גבי המזבח, והבט באפרו להצילנו לנו ולכל־ישראל מכל־רע. וכשם שמסכימים ומתירים לכם הבית־דין של מטה, כך יסכימו ויתירו לכם הבית־דין של מעלה. וכל־הקללות וכל־החלומות רעים, וכל־פתרונים רעים, וכל־מסירת דין, וכל־פתחון פה לרעה, וכל־מיני גזרות קשות ורעות, וכל־מיני דברים אסורים, וכל־מיני מחשבות זרות והרהורים רעים, כלם יתהפכו לכם לטובה ולברכה, ככתוב: ולא־אבה יהוה אלהיך לשמע אל־בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את־הקללה לברכה, כי אהבך יהוה אלהיך, וכתיב: ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם, חיים כלכם היום:
עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדשתך. יהיו לרצון אמרי־פי והגיון לבי לפניך, יהוה צורי וגאלי: יהוה עז לעמו יתן, יהוה יברך את־עמו בשלום:
ואחר־כך ימסרו השואלים מודעה זו ויאמרו:
הרי אנחנו מוסרים מודעה לפני הקדוש־ברוך־הוא, ולפני בית־דין של מעלה ולפני בית־דין של מטה, ולפניכם, ומבטלים מעתה ועד עולם כל־מין קבלה אם נקבל עלינו מנדרים ושבועות ונזירות ואסורין וקונמות וחרמות והסכמות וקבלה בלב בכל־לשון בכל־צד ואפן שיהיה, בין בהקיץ בין בחלום, חוץ מנדרי קבלת תענית אשר נקבל. ותנאי מודעה זו יהיה קים עד עולם, ולא יתבטל בשום צד ואפן שיהיה. ואם נשכח לתנאי מודעה זו ונדור עוד, או נשבע עוד ולא נזכר לתנאי מודעה זו תוך כדי דבור לנדר או לשבועה, או בשעה שאנחנו זוכרים לתנאי מודעה זו ונחזר לנדר או לשבע מחמת איזו סבה שתהיה, בין באנס בין ברצון, בין בכונה בין שלא בכונה, בכל לשון, בין בלשון נדרים ושבועות או נזירות או אסרים או קונמות או חרמות או הסכמות או קבלה בלב, בכל־צד ואפן שיהיה, הרי אנחנו מבטלים אותם בטול גמור ומתנים עליהם שיהיו כלם בטלים ומבטלים, לא שרירין ולא קימין, ולא יהיו חלין כלל. והרי אנחנו מעתה מגלים דעתנו שאין לנו חפץ בהם ולא בקיומם, כי אם בקיום תנאי מודעה זו שלא תתבטל לעולם:
ועוד אנחנו מוסרים מודעה לפניכם בכל־לבנו ובכל־נפשנו, והרי אנחנו מבטלים מעתה ועד עולם כל־מין מעשה של אסור אם נעשה חס ושלום, וכן כל־מין דבור של אסור אשר יצא מפינו, חס ושלום, מהמעשים ומהדבורים האסורים מדאוריתא או מדרבנן או מדברי קבלה או מדברי סופרים. וגם כל־מיני מחשבות זרות והרהורים רעים וגם כל־מיני גאוה וכעס וקפדנות וקנאה ושנאה ותחרות וחמדה ותאוה ונקימה ונטירה, וכל־מיני ראיה ושמיעה וריח וקול ורמיזה האסורים, אם נעשה או נדבר או נחשוב אותם, חס ושלום, בין באנס בין ברצון, בין בשוגג בין במזיד, בין בכעס, בין בכונה בין שלא בכונה, בין בחלום בין בהקיץ. מעתה הרי אנחנו מתחרטים עליהם ומתנים עליהם שיהיו כלם בטלים ומבטלים מעקרן ולא יהיו חלין כלל ועקר, ובכלהון אתחרטנא בהון מעתה ועד עולם:
ועוד אנחנו מוסרים מודעא לפניכם רבותינו, שכל־מחשבה רעה והרהור רע ורעותא דלבא, אם יעלה בלבנו ומחנו ובפרט בעת התפלה, ותלמוד תורה, באיזה צד ואפן שאינו לכבוד ורצון הבורא יתברך, מעכשו אנחנו מבטלים אותן מחשבות והרהורים רעים ורעותא דלבא שהם נגד רצון קדשא בריך הוא ושכינתה, בטול גמור כחרס הנשבר. ומכל־שכן אם נדבר איזה דבור רע ואסור, מעכשו יהיו הכל בטלים ומבטלים. ועתה אנחנו מבארים ומפרשים באר היטב, ואנחנו מגלים דעתנו ורצוננו בכל־לבנו כי רצוננו ומאוינו וכונתנו לעבד את־בוראנו, אלהי אברהם אלהי יצחק וישראל, עבודה שלמה, עבודה תמה, במחשבה ודבור ומעשה, ביראה ואהבה ושמחה כדת מה לעשות. וכל־מחשבה ודבור ומעשה שהם נגד רצונו יתברך, מעכשו