בית המדרש
  • משפחה חברה ומדינה
  • נסיעות, טיולים ונופש
  • הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
קטגוריה משנית
undefined
2 דק' קריאה
רשאי ללוות את אביו רבו או חברו לשדה תעופה וכדו’ אף אם עדיין לא התפלל, אך ימנע מלברכם בלשון ’שלום’ אלא יברך בלשון אחרת, וכגון שיאמר להם נסיעה טובה וכו’

איתא בגמרא (ברכות יד, א) כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה, שנאמר חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא (ישעיה ב, כב), אל תקרי במה אלא במה. והביא הב״י (סימן פט ס״ב) את דברי תלמידי רבינו יונה שמותר אפילו להשכים לפתחו ובלבד שלא יברכו בשם ’שלום’, כיון ששמו של הקב״ה הוא שלום, אבל מותר לומר לו ’צפרא דמרי טב’, כיון שאינו מזכיר שלום. ולדעת רבינו יונה שאפילו זה אינו מותר אלא כשהוצרך ללכת לראות עסק מעסקיו או לשום ענין, אבל אם הולך להקביל פניו אפילו לשון צפרא דמרי טב אסור.
וכן הביא מרן השלחן ערוך להלכה: ״כיון שהגיע זמן תפלה אסור לאדם להקדים לפתח חבירו ליתן לו שלום משום דשמו של הקב"ה שלום, אבל מותר לומר לו צפרא דמרי טב. ואפילו זה אינו מותר אלא כשהוצרך ללכת לראות איזה עסק, אבל אם אינו הולך אלא להקביל פניו קודם תפלה אפילו זה הלשון אסור. וכן אסור לכרוע לו כשמשכים לפתחו. ויש אומרים דכריעה אסורה אפילו בלא משכים לפתחו. ואם התחיל לברך הברכות (אחר כך) אין לחוש כל כך. ואם אינו משכים לפתחו אלא שפגע בו בדרך מותר ליתן לו שלום, ויש אומרים שאפילו במוצא חבירו בשוק לא יאמר לו אלא צפרא דמרי טב כדי שיתן לב שהוא אסור להתעכב בדברים אחרים כלל עד שיתפלל״.
ועל פי דברים אלו נראה שמותר ללוות את חבירו לשדה תעופה וכדו’, שהרי לדעת תלמידי רבינו יונה מותר אם אינו מברכו בלשון שלום, ולפי רבינו יונה מותר כיון שאינו הולך להקביל פניו, אלא דעתו ללוותו לשדה התעופה, ובפרט אם כבר ברך ברכות השחר שאז כתב שאין לחוש כל כך. וכל זה נאמר רק מזמן עלות השחר (משנ״ב סק״ח) אבל לפני זמן עלות השחר אין איסור לברכו בשלום שעדיין לא הגיע זמן תפלה.
והנה המשנ״ב (סק״י) כתב שאיסור נתינת שלום הוא גם בהקדים לפתח אביו או רבו, אולם הרב בצלאל שטערן (שו״ת בצל החכמה ח״ה סימן ע) כתב שרשאי אם יש פגיעה בכבודם אם לא יבוא ללוותם.




סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il