ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
שמעו נא רבותינו, הרי אנחנו שואלים ומבקשים התרה, מן הקדוש־ברוך־הוא ומן תורתנו הקדושה, ומבית־דין של מעלה ומבית־דין של מטה, וממעלתכם, שתתירו לנו ולנפשנו לנשינו ולבנינו ולכל־אנשי ביתנו ולכל־הנלוים אלינו, כל־מיני נדרים שנדרנו על עצמנו או על אחרים בכל־מין לשון נדר, וכל־מיני נזירות ואסורים שאסרנו על עצמנו או על אחרים בכל לשון שיהיה. וכל־ההסכמות שקבלנו על עצמנו או שהסכמנו אפלו במחשבה, לעשות איזו מצוה בכל־צד־ואפן שיהיה, ומנהגים שהנהגנו את־עצמנו לעשות איזו מצוה, או פרישות, או סיגים וגדרים, או חמרות ונדרי זרוזין, בכל־צד־ואפן שיהיה, ונהגנו הדבר ההוא שלש פעמים או יותר, ולא פרשנו שיהיה בלי נדר. וכל־מיני שבועות שנשבענו בכל־לשון שיהיה על עצמנו או על אחרים בכל־צד ואפן שיהיה. וגם הרינו מבקשים ממעלתכם להתיר לנו ולכל־בני־ביתנו כל־מיני אלות שמתות חרמים ארורים נדויים ונזיפות וכנויים, וכל־מיני קללות שקללנו את־עצמנו או את־אחרים, או אחרים שקללו אותנו בין בהקיץ בין בחלום. ובפרט אם עברנו על אותם ארבעה ועשרים דברים שבית־דין מנדין עליהם, על כלם או על מקצתן, או אפלו על אחד מהם. או שעברנו על שום דבר שחיבין עליו שום קללה, או שום גזרה רעה. וכל־מיני חלומות רעים שחלמנו על עצמנו או על אחרים, או אחרים שחלמו עלינו רעה. וכל־מיני פתרונים רעים על החלומות שפתרנו לעצמנו או לאחרים, או אחרים שפתרו רעה לנו. וכל־מיני מסירת דין שמסרנו על עצמנו או על אחרים, או אחרים שמסרו עלינו. וכל־מיני פתחון פה לרעה שפתחנו פינו על עצמנו או על אחרים, או אחרים שפתחו פיהם לרעה עלינו. וכל־מיני גזרות קשות ורעות, וכל־מיני עין הרע, וכל־מיני מחשבות זרות והרהורים רעים, וכל־מיני גאוה וכעס וקפדנות וקנאה ושנאה ותחרות, וכל־מיני הזכרת השם לבטלה, וכל־מיני דברים אסורים שיצאו מפינו. על הכל הרי אנחנו מתחרטים עליהם חרטה גמורה, ומבטלים אותם בטול גמור. ואין אנחנו תוהים ומתחרטים, חס ושלום, על המצות ומעשים טובים שעשינו ושקימנו, או שקבלנו או שהנהגנו, אלא הרי אנחנו מתחרטים על שקבלנו הענינים ההם בחיוב נדר או שבועה, ואנחנו יראים לנפשנו שלא נכשל, חס ושלום, בעון נדרים ושבועות, ומקבלים עלינו לשוב בתשובה שלמה. ומעתה אנחנו מבקשים ממעלתכם להתיר לנו עליהם התרה גמורה:
ויענו המתירים:
בצרוף קדשא בריך הוא ושכינתה, וברשות בית־דין של מעלה, וברשות בית־דין של מטה, וברשות תורתנו הקדושה, וברשות סנהדרי גדולה, וברשות סנהדרי קטנה, מתרים יהיו כל־קללות אלות ושמתות וחרמים וארורים ונדויים ונזיפות ובטויים וכנויים וכל־דברים רעים וכל־חלומות רעים ופתרונים רעים ומסירת דין ופתחון פה לרעה וכל־מיני דברים אסורים וכל־מיני גזרות קשות ורעות, וכל־מיני עין רעה, וכל־מחשבות זרות והרהורים רעים, וכל־מיני גאוה וכעס וקפדנות וקנאה ושנאה ותחרות, וכל־מיני נדרים ושבועות ונזירות ואסורין וקבלות ומנהגים שהושמו עליכם או על שום אחד מבני בתיכם, וכן קללות שקללו אתכם אחרים, או שקללתם את־עצמכם, או שקללתם את־אחרים, בין בשוגג בין במזיד, בין בכעס בין ברצון, בין בכונה בין שלא בכונה, בין בחלום בין בהקיץ, בכל־אפן שיהיה, או שנתחיבתם שום קללה או ארור או חרם או נדוי או נזיפה או שום גזרה רעה באיזה צד ואפן שיהיה, על הכל מעתה ומעכשו אנחנו מתירין ומבטלין מעליכם את־הכל בצרוף קדשא בריך הוא ושכינתיה, ובית דין פמליא של מעלה ופמליא של מטה:
מתרים לכם, מתרים לכם, מתרים לכם. שרויים לכם, שרויים לכם, שרויים לכם. מחולים לכם, מחולים לכם, מחולים לכם. אין כאן קללות, אין כאן אלות, אין כאן שמתות, אין כאן ארורים, אין כאן חרמים, אין כאן נדויים, אין כאן נזיפות, אין כאן בטויים, אין כאן דברים רעים, אין כאן חלומות רעים, אין כאן פתרונים רעים, אין כאן מסירת דין, אין כאן פתחון פה לרעה, אין כאן מחשבות זרות והרהורים רעים, אין כאן גזרות קשות ורעות, אין כאן עין הרע דנשים, אין כאן עין הרע של אנשים, אין כאן עין הרע דשונאים ודאוהבים, אין כאן דברים אסורים, אין כאן קבלות, אין כאן מנהגים. כלם יהיו בטלים ומבטלים, וחשובים כחרס הנשבר, וכדבר שאין בו ממש, שביתין ושביקין, לא שרירין ולא קימין, וכל־מיני עין הרע יוסרו מעל־כל־ישראל ומעליכם ומבתיכם, וישלכו במצולות ים, ככתוב: ולא־ידבק בידך מאומה מן־החרם, למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן־לך רחמים ורחמך והרבך, כאשר נשבע לאבתיך:
אנא יהוה התמלא ברחמים, ויכבשו רחמיך את־כעסך, ויגלו רחמיך על מדותיך, ויתמתקו הדינין מעל עמך ישראל ומעלינו, וזכר לנו עקדתו של יצחק אבינו עליו השלום כאלו אפרו צבור ומנח על גבי המזבח, והבט באפרו להצילנו לנו ולכל־ישראל מכל־רע. וכשם שמסכימים ומתירים לכם הבית־דין של מטה, כך יסכימו ויתירו לכם הבית־דין של מעלה. וכל־הקללות וכל־החלומות רעים, וכל־פתרונים רעים, וכל־מסירת דין, וכל־פתחון פה לרעה, וכל־מיני גזרות קשות ורעות, וכל־מיני דברים אסורים, וכל־מיני מחשבות זרות והרהורים רעים, כלם יתהפכו לכם לטובה ולברכה, ככתוב: ולא־אבה יהוה אלהיך לשמע אל־בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את־הקללה לברכה, כי אהבך יהוה אלהיך, וכתיב: ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם, חיים כלכם היום:
עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדשתך. יהיו לרצון אמרי־פי והגיון לבי לפניך, יהוה צורי וגאלי: יהוה עז לעמו יתן, יהוה יברך את־עמו בשלום:
ואחר־כך ימסרו השואלים מודעה זו ויאמרו:
הרי אנחנו מוסרים מודעה לפני הקדוש־ברוך־הוא, ולפני בית־דין של מעלה ולפני בית־דין של מטה, ולפניכם, ומבטלים מעתה ועד עולם כל־מין קבלה אם נקבל עלינו מנדרים ושבועות ונזירות ואסורין וקונמות וחרמות והסכמות וקבלה בלב בכל־לשון בכל־צד ואפן שיהיה, בין בהקיץ בין בחלום, חוץ מנדרי קבלת תענית אשר נקבל. ותנאי מודעה זו יהיה קים עד עולם, ולא יתבטל בשום צד ואפן שיהיה. ואם נשכח לתנאי מודעה זו ונדור עוד, או נשבע עוד ולא נזכר לתנאי מודעה זו תוך כדי דבור לנדר או לשבועה, או בשעה שאנחנו זוכרים לתנאי מודעה זו ונחזר לנדר או לשבע מחמת איזו סבה שתהיה, בין באנס בין ברצון, בין בכונה בין שלא בכונה, בכל לשון, בין בלשון נדרים ושבועות או נזירות או אסרים או קונמות או חרמות או הסכמות או קבלה בלב, בכל־צד ואפן שיהיה, הרי אנחנו מבטלים אותם בטול גמור ומתנים עליהם שיהיו כלם בטלים ומבטלים, לא שרירין ולא קימין, ולא יהיו חלין כלל. והרי אנחנו מעתה מגלים דעתנו שאין לנו חפץ בהם ולא בקיומם, כי אם בקיום תנאי מודעה זו שלא תתבטל לעולם:
ועוד אנחנו מוסרים מודעה לפניכם בכל־לבנו ובכל־נפשנו, והרי אנחנו מבטלים מעתה ועד עולם כל־מין מעשה של אסור אם נעשה חס ושלום, וכן כל־מין דבור של אסור אשר יצא מפינו, חס ושלום, מהמעשים ומהדבורים האסורים מדאוריתא או מדרבנן או מדברי קבלה או מדברי סופרים. וגם כל־מיני מחשבות זרות והרהורים רעים וגם כל־מיני גאוה וכעס וקפדנות וקנאה ושנאה ותחרות וחמדה ותאוה ונקימה ונטירה, וכל־מיני ראיה ושמיעה וריח וקול ורמיזה האסורים, אם נעשה או נדבר או נחשוב אותם, חס ושלום, בין באנס בין ברצון, בין בשוגג בין במזיד, בין בכעס, בין בכונה בין שלא בכונה, בין בחלום בין בהקיץ. מעתה הרי אנחנו מתחרטים עליהם ומתנים עליהם שיהיו כלם בטלים ומבטלים מעקרן ולא יהיו חלין כלל ועקר, ובכלהון אתחרטנא בהון מעתה ועד עולם:
ועוד אנחנו מוסרים מודעא לפניכם רבותינו, שכל־מחשבה רעה והרהור רע ורעותא דלבא, אם יעלה בלבנו ומחנו ובפרט בעת התפלה, ותלמוד תורה, באיזה צד ואפן שאינו לכבוד ורצון הבורא יתברך, מעכשו אנחנו מבטלים אותן מחשבות והרהורים רעים ורעותא דלבא שהם נגד רצון קדשא בריך הוא ושכינתה, בטול גמור כחרס הנשבר. ומכל־שכן אם נדבר איזה דבור רע ואסור, מעכשו יהיו הכל בטלים ומבטלים. ועתה אנחנו מבארים ומפרשים באר היטב, ואנחנו מגלים דעתנו ורצוננו בכל־לבנו כי רצוננו ומאוינו וכונתנו לעבד את־בוראנו, אלהי אברהם אלהי יצחק וישראל, עבודה שלמה, עבודה תמה, במחשבה ודבור ומעשה, ביראה ואהבה ושמחה כדת מה לעשות. וכל־מחשבה ודבור ומעשה שהם נגד רצונו יתברך, מעכשו בטלים ומבטלים כי הם מצד יצר הרע והכל הבל, באפן שכל־עבודתנו לבורא יתברך במחשבה ודבור ומעשה הכל הוא לעשות נחת רוח לפניו דוקא בלי שום פניה כלל ועקר. והכל הוא לשם יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה בדחילו ורחימו, ורחימו ודחילו, ליחדא שם יו"ד ה"י באותיות וא"ו ה"י ביחודא שלים בשם כל־ישראל, לדעת רבי שמעון בן־יוחאי ורבי אלעזר בנו, ולדעת רבנו יצחק לוריא אשכנזי. המקום ברחמיו יעזרנו על דבר כבוד שמו מעתה ועד עולם: יהיו לרצון אמרי־פי והגיון לבי לפניך, יהוה צורי וגאלי:
ואחר־כך יאמרו המתירים קבלת מסירת המודעה, וזה נוסחה:
ברשות קדשא בריך הוא ושכינתה, קבלנו מסירת המודעה הזאת אשר מסרתם גופכם נפשכם רוחכם ונשמתכם לעלת כל־העלות וסבת כל־הסבות. וכל־מה שתעשו מהיום נגד מסירת המודעה הזאת, הן במעשה הן בדבור והן במחשבה, אנחנו מבטלים אותו המעשה או הדבור או המחשבה בצרוף (נ"א ברשות) קדשא בריך הוא ושכינתה, ולא יעשו בכם שום רשם כלל:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי עבודת החסיד וההשגחה האלוקית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגת החסיד, השואף לחיות בתודעה מתמדת של נוכחות אלוקית, אמונה והשגחה פרטית בכל פרט בגוף ובבריאה. מתוך כך מודגש כי המוסר והטוב האמיתיים נגזרים אך ורק מהציווי האלוקי ומהתורה, ולא משיקולים אנושיים סובייקטיביים.
יומא אכילה שאינה ראויה ביום הכיפורים
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
אורות התשובה - הרב הראל כהן כוחה היצרני של הרהור תשובה
אורות התשובה פרק ו,ז-ז,א
ההירהור הוא יוצר מציאות והוא גרעין התשובה שממנה מתחיל הכל, ומצד שני צריך להוציא אותה מן הכח אל הפועל כדי להשלימה
שיעורים בספר יהושע ספר יהושע כהמשך התורה
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במדרגות הנבואה השונות על פי הגר"א, מנבואת משה רבנו ועד לנביאים הראשונים והאחרונים. דרך פתיחת ספר יהושע, מודגש מקומו הייחודי של הספר כהמשך ישיר לתורה וכשלב המעשי של כניסת עם ישראל לארצו.
אורות המלחמה בניין האומה וייעודה בתיקון העולם
פסקה ט'
השיעור עוסק במשנת הראי״ה קוק על הקשר העמוק שבין זעזועי העולם והמלחמות לבין חובת ההתעוררות, ההתחזקות והבניין הרוחני של כנסת ישראל. מתוך ראיית האומה כגוף אחד השואב את כוחו מאמונתו, מודגש תפקידו הבלעדי של עם ישראל לגלות את שם השם במציאות ולהביא לתיקונו השלם של העולם כולו.
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.
לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
כי תצא מה בין אשת יפת תואר לרות המואבייה
לעומת אשת יפת תואר המצטרפת לעם ישראל בזכות שחשקו ביופייה, לעומתה רות המצטרפת לעם ישראל לעוני ולסיכוי קלוש להשתלב.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