בטלים ומבטלים כי הם מצד יצר הרע והכל הבל, באפן שכל־עבודתנו לבורא יתברך במחשבה ודבור ומעשה הכל הוא לעשות נחת רוח לפניו דוקא בלי שום פניה כלל ועקר. והכל הוא לשם יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה בדחילו ורחימו, ורחימו ודחילו, ליחדא שם יו"ד ה"י באותיות וא"ו ה"י ביחודא שלים בשם כל־ישראל, לדעת רבי שמעון בן־יוחאי ורבי אלעזר בנו, ולדעת רבנו יצחק לוריא אשכנזי. המקום ברחמיו יעזרנו על דבר כבוד שמו מעתה ועד עולם: יהיו לרצון אמרי־פי והגיון לבי לפניך, יהוה צורי וגאלי:
ואחר־כך יאמרו המתירים קבלת מסירת המודעה, וזה נוסחה:
ברשות קדשא בריך הוא ושכינתה, קבלנו מסירת המודעה הזאת אשר מסרתם גופכם נפשכם רוחכם ונשמתכם לעלת כל־העלות וסבת כל־הסבות. וכל־מה שתעשו מהיום נגד מסירת המודעה הזאת, הן במעשה הן בדבור והן במחשבה, אנחנו מבטלים אותו המעשה או הדבור או המחשבה בצרוף (נ"א ברשות) קדשא בריך הוא ושכינתה, ולא יעשו בכם שום רשם כלל:
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
איך ללמוד גמרא?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אוי ויי!
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
ענייני כשרות המצויים
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד אמונה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
תשובה התשובה בהשקפתו הגדולה של הרב זצ"ל
הקדמה: חשיבות הספר "אורות התשובה" | חידוש הראי"ה במבט על התשובה | העמקה ביסוד שהעולם שב לשורשו – נפילת העולמות | שלושת מעגלי התשובה | חשיבות המבט הגדול לדורנו | הכרחיות התשובה | תשובה מאהבה | התבוננות בעולם | כח הרצון וחשיבותו | עיקר האדם – רצונו | הרצון – בלתי מוגבל | הרצון עצמו פועל | הדרכות מעשיות: רצון דרצון, הפער הרצוי
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
למה מצוות יישוב הארץ כל כך מרכזית? | האם מצוות יישוב הארץ נוהגת בזמן הזה? | שלוש השבועות | רבנו חיים בתוס' כתובות | השמטת הרמב"ם, מגילת אסתר | האם אנו בתהליך גאולה? | הגאולה לא צריכה להיות נסית? | הדור לא ראוי? | התהליך נעשה על ידי כופרים? | יש חשש שיתקלקלו בארץ מה'ציונים הכופרים'? | האם בסוף המדינה תונהג בדרך התורה? | היחס למדינת ישראל
פנחס מהות התפילה וסוד המנהיגות
שיחת מוצ"ש פרשת פנחס
הרב בוחן את משמעותה העמוקה של התפילה כתחליף לקורבנות, תוך הדגשה על פי הזוהר שדווקא "תפילת העני", הבאה מתוך לב נשבר וענווה, היא התפילה הרצויה והגבוהה ביותר לפני בורא עולם. בנוסף, הרב מסביר שמנהיג אמיתי נמדד ביכולתו להרגיש את רוח העם, להתחבר לרצונות הפנימיים של הציבור ולהוביל אותו מתוך מסירות נפש ואמונה.
יסודות התורה והאמונה משיח בן יוסף, מקורו ומשמעו
הארכנו לבאר את עניינו של משיח בן יוסף לפי הדעות והמסורות השונות, וביארנו מדוע הרמב''ם השמיטו ולא כללו לא בין עיקרי האמונה ולא בכל כתביו. עוד ציינו שלושה פירושים שפרש בענינו מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, בשלוש רבנויותיו בזוימל, בבויסק וביפו. ולבסוף למדנו על חשיבות היסודות שלימד מרן הראי''ה בעניינו של משיח בן יוסף, וכיצד הם עומדים בעצמם, אפי' בלא קשר לתלייתם כפירוש למהות משיח בן יוסף.
פנחס פרשת פנחס – זה הזמן שלך
מדוע מקפידה התורה על זמנים ומועדים? למה חובה לקחת הזדמנויות בזמן ולא לאחר? התזמון האלוקי ומשמעותו האישית והלאומית
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
