ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
תלמידי הישיבה הצעירים היו נרגשים מאוד. הם עמלו רבות כדי לזכות להגיע לערב הזה. כל אחד מהתלמידים למד ספר מהתנ"ך בעיון או מסכת גמרא בבקיאות מחוץ לשעות הלימודים הרגילות, וביחד הם סיימו את התנ"ך והש"ס.
הערב הם עושים סעודה גדולה לכבודה של תורה, ומסיימים ביחד גם תנ"ך וגם ש"ס, מחברים תורה שבכתב לתורה שבעל פה. לכבוד הסיום, הוזמן אחד מגדולי הדור, הבקיא בכל חלקי התורה, שמזמין את הציבור במעמדים כאלה לערוך לו מבחן סיכה, כדי להדגים את גודל הבקיאות שאליה הגיע מתוך עמל גדול בתורה, וללמד את הצעירים לשאוף לגדולות, להאמין שאפשר להגיע לידיעת התורה, וכך להמריץ אותם להוסיף ולהתמיד בתורה.
הרב הגיע. בזה אחר זה עלו כמה תלמידים, הניחו סיכה על אחת המסכתות, וביקשו מהרב לצטט את המילה המופיעה בדף פלוני במיקום המדוייק המקביל למיקומה של הסיכה על הכריכה. הרב עצם את עיניו, שלף את המילה מזיכרונו, ו... קלע תמיד למילה הנכונה.
והנה, הגיע תורו של יוסף. הוא החליט להפתיע, שלף תנ"ך גדול מחיקו, וביקש מהרב: "אפשר לערוך לרב מבחן סיכה בתנ"ך?"
הרב חייך, ואמר בסבר פנים יפות: "בוודאי! אני גם לומד מספר תנ"ך דומה. אתה יכול לשאול בשמחה!"
יוסף הניח את הסיכה, ונקב בעמוד המתאים.
הרב עצם את עיניו... ואמר: "בעמוד זה אין מילים מהתנ"ך, אבל יש מפה שמשרטטת את נחלות השבטים. במיקום שבו נקבת, נמצאת המילה – 'שכם', כי שם ממוקמת העיר 'שכם'".
ואז שאל יוסף שאלה נוספת, שאינה מן המניין: "אולי הרב יפרט לנו את כל מה שאירע לעם ישראל בשכם?"
"בשמחה", ענה הרב במאור פנים, "בשכם אירעו מאורעות רבים, אפרט חלק מהם. ובכן, כל פעם שעם ישראל נכנס לשכם, הוא קודם כל בא לשכם.
הראשון היה אברהם אבינו. "ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם". שם נגלה אליו ה', וגילה לו שזוהי הארץ שאליה הצטווה ללכת, והבטיח אותה לזרעו.
יצחק נשאר בארץ, כך שהוא לא נכנס אליה חזרה מעולם. אבל יעקב שיצא מהארץ, חוזר אליה בפרשת וישלח, ושוב כשהוא נכנס לראשונה לעבר הירדן המערבי, הוא הולך בהתחלה לשכם, "ויבא יעקב שלם עיר שכם", ואף קונה בה חלקת שדה ומתיישב בה.
הפעם הבאה שעם ישראל נכנס לארץ זה בימי יהושע, ובכניסה זו הלא הצטווינו וקיימנו, שכבר ביממה הראשונה לכניסתנו לארץ, נקבל את התורה מחדש בהר גריזים והר עיבל, אשר על פני שכם.
גם הכיבוש הראשון שכבשו ישראל בארץ היה בשכם, שהרי שמעון ולוי כבשו את שכם כבר בימי יעקב אבינו.
גם מלכות ישראל הראשונה, מלכות נפל שלילית, הלא היא מלכותו של אבימלך בן גדעון, שהומלך עך ידי בעלי שכם (שופטים פרק ט)
וכנגד מידה טובה, גם מידת פורענות. מבחינה מסויימת, גם גלות ישראל מארצם החלה בשכם, שהרי יוסף הצדיק הלך לשכם לפגוש את אחיו, ומשם השתלשלה מכירתו, והתגלגלה גלות מצריים. בשכם גם התחלקה מלכות ישראל לשתי ממלכות, בימי רחבעם וירבעם, ומשם נפלה המלכות וגלינו בסוף מארצנו, כדברי ילקוט שמעוני (מלכים א רמז קצו) "תאנא משום ר' יוסי: מקום מזומן לפורענות... בשכם מכרו את יוסף, בשכם נחלקה מלכות בית דוד".
"נסתפק בכך", חייך הרב.
"מדהים", אמר יוסף, "בעצם שכם היא ההתחלה לאחיזה ולכיבוש הארץ, הן לשלילה והן לחיוב. וגם קצת שורש למלכות ישראל, לשלילה או לחיוב. והרי ידועים דברי בראשית רבה (וישלח עט) "אמר ר' יודן בר' סימון... ג' מקומות שאין אומות העולם יכולין ל(ה)ונות את ישראל ולומר להם גזולים הם בידיכם, אילו הן: מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף", מפני שכתוב במפורש בתנ"ך שקנינו את המקומות הללו בכסף מלא, ויוסף נקבר בחלקת השדה שקנה יעקב בשכם.
אך קשה – מקום המקדש ומערת המכפלה, הם מקומות רוחניים עליונים ונשגבים, פתח גן עדן וכדומה, אך מה מעלתה המיוחדת של העיר שכם ומקום קבורתו של יוסף?"
הרב חייך, "שאלה גדולה שאלת, וודאי סודות גדולים יש כאן, אך דווקא המדרש שהבאת שופך אור על העניין. תפקידנו בעולם, להופיע את האור האלוקי בעולם הגשמי, ולשם כך יש לנו גוף ונשמה.
מהמדרש אנו למדים שכדי שהאור האלוקי ישרה בארצנו, האור של מקום המקדש ומערת המכפלה, עלינו קודם כל לנחול באופן גשמי את הארץ הקדושה, ושורש הנחלה מצוי בשכם, ואת זה מייצג יוסף הצדיק, אביו של משיח בן יוסף, הסולל את הדרך למשיח בן דוד ולגאולה השלימה.
וכך אמר השפת אמת (וישלח תרל"א) בשם חידושי הרי"מ: "שכם – ראשי תיבות: שם כבוד מלכותו. והוא המשכת רצונו יתברך גם בתוך הטבע".
שנזכה...".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
