ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
סיפור זה הוא קריאת השכמה לחשיבות הגדולה שיש לניהול נכון של המפגש בין המינים במקומות העבודה, במטרה למנוע את שתי ההתרחשויות – יצירת קשר שמגיעה לידי פגיעה מינית, או מכשול שיכול להביא לידי איסורים חמורים ואף לפירוק משפחות מכאן, ואפשרות לתלונת שווא מכאן.
האתגר
מקומות עבודה משותפים לשני המינים הם מציאות יומיומית, שמעטים הם אלה שלא נמצאים בה. ישנם מקומות עבודה שבהם המפגש בין המינים הוא מצומצם למדי, אבל ברובם המפגש הוא הרבה יותר אינטנסיבי. אנשים ונשים נמצאים במקומות העבודה שעות רבות מדי יום, ונמצאים במחיצת בני המין השני הרבה יותר שעות מאשר עם בני ובנות הזוג שלהם. מציאות זו יוצרת, מטבע הדברים, לא מעט אתגרים.
ד"ר איילה מלאך־פיינס, בספרה 'התאהבות' (פרק א), מסבירה את הדינמיקה שמביאה ליצירת קשרים רומנטיים במקומות העבודה תחת הכותרת "קרבה גאוגרפית – השדכן הסמוי". היא מביאה שם שורה מתוך הבלדה 'מעבר לקשת' (מאת י"פ הרבורג): "כשאני איני ליד אהובי, אני אוהב את מי שלידי".
הנחיה גורפת לעבוד רק במסגרות נפרדות לחלוטין אינה יכולה לעמוד במבחן המציאות בימינו, ועל כן נדרש לשרטט גבולות ישימים לאור ההלכה. מצד אחד, יתאפשר בכך לכל איש ואישה לממש את כישרונותיהם, להתפרנס בכבוד ולהשתלב בעיצוב דמותן של המדינה והחברה. מצד שני יינתנו בידיהם כלים אפקטיביים להפחית את המתח המובנה שקיים במפגש בין המינים ולהימנע מתקלות לא רצויות. זאת מתוך שמירה על כבודם של כל הנוגעים בדבר, ובלי לוותר על השאיפה לחיים של קדושה. הנושא נדון בהרחבה בספר 'צוהר לנישואין' (עמ' 305-277) והרוצה להרחיב יעיין שם. מסמך נוסף, המיועד במיוחד לאנשי ציבור הנמצאים בקשרי עבודה עם בני המין השני כשהם מלווים ביחסי מרות, נכתב ביוזמתו של הרב שמואל אליהו והופץ לציבור לפני כמה חודשים.
העקרונות
הדרך מבוססת על שתי הנחות – סותרות ומשלימות. מנקודת מבט אחת, האווירה המתירנית שיש בחברה, בצירוף הקרבה החברתית היתרה שנוצרת על ידי הזמן ממושך שבו בני המינים השונים נמצאים אלו בקרבת אלו, גורמת להסרה של עכבות ומאפשרת גלישה למקומות לא רצויים. זוהי סיבה לאמץ מדיניות פסיקה מחמירה, אף מעבר להלכה הפסוקה, בעיקר בכל הנוגע למרכיבי שיחה בעייתיים, לאיסור ייחוד ולשמירת נגיעה.
פרשת השבוע מפנה את תשומת ליבנו לשלושה דברים שהביאו את יוסף אל סף התהום. אשת פוטיפר יוזמת שיחה עם יוסף ומציעה לו הצעה מגונה. יוסף לא דוחה אותה על הסף אלא מנסה להסביר לה באריכות מדוע זה אסור. המלבי"ם (בראשית לט, ח) מדייק מן המילה "וימאן" שאצל יוסף היו שני קולות פנימיים: "שהגם שאבה בלב, כבש את יצרו". עצם ההשתתפות בשיחה הזאת, במיוחד כשהנושא עולה מחדש יום יום, מורידה לאיטה את המחסומים. בהמשך, כאשר הוא בא הביתה בתום לב "לעשות מלאכתו" – מתוך מסירות לתפקידו, הוא מצא את עצמו במציאות שבה "אין איש מאנשי הבית שם בבית". השלב הבא היה "ותתפשהו בבגדו" תוך חציית הגבולות של המרחק הפיזי הנדרש.
מכאן עולים שלושה גבולות חיוניים. האחד מתייחס למרכיבי השיח: ישנם נושאים שעליהם לא מדברים; ביטויים שיש בהם משום ניבול פה חייבים להיות מחוץ לתחום ואין להשלים עם השמעתם (שבת לג, א); וגם כאשר אין בעיה בתוכן, אין מקום לשיח באווירה קלילה שמהווה קלות ראש. השני הוא להקפיד מאוד על איסור ייחוד, שהוא זה שמאפשר גם הטרדות ופגיעות, גם נפילות וגם עלילות. השלישי הוא הימנעות מכל קרבה גופנית. עובדים שנמנעים אפילו מלחיצת יד נימוסית יוצרים סביבם "קיר זכוכית" שהחברה לומדת לכבד. יוסף ניסה זמן רב לשמור על הגבולות הללו, "ולא שמע אליה לשכב אצלה" – בקרבתה, אפילו בלי נגיעה, "להיות עימה" – בשיחה מקרבת או להימצא איתה במקום סגור (פרשנים לבראשית לט, י). ההסתבכות של יוסף אירעה במצב שבו הגבולות שהציב לעצמו נפרצו לאחר שנכנס אל הבית לתומו.
