ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
סיפור זה הוא קריאת השכמה לחשיבות הגדולה שיש לניהול נכון של המפגש בין המינים במקומות העבודה, במטרה למנוע את שתי ההתרחשויות – יצירת קשר שמגיעה לידי פגיעה מינית, או מכשול שיכול להביא לידי איסורים חמורים ואף לפירוק משפחות מכאן, ואפשרות לתלונת שווא מכאן.
האתגר
מקומות עבודה משותפים לשני המינים הם מציאות יומיומית, שמעטים הם אלה שלא נמצאים בה. ישנם מקומות עבודה שבהם המפגש בין המינים הוא מצומצם למדי, אבל ברובם המפגש הוא הרבה יותר אינטנסיבי. אנשים ונשים נמצאים במקומות העבודה שעות רבות מדי יום, ונמצאים במחיצת בני המין השני הרבה יותר שעות מאשר עם בני ובנות הזוג שלהם. מציאות זו יוצרת, מטבע הדברים, לא מעט אתגרים.
ד"ר איילה מלאך־פיינס, בספרה 'התאהבות' (פרק א), מסבירה את הדינמיקה שמביאה ליצירת קשרים רומנטיים במקומות העבודה תחת הכותרת "קרבה גאוגרפית – השדכן הסמוי". היא מביאה שם שורה מתוך הבלדה 'מעבר לקשת' (מאת י"פ הרבורג): "כשאני איני ליד אהובי, אני אוהב את מי שלידי".
הנחיה גורפת לעבוד רק במסגרות נפרדות לחלוטין אינה יכולה לעמוד במבחן המציאות בימינו, ועל כן נדרש לשרטט גבולות ישימים לאור ההלכה. מצד אחד, יתאפשר בכך לכל איש ואישה לממש את כישרונותיהם, להתפרנס בכבוד ולהשתלב בעיצוב דמותן של המדינה והחברה. מצד שני יינתנו בידיהם כלים אפקטיביים להפחית את המתח המובנה שקיים במפגש בין המינים ולהימנע מתקלות לא רצויות. זאת מתוך שמירה על כבודם של כל הנוגעים בדבר, ובלי לוותר על השאיפה לחיים של קדושה. הנושא נדון בהרחבה בספר 'צוהר לנישואין' (עמ' 305-277) והרוצה להרחיב יעיין שם. מסמך נוסף, המיועד במיוחד לאנשי ציבור הנמצאים בקשרי עבודה עם בני המין השני כשהם מלווים ביחסי מרות, נכתב ביוזמתו של הרב שמואל אליהו והופץ לציבור לפני כמה חודשים.
העקרונות
הדרך מבוססת על שתי הנחות – סותרות ומשלימות. מנקודת מבט אחת, האווירה המתירנית שיש בחברה, בצירוף הקרבה החברתית היתרה שנוצרת על ידי הזמן ממושך שבו בני המינים השונים נמצאים אלו בקרבת אלו, גורמת להסרה של עכבות ומאפשרת גלישה למקומות לא רצויים. זוהי סיבה לאמץ מדיניות פסיקה מחמירה, אף מעבר להלכה הפסוקה, בעיקר בכל הנוגע למרכיבי שיחה בעייתיים, לאיסור ייחוד ולשמירת נגיעה.
פרשת השבוע מפנה את תשומת ליבנו לשלושה דברים שהביאו את יוסף אל סף התהום. אשת פוטיפר יוזמת שיחה עם יוסף ומציעה לו הצעה מגונה. יוסף לא דוחה אותה על הסף אלא מנסה להסביר לה באריכות מדוע זה אסור. המלבי"ם (בראשית לט, ח) מדייק מן המילה "וימאן" שאצל יוסף היו שני קולות פנימיים: "שהגם שאבה בלב, כבש את יצרו". עצם ההשתתפות בשיחה הזאת, במיוחד כשהנושא עולה מחדש יום יום, מורידה לאיטה את המחסומים. בהמשך, כאשר הוא בא הביתה בתום לב "לעשות מלאכתו" – מתוך מסירות לתפקידו, הוא מצא את עצמו במציאות שבה "אין איש מאנשי הבית שם בבית". השלב הבא היה "ותתפשהו בבגדו" תוך חציית הגבולות של המרחק הפיזי הנדרש.
מכאן עולים שלושה גבולות חיוניים. האחד מתייחס למרכיבי השיח: ישנם נושאים שעליהם לא מדברים; ביטויים שיש בהם משום ניבול פה חייבים להיות מחוץ לתחום ואין להשלים עם השמעתם (שבת לג, א); וגם כאשר אין בעיה בתוכן, אין מקום לשיח באווירה קלילה שמהווה קלות ראש. השני הוא להקפיד מאוד על איסור ייחוד, שהוא זה שמאפשר גם הטרדות ופגיעות, גם נפילות וגם עלילות. השלישי הוא הימנעות מכל קרבה גופנית. עובדים שנמנעים אפילו מלחיצת יד נימוסית יוצרים סביבם "קיר זכוכית" שהחברה לומדת לכבד. יוסף ניסה זמן רב לשמור על הגבולות הללו, "ולא שמע אליה לשכב אצלה" – בקרבתה, אפילו בלי נגיעה, "להיות עימה" – בשיחה מקרבת או להימצא איתה במקום סגור (פרשנים לבראשית לט, י). ההסתבכות של יוסף אירעה במצב שבו הגבולות שהציב לעצמו נפרצו לאחר שנכנס אל הבית לתומו.
