ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
שמעו נא רבותינו, הרי אנחנו שואלים ומבקשים התרה, מן הקדוש־ברוך־הוא ומן תורתנו הקדושה, ומבית־דין של מעלה ומבית־דין של מטה, וממעלתכם, שתתירו לנו ולנפשנו לנשינו ולבנינו ולכל־אנשי ביתנו ולכל־הנלוים אלינו, כל־מיני נדרים שנדרנו על עצמנו או על אחרים בכל־מין לשון נדר, וכל־מיני נזירות ואסורים שאסרנו על עצמנו או על אחרים בכל לשון שיהיה. וכל־ההסכמות שקבלנו על עצמנו או שהסכמנו אפלו במחשבה, לעשות איזו מצוה בכל־צד־ואפן שיהיה, ומנהגים שהנהגנו את־עצמנו לעשות איזו מצוה, או פרישות, או סיגים וגדרים, או חמרות ונדרי זרוזין, בכל־צד־ואפן שיהיה, ונהגנו הדבר ההוא שלש פעמים או יותר, ולא פרשנו שיהיה בלי נדר. וכל־מיני שבועות שנשבענו בכל־לשון שיהיה על עצמנו או על אחרים בכל־צד ואפן שיהיה. וגם הרינו מבקשים ממעלתכם להתיר לנו ולכל־בני־ביתנו כל־מיני אלות שמתות חרמים ארורים נדויים ונזיפות וכנויים, וכל־מיני קללות שקללנו את־עצמנו או את־אחרים, או אחרים שקללו אותנו בין בהקיץ בין בחלום. ובפרט אם עברנו על אותם ארבעה ועשרים דברים שבית־דין מנדין עליהם, על כלם או על מקצתן, או אפלו על אחד מהם. או שעברנו על שום דבר שחיבין עליו שום קללה, או שום גזרה רעה. וכל־מיני חלומות רעים שחלמנו על עצמנו או על אחרים, או אחרים שחלמו עלינו רעה. וכל־מיני פתרונים רעים על החלומות שפתרנו לעצמנו או לאחרים, או אחרים שפתרו רעה לנו. וכל־מיני מסירת דין שמסרנו על עצמנו או על אחרים, או אחרים שמסרו עלינו. וכל־מיני פתחון פה לרעה שפתחנו פינו על עצמנו או על אחרים, או אחרים שפתחו פיהם לרעה עלינו. וכל־מיני גזרות קשות ורעות, וכל־מיני עין הרע, וכל־מיני מחשבות זרות והרהורים רעים, וכל־מיני גאוה וכעס וקפדנות וקנאה ושנאה ותחרות, וכל־מיני הזכרת השם לבטלה, וכל־מיני דברים אסורים שיצאו מפינו. על הכל הרי אנחנו מתחרטים עליהם חרטה גמורה, ומבטלים אותם בטול גמור. ואין אנחנו תוהים ומתחרטים, חס ושלום, על המצות ומעשים טובים שעשינו ושקימנו, או שקבלנו או שהנהגנו, אלא הרי אנחנו מתחרטים על שקבלנו הענינים ההם בחיוב נדר או שבועה, ואנחנו יראים לנפשנו שלא נכשל, חס ושלום, בעון נדרים ושבועות, ומקבלים עלינו לשוב בתשובה שלמה. ומעתה אנחנו מבקשים ממעלתכם להתיר לנו עליהם התרה גמורה:
ויענו המתירים:
בצרוף קדשא בריך הוא ושכינתה, וברשות בית־דין של מעלה, וברשות בית־דין של מטה, וברשות תורתנו הקדושה, וברשות סנהדרי גדולה, וברשות סנהדרי קטנה, מתרים יהיו כל־קללות אלות ושמתות וחרמים וארורים ונדויים ונזיפות ובטויים וכנויים וכל־דברים רעים וכל־חלומות רעים ופתרונים רעים ומסירת דין ופתחון פה לרעה וכל־מיני דברים אסורים וכל־מיני גזרות קשות ורעות, וכל־מיני עין רעה, וכל־מחשבות זרות והרהורים רעים, וכל־מיני גאוה וכעס וקפדנות וקנאה ושנאה ותחרות, וכל־מיני נדרים ושבועות ונזירות ואסורין וקבלות ומנהגים שהושמו עליכם או על שום אחד מבני בתיכם, וכן קללות שקללו אתכם אחרים, או שקללתם את־עצמכם, או שקללתם את־אחרים, בין בשוגג בין במזיד, בין בכעס בין ברצון, בין בכונה בין שלא בכונה, בין בחלום בין בהקיץ, בכל־אפן שיהיה, או שנתחיבתם שום קללה או ארור או חרם או נדוי או נזיפה או שום גזרה רעה באיזה צד ואפן שיהיה, על הכל מעתה ומעכשו אנחנו מתירין ומבטלין מעליכם את־הכל בצרוף קדשא בריך הוא ושכינתיה, ובית דין פמליא של מעלה ופמליא של מטה:
