ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מצווה לספור שבע שבתות תמימות ;">

בית מדרש חגים וזמנים ספירת העומר הלכות ספירת העומר Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ניסן תשס"ז

מצווה לספור שבע שבתות תמימות

מצווה כ"ו מתוך ספר המצוות הקצר



נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה


מצוה כ"ו - לספור שבע שבתות תמימות מיום שהביאו העומר במקדש, שנאמר: "וספרתם לכם ממחרת השבת... שבע שבתות תמימות" (ויקרא כ"ג ט"ו).


מצוה לספר
ידוע בכל רחבי אשכנז היה ר' שמואל מוהליבר זצ"ל, כאחד מגדולי הדור בתורה, וכראש וראשון לחובבי ציון והפועלים לישובה. צדקותו, גדולתו בתורה, חכמתו והידע הכללי אותו צבר, גרמו לכך שהיה מוערץ בקרב כל היהודים בדור - מהחרדים ועד המשכילים.

באחת מנסיעותיו המרובות, בימים שלאחר חג הפסח, עבר דרך ווילנה. משכילי העיר, שהעריכו את הרב בשל ידיעותיו הרחבות במדעים וכד', מיהרו לבקרו בחדרו וביקשו ממנו לבוא ולהרצות בפני התלמידים בבית הספר שלהם. הרב, שהתלבט האם להיעתר לבקשתם, הסכים לבוא ולדבר בפני המחלקה ללימודי חשבון ומתמטיקה. בדרך לבית הספר התפארו מנהלי בית הספר, על המוסד המפואר המגדל תלמידים יהודים יראי שמים מצד אחד, ומצד שני בקיאים בחוכמות ומדעים, ובעלי השקפת עולם רחבה. כשנכנס הרב לאולם הגדוש, סקר במבטו את התלמידים המרובים שישבו גלויי ראש, ופתח ואמר: "שמעתי כי אתם בקיאים ומומחים בחשבון, האם מישהו יכול לומר לי מהי 'הספירה' היום?" באולם השתררה דממה כשהתברר כי איש אינו יודע מהי ספירת העומר של אותו היום. הרב המשיך ואמר: "ספירת העומר הינה יסוד לקישור לתורה ומצוות, שכן היא מלמדת אותנו על מספר הימים שנותרו לקראת קבלת התורה בחג השבועות. ראוי שתעסקו קודם בספירת העומר ובקבלת התורה, ולאחר שתשתלמו בהם תוכלו להרחיב את ידיעותיכם בשאר מקצועות, מתוך יראת שמים אמיתית", סיים הרב ויצא מהאולם.

***
ידוע ומפורסם היה בירושלים, כי הרוצה לראות ספירת העומר כפי שהצדיקים סופרים, כדאי לו ללכת לכותל המערבי, שם ימצא מידי ערב את הצדיק הרב זוסמן זצ"ל, מגדולי תלמידי הגרי"מ חרל"פ זצ"ל. הרב זוסמן ספר את ספירת העומר מידי ערב במשך שעה ארוכה במנגינה כובשת לב. בייחוד היתה מרגשת אמירת ה"הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו", אותה אמר בבכי, ובקול מלא געגועים לבניין בית המקדש. חיפשנו הקלטה של מעמד מרגש זה ומצאנו באתר 'ישיבה' www.yeshiva.org.il. מומלץ!

מצוה להורות
בספירת העומר יש להזכיר גם את הימים וגם את השבועות, כגון, ביום השמיני יאמר: "היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד לעומר". ישנם נוסחים שונים, וכל אדם יאמר כנוסח הנהוג במשפחתו, אולם יוצאים ידי חובה בכל צורה בה סופרים את היום הנכון.

נחלקו הראשונים האם ספירת העומר בימינו הינה מצוה מדאורייתא או מדרבנן. רוב האחרונים הכריעו שיש לחשוש שהיא מדאורייתא, ולכן אם מסופק אם ספר או אם ספר בזמן ישוב ויספור בלי ברכה, כדין ספק דאורייתא לחומרא. (אולם ללא ברכה בגלל הכלל 'ספק ברכות להקל').

מי שכח יום אחד לספור ימשיך לספור בשאר הימים בלא ברכה, היות וישנה דעה בראשונים כי כל ימי הספירה יחדיו הינם מצוה אחת שנאמר: "שבע שבתות תמימות", אך טוב יעשה אם קודם שסופר יבקש מאחד מהמתפללים שיכוון להוציאו ידי חובה בזמן שמברך. אם מסופק אם ספר יום קודם יכול להמשיך לספור בשאר הימים עם ברכה. אם שכח לספור בלילה יכול לספור במשך היום שלמחרת בלי ברכה, ולהמשיך לספור בשאר הלילות עם ברכה.

אשה אינה חייבת בספירת העומר, שכן זוהי מצות עשה שהזמן גרמא. אך אם רוצה לספור ולקיים את המצוה תספור בלי ברכה. הנוהגות כמנהג האשכנזים יכולות לברך, בתנאי שיודעות שיספרו בכל יום בלי להחסיר.

אם ספר בלי לברך יצא ידי חובתו ולא יחזור ויברך באותו יום. לכן, אם שואלים אדם מה הספירה היום, יענה כמה היה אתמול וכדומה, על מנת שלא יצא ידי חובתו בזמן אמירת התשובה לשואל, ובזה יפסיד את האפשרות לברך. יש לעמוד בזמן ספירת העומר.

וכך כותב השל"ה הקדוש: "עניין ספירת העומר הוא עניין גדול וקדוש. לכן, צריך שיתעורר ליבו של האדם באותה שעה לתשובה, ויהיה קדוש וטהור".
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il