מנקודת מבט שנייה, יש מקום למדיניות פסיקה מקילה, לאור העובדה שכיום יש גם לגברים וגם לנשים השכלה תורנית, כללית ומקצועית רחבה, יש להם תחומי עניין משותפים רבים, והם רגילים להימצא אלה בחברת אלה כמציאות חיים פשוטה ומובנת מאליה. רוב הזמן, המפגש במקומות העבודה הוא ענייני ומתקיים באווירה ראויה. שיקול זה מאפשר מתיחה של הגבולות ההלכתיים לקולא בכל מה שקשור לשיחות מקצועיות ולנימוס חברתי.
הגבול בין קשרי עבודה ראויים ובין קשר חברתי שמתהדק הוא דק מאוד. העבודה המשותפת מזמנת מצבים שיש בהם גלישה איטית לקשר רומנטי, אף בלי שהשותפים לכך שמים לב למה שעובר עליהם, ולכן נדרשת תשומת לב גם לתהליכים סמויים מן העין. שיחה עניינית מותרת, אולם מחוות של חיזור - כמו מחמאות אישיות, שירות אישי וכדומה – אסורות (שולחן ערוך אבן העזר סימן כא). במיוחד מי שחי שנים רבות בסביבה נפרדת צריך ללמוד להכיר את המחוות הללו ולהימנע מלהביע אותן או להיענות להן. אי אפשר להימנע משיתוף נימוסי בחוויות משפחתיות או דברים דומים, אולם אין לגלוש לשיחות על נושאים אישיים שמדברים עליהם רק עם אנשים קרובים במיוחד.
קושי גדול ישנו בסביבת עבודה שבה נמצאות נשים בלבוש בלתי צנוע בעליל. ישנם מקומות עבודה שיש בהם קוד לבוש מכובד שמונע מצבים כאלה, אבל המציאות בחלק גדול מהמקומות שונה לחלוטין. כאן נדרש כל אדם לארגן לעצמו סביבת עבודה שתאפשר לו להסיח את דעתו ממראות בעייתיים. וכל זמן שהדבר עולה בידו – מותר לו לעבוד שם (עיינו שו"ת עטרת פז חלק א, כרך ג, סימן ו).
לחזק את הקשר הזוגי
אחד העוגנים החזקים ביותר שעומדים לרשותנו הוא הקשר הזוגי שבין איש לאשתו. אחד הגורמים לנפילה למצבים בעייתיים הוא חוסר סיפוק מן הקשר הזוגי. בגמרא (תענית כג, ב) מסופר על אבא חלקיה, נכדו של חוני המעגל, שאשתו יצאה לקראתו כשהיא מקושטת. בתשובה לשאלתם של חכמים, ענה אבא חלקיה שהיא עשתה זאת כדי שלא ייתן את עיניו באישה אחרת. השקעה מתמדת בקשר הזוגי כך שייתן מענה לצרכים רגשיים מגוונים, יחד עם שיתוף של בן או בת הזוג בחוויות מן העבודה שיעזור לזהות תהליכים בעייתיים כשהם באיבם – מונעים חלק גדול מן הבעיות.
מקום העבודה של כל אדם מעניק לחייו משמעות רבה, כאדם שמממש את כישוריו, את נטיותיו ואת עולמו הערכי. לא קל לוותר עליו גם כאשר הוא מאתגר מאוד את מי שנמצא בו שעות ארוכות מדי יום. עובדה זו עלולה ליצור שחיקה בשמירת הגבולות.
יוסף היה עבד, ולא יכול היה לבחור מקום עבודה אחר כדי להינצל מן החיזור של אשת פוטיפר. גם האדם המודרני נוטה לפעמים להיות "עבד לעבודה" ולהישאר בה גם כאשר עולמו הרוחני והמוסרי עומדים תחת לחצים לא פשוטים. כדי לחזק את כוח העמידה יש להציב סולם ערכים ברור, שבו שלמותה של המשפחה חשובה יותר מן ההתפתחות המקצועית וההצלחה בעבודה. אחת המטרות החשובות של העבודה היא לקיים את המשפחה, ועל כן כל אדם צריך לשנן לעצמו שלא ייתכן לסכן את שלמות המשפחה למען העבודה.
אופי היחסים שבין אשת פוטיפר ליוסף, בהיותה "אשת אדוניו", היה יחסי מרות. כעבד, הוא לא יכול היה להימנע מכל קשר איתה. זוהי הבעיה הקשה שיש בעירוב בין המינים ביחידות הקרביות. לא זו בלבד שאין שום אפשרות לשמור שם על הגבולות הנדרשים, שבמתח המלווה את השירות הצבאי הם צריכים להיות הדוקים יותר, אלא שגם כאשר חייל מרגיש שהגבולות נפרצים, הוא לא יכול לעזוב את המקום. וכאשר מצטרפים לכך יחסי מרות, הקושי גדל שבעתיים.
נסכם את כל דברינו בהדרכתו של הרמב"ם: "ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה כדי להינצל מהן. וייזהר מן הייחוד שהוא הגורם הגדול... וכן ינהוג להתרחק מן השחוק ומן השכרות ומדברי עגבים, שאלו גורמין גדולים והם מעלות של עריות (=מדרגות שמובילות לאיסורי עריות); ולא ישב בלא אישה, שמנהג זה גורם לטהרה יתירה" (הלכות איסורי ביאה פרק כב, הלכות כ-כא).
הכותב הוא רב היישוב עטרת ועומד בראש מחלקת 'אחווה' לחברה ומשפחה במרכז תורה ומדינה.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