מתרים לכם, מתרים לכם, מתרים לכם. שרויים לכם, שרויים לכם, שרויים לכם. מחולים לכם, מחולים לכם, מחולים לכם. אין כאן קללות, אין כאן אלות, אין כאן שמתות, אין כאן ארורים, אין כאן חרמים, אין כאן נדויים, אין כאן נזיפות, אין כאן בטויים, אין כאן דברים רעים, אין כאן חלומות רעים, אין כאן פתרונים רעים, אין כאן מסירת דין, אין כאן פתחון פה לרעה, אין כאן מחשבות זרות והרהורים רעים, אין כאן גזרות קשות ורעות, אין כאן עין הרע דנשים, אין כאן עין הרע של אנשים, אין כאן עין הרע דשונאים ודאוהבים, אין כאן דברים אסורים, אין כאן קבלות, אין כאן מנהגים. כלם יהיו בטלים ומבטלים, וחשובים כחרס הנשבר, וכדבר שאין בו ממש, שביתין ושביקין, לא שרירין ולא קימין, וכל־מיני עין הרע יוסרו מעל־כל־ישראל ומעליכם ומבתיכם, וישלכו במצולות ים, ככתוב: ולא־ידבק בידך מאומה מן־החרם, למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן־לך רחמים ורחמך והרבך, כאשר נשבע לאבתיך:
אנא יהוה התמלא ברחמים, ויכבשו רחמיך את־כעסך, ויגלו רחמיך על מדותיך, ויתמתקו הדינין מעל עמך ישראל ומעלינו, וזכר לנו עקדתו של יצחק אבינו עליו השלום כאלו אפרו צבור ומנח על גבי המזבח, והבט באפרו להצילנו לנו ולכל־ישראל מכל־רע. וכשם שמסכימים ומתירים לכם הבית־דין של מטה, כך יסכימו ויתירו לכם הבית־דין של מעלה. וכל־הקללות וכל־החלומות רעים, וכל־פתרונים רעים, וכל־מסירת דין, וכל־פתחון פה לרעה, וכל־מיני גזרות קשות ורעות, וכל־מיני דברים אסורים, וכל־מיני מחשבות זרות והרהורים רעים, כלם יתהפכו לכם לטובה ולברכה, ככתוב: ולא־אבה יהוה אלהיך לשמע אל־בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את־הקללה לברכה, כי אהבך יהוה אלהיך, וכתיב: ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם, חיים כלכם היום:
עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדשתך. יהיו לרצון אמרי־פי והגיון לבי לפניך, יהוה צורי וגאלי: יהוה עז לעמו יתן, יהוה יברך את־עמו בשלום:
ואחר־כך ימסרו השואלים מודעה זו ויאמרו:
הרי אנחנו מוסרים מודעה לפני הקדוש־ברוך־הוא, ולפני בית־דין של מעלה ולפני בית־דין של מטה, ולפניכם, ומבטלים מעתה ועד עולם כל־מין קבלה אם נקבל עלינו מנדרים ושבועות ונזירות ואסורין וקונמות וחרמות והסכמות וקבלה בלב בכל־לשון בכל־צד ואפן שיהיה, בין בהקיץ בין בחלום, חוץ מנדרי קבלת תענית אשר נקבל. ותנאי מודעה זו יהיה קים עד עולם, ולא יתבטל בשום צד ואפן שיהיה. ואם נשכח לתנאי מודעה זו ונדור עוד, או נשבע עוד ולא נזכר לתנאי מודעה זו תוך כדי דבור לנדר או לשבועה, או בשעה שאנחנו זוכרים לתנאי מודעה זו ונחזר לנדר או לשבע מחמת איזו סבה שתהיה, בין באנס בין ברצון, בין בכונה בין שלא בכונה, בכל לשון, בין בלשון נדרים ושבועות או נזירות או אסרים או קונמות או חרמות או הסכמות או קבלה בלב, בכל־צד ואפן שיהיה, הרי אנחנו מבטלים אותם בטול גמור ומתנים עליהם שיהיו כלם בטלים ומבטלים, לא שרירין ולא קימין, ולא יהיו חלין כלל. והרי אנחנו מעתה מגלים דעתנו שאין לנו חפץ בהם ולא בקיומם, כי אם בקיום תנאי מודעה זו שלא תתבטל לעולם:
ועוד אנחנו מוסרים מודעה לפניכם בכל־לבנו ובכל־נפשנו, והרי אנחנו מבטלים מעתה ועד עולם כל־מין מעשה של אסור אם נעשה חס ושלום, וכן כל־מין דבור של אסור אשר יצא מפינו, חס ושלום, מהמעשים ומהדבורים האסורים מדאוריתא או מדרבנן או מדברי קבלה או מדברי סופרים. וגם כל־מיני מחשבות זרות והרהורים רעים וגם כל־מיני גאוה וכעס וקפדנות וקנאה ושנאה ותחרות וחמדה ותאוה ונקימה ונטירה, וכל־מיני ראיה ושמיעה וריח וקול ורמיזה האסורים, אם נעשה או נדבר או נחשוב אותם, חס ושלום, בין באנס בין ברצון, בין בשוגג בין במזיד, בין בכעס, בין בכונה בין שלא בכונה, בין בחלום בין בהקיץ. מעתה הרי אנחנו מתחרטים עליהם ומתנים עליהם שיהיו כלם בטלים ומבטלים מעקרן ולא יהיו חלין כלל ועקר, ובכלהון אתחרטנא בהון מעתה ועד עולם:
ועוד אנחנו מוסרים מודעא לפניכם רבותינו, שכל־מחשבה רעה והרהור רע ורעותא דלבא, אם יעלה בלבנו ומחנו ובפרט בעת התפלה, ותלמוד תורה, באיזה צד ואפן שאינו לכבוד ורצון הבורא יתברך, מעכשו אנחנו מבטלים אותן מחשבות והרהורים רעים ורעותא דלבא שהם נגד רצון קדשא בריך הוא ושכינתה, בטול גמור כחרס הנשבר. ומכל־שכן אם נדבר איזה דבור רע ואסור, מעכשו יהיו הכל בטלים ומבטלים. ועתה אנחנו מבארים ומפרשים באר היטב, ואנחנו מגלים דעתנו ורצוננו בכל־לבנו כי רצוננו ומאוינו וכונתנו לעבד את־בוראנו, אלהי אברהם אלהי יצחק וישראל, עבודה שלמה, עבודה תמה, במחשבה ודבור ומעשה, ביראה ואהבה ושמחה כדת מה לעשות. וכל־מחשבה ודבור ומעשה שהם נגד רצונו יתברך, מעכשו בטלים ומבטלים כי הם מצד יצר הרע והכל הבל, באפן שכל־עבודתנו לבורא יתברך במחשבה ודבור ומעשה הכל הוא לעשות נחת רוח לפניו דוקא בלי שום פניה כלל ועקר. והכל הוא לשם יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה בדחילו ורחימו, ורחימו ודחילו, ליחדא שם יו"ד ה"י באותיות וא"ו ה"י ביחודא שלים בשם כל־ישראל, לדעת רבי שמעון בן־יוחאי ורבי אלעזר בנו, ולדעת רבנו יצחק לוריא אשכנזי. המקום ברחמיו יעזרנו על דבר כבוד שמו מעתה ועד עולם: יהיו לרצון אמרי־פי והגיון לבי לפניך, יהוה צורי וגאלי:
ואחר־כך יאמרו המתירים קבלת מסירת המודעה, וזה נוסחה:
ברשות קדשא בריך הוא ושכינתה, קבלנו מסירת המודעה הזאת אשר מסרתם גופכם נפשכם רוחכם ונשמתכם לעלת כל־העלות וסבת כל־הסבות. וכל־מה שתעשו מהיום נגד מסירת המודעה הזאת, הן במעשה הן בדבור והן במחשבה, אנחנו מבטלים אותו המעשה או הדבור או המחשבה בצרוף (נ"א ברשות) קדשא בריך הוא ושכינתה, ולא יעשו בכם שום רשם כלל:
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
פסח שני
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה אכפת לך?
כל ההתחלות קשות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.
מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים
יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.
אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.
אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו
רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם
אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.
כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.
אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.
אורות התשובה - הרב הראל כהן בטחון התשובה אפילו בזמן החטא
אורות התשובה פרק ו פסקה ב'
הרב מסביר שהתשובה תמיד שרויה בלב האדם אפילו בשעת החטא, רק שכח זה לא מופיע כעת אלא גנוז הוא ומחכה לשעה שבא האדם יחזור בתשובה. דבר זה נותן לאדם ביטחון לחזור בתשובה כי הוא מבין שבעצמותו הוא טוב והחטא הוא רק חיצוני לו.
אור החיים על הפרשה דרכים לקניין תורה ע"פ שמות בני יששכר
אור החיים על פרשת פנחס חלק ב'
חזרת ישראל מהגלות, האור החיים לומד את השמות של בני יששכר בתור משל ללומדי התורה.
וירא הייחודיות שברות המואביה
הקשר בין ישראל לעמון ומואב - ג'
ישנו עניין פנימי וחיובי בעמון ומואב שקיים רק אצל הנקבות שבהם, ובזכותו אנו מקבלים אותן לבוא בקהל. מהו אותו הדבר? כיצד זה מתבטא ברות המואביה ובנעמה העמונית? וכיצד עניין זה מייחד את מלכות בית דוד?
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מקור החול בקודש הקודשים
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ו'
יש מקור אלוקי אחד שמתגלה בקודש וחול, והחינוך צריך לתת מקום לשניהם מתוך הדגשה לחיבור של זה אל האמונה.
תורה והלכות ציבור גואל הדם
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
דין גואל הדם. רוצח במזיד נהרג. רוצח באונס פטור. רוצח בשוגג. גלות לעיר מקלט. גלתה סנהדרין וביטול עונש מוות. חוק לביטול עונש מוות. אחריות גואל הדם להעמדה לדין את הרוצח במזיד. חוק זכויות נפגעי עבירה. גואל הדם בזמן הזה. מצווה או היתר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה.
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
