ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
בספר מאור השבת (חלק ד’ עמוד רסט) כתב שיאמר לגוי שיכנס לפניו כדי שכניסת הגוי תפעיל את הפעמון והישראל יצמד אליו בכניסתו, וההיתר לעשות כן הוא משום שלא מחמירים בפסיק רישא באמירה לנכרי שאיסורו רק משום שבות.
וכן הביא הרמ״א בכמה מקומות, ולדוגמא כתב (סימן רנג ס״ה) שנוהגים שהשפחה מושיבה הקדירה אצל תנור חימום הבית ואחר כן היא מדליקה את התנור במטרה לחמם את הבית, והסביר המשנ״ב (ס״ק צט) שמותר לה להבעיר את התנור על מנת לחמם את הבית כיון שהכל חולים אצל הצינה (כמו שכתוב בסימן רעו), וממילא מתחמם גם האוכל כיון שאין כונת השפחה לחמם האוכל, וסיכם שם המשנ״ב: "ואף שזה פסיק רישא לגבי התבשיל שמתחמם ממילא מכל מקום באמירה לנכרי דהוי שבות דלית בו מעשה לא מחמירינן כולי האי, ושרי אף בפסיק רישא".
ושוב התיר הרמ״א (סימן שלז ס״ב) לצוות הנכרי לכבד הבית אפילו ברצפה שאינה מרוצפת ואף שהוא פסיק רישא שישוה גומות, והסביר המשנ״ב (סק״י): ״דהא הוא אינו מתכוין רק לכבד הבית, ואף שהוא פסיק רישא לענין הגומות, מותר זה ע״י האינו יהודי דבאמירה לגוי לא קפדינן כולי האי״
וכן כתב בש״ע הרב (סימן רנט סק״ז) לצוות הנכרי לפתוח דלת התנור אף שהוא פסיק רישא שיבערו הגחלים מהרוח הנושבת מכיון שהוא רק פסיק רישא, שהרי אין כונת הנכרי בפתחו את דלת התנור להבעיר הגחלים.
ועל פי דברים אלו פסקו הרבה אחרונים להקל במצבים שונים, וכגון לבקש מהנכרי שיוציא או יכניס מאכלים מהמקרר שנורתו נדלקת, וכמו כן במקרר שהמנוע מיד מתחיל לפעול בפתיחתו (שמירת שבת כהלכתה פרק לא ה״א).
וידועה שיטת הגרש״ז אורבעך שכל שהדבר קבוע ומתוכנן לפעול בכל פעם שפותחים את הדלת אין זה נכלל בגדר פסיק רישא, ולכן אסור לדעתו לבקש מהנכרי שיפתח את דלת המקרר שיש בו נורה הנדלקת אף שאין כוונת הגוי להדליק את הנורה כיון שהדבר מתוכנן להדלק בעת פתיחת דלת המקרר. ועל פי דברים אלו גם בנידון דידן אין לבקש מהנכרי שיכנס בעד הדלת כיון שהפעמון מתועד לפעול, ולכן כתב שם במאור השבת שירמוז לנכרי שלא בדרך ציווי באופן שהגוי יבין מעצמו, וכגון שיאמר לו שאינו יכול להיכנס או שקשה לו להגיע לבד אל החדר וכדומה. וכל זה מותר כיון שאין הוא מצווה ולכן אין בו משום איסור אמירה לנכרי, וכן אין בזה משום נהנה ממלאכת הנכרי בשבת שפתיחת הדלת נחשבת רק כמבריח ארי, דהיינו שההנאה קיימת ורק יש מסך המפריד בינו לבין אותה ההנאה, והסרת המסך אינה נחשבת בכלל הפקת ההנאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