מנקודת מבט שנייה, יש מקום למדיניות פסיקה מקילה, לאור העובדה שכיום יש גם לגברים וגם לנשים השכלה תורנית, כללית ומקצועית רחבה, יש להם תחומי עניין משותפים רבים, והם רגילים להימצא אלה בחברת אלה כמציאות חיים פשוטה ומובנת מאליה. רוב הזמן, המפגש במקומות העבודה הוא ענייני ומתקיים באווירה ראויה. שיקול זה מאפשר מתיחה של הגבולות ההלכתיים לקולא בכל מה שקשור לשיחות מקצועיות ולנימוס חברתי.
הגבול בין קשרי עבודה ראויים ובין קשר חברתי שמתהדק הוא דק מאוד. העבודה המשותפת מזמנת מצבים שיש בהם גלישה איטית לקשר רומנטי, אף בלי שהשותפים לכך שמים לב למה שעובר עליהם, ולכן נדרשת תשומת לב גם לתהליכים סמויים מן העין. שיחה עניינית מותרת, אולם מחוות של חיזור - כמו מחמאות אישיות, שירות אישי וכדומה – אסורות (שולחן ערוך אבן העזר סימן כא). במיוחד מי שחי שנים רבות בסביבה נפרדת צריך ללמוד להכיר את המחוות הללו ולהימנע מלהביע אותן או להיענות להן. אי אפשר להימנע משיתוף נימוסי בחוויות משפחתיות או דברים דומים, אולם אין לגלוש לשיחות על נושאים אישיים שמדברים עליהם רק עם אנשים קרובים במיוחד.
קושי גדול ישנו בסביבת עבודה שבה נמצאות נשים בלבוש בלתי צנוע בעליל. ישנם מקומות עבודה שיש בהם קוד לבוש מכובד שמונע מצבים כאלה, אבל המציאות בחלק גדול מהמקומות שונה לחלוטין. כאן נדרש כל אדם לארגן לעצמו סביבת עבודה שתאפשר לו להסיח את דעתו ממראות בעייתיים. וכל זמן שהדבר עולה בידו – מותר לו לעבוד שם (עיינו שו"ת עטרת פז חלק א, כרך ג, סימן ו).
לחזק את הקשר הזוגי
אחד העוגנים החזקים ביותר שעומדים לרשותנו הוא הקשר הזוגי שבין איש לאשתו. אחד הגורמים לנפילה למצבים בעייתיים הוא חוסר סיפוק מן הקשר הזוגי. בגמרא (תענית כג, ב) מסופר על אבא חלקיה, נכדו של חוני המעגל, שאשתו יצאה לקראתו כשהיא מקושטת. בתשובה לשאלתם של חכמים, ענה אבא חלקיה שהיא עשתה זאת כדי שלא ייתן את עיניו באישה אחרת. השקעה מתמדת בקשר הזוגי כך שייתן מענה לצרכים רגשיים מגוונים, יחד עם שיתוף של בן או בת הזוג בחוויות מן העבודה שיעזור לזהות תהליכים בעייתיים כשהם באיבם – מונעים חלק גדול מן הבעיות.
מקום העבודה של כל אדם מעניק לחייו משמעות רבה, כאדם שמממש את כישוריו, את נטיותיו ואת עולמו הערכי. לא קל לוותר עליו גם כאשר הוא מאתגר מאוד את מי שנמצא בו שעות ארוכות מדי יום. עובדה זו עלולה ליצור שחיקה בשמירת הגבולות.
יוסף היה עבד, ולא יכול היה לבחור מקום עבודה אחר כדי להינצל מן החיזור של אשת פוטיפר. גם האדם המודרני נוטה לפעמים להיות "עבד לעבודה" ולהישאר בה גם כאשר עולמו הרוחני והמוסרי עומדים תחת לחצים לא פשוטים. כדי לחזק את כוח העמידה יש להציב סולם ערכים ברור, שבו שלמותה של המשפחה חשובה יותר מן ההתפתחות המקצועית וההצלחה בעבודה. אחת המטרות החשובות של העבודה היא לקיים את המשפחה, ועל כן כל אדם צריך לשנן לעצמו שלא ייתכן לסכן את שלמות המשפחה למען העבודה.
אופי היחסים שבין אשת פוטיפר ליוסף, בהיותה "אשת אדוניו", היה יחסי מרות. כעבד, הוא לא יכול היה להימנע מכל קשר איתה. זוהי הבעיה הקשה שיש בעירוב בין המינים ביחידות הקרביות. לא זו בלבד שאין שום אפשרות לשמור שם על הגבולות הנדרשים, שבמתח המלווה את השירות הצבאי הם צריכים להיות הדוקים יותר, אלא שגם כאשר חייל מרגיש שהגבולות נפרצים, הוא לא יכול לעזוב את המקום. וכאשר מצטרפים לכך יחסי מרות, הקושי גדל שבעתיים.
נסכם את כל דברינו בהדרכתו של הרמב"ם: "ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה כדי להינצל מהן. וייזהר מן הייחוד שהוא הגורם הגדול... וכן ינהוג להתרחק מן השחוק ומן השכרות ומדברי עגבים, שאלו גורמין גדולים והם מעלות של עריות (=מדרגות שמובילות לאיסורי עריות); ולא ישב בלא אישה, שמנהג זה גורם לטהרה יתירה" (הלכות איסורי ביאה פרק כב, הלכות כ-כא).
הכותב הוא רב היישוב עטרת ועומד בראש מחלקת 'אחווה' לחברה ומשפחה במרכז תורה ומדינה.
מתוך העיתון 'בשבע'
לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז ״אז בשביל מה התפללתי?״ — על כוחה של תפילה
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.
לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.
לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.
שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.
