ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
עם כל ההרצאה הראשונה ע"ד האפסיות של המציאות, הלא אי אפשר כלל להגדיר את הדברים בשום בטוי. כי תקצר השפה מלהכיל את ההבטאה של ההעדר והאפס, של כל מה שאנו קוראים אותו בשם מציאות, וכל הבטויים, שהוצגו על דבר השלילה שלהם, הם אינם אומרים כלל את העומק של ההעדר, אלא שהם סמנים חלושים לרמז על המחשבה, שגם היא לא תוכל לתפוס את התהום הריקני של האפסיות של המציאות, מצד עצמו, בכל מלואו ועמקו.
הלא כל הגבורים כאין לפניך.
תאר הגבורה מצויר אצלנו בחוזק מציאות, ונמצא שהגבורים, שהם מלאים עצמה, נחשבים לחזקי המציאות. אבל מה הוא חוזק מציאותם לגבי המציאות האמתית, גבורה של מעלה, שרק היא היא המציאות הנכונה, וזולתה הכל כאין, וכלא נמצא.
ואנשי השם כלא היו.
אפילו אם אנחנו מורידים את המציאות הממשית, שאנו מציירים אותה בגבורה, שכבר נתברר לנו שהיא אפס וכאין, לכלל מציאות דמיונית, שהיא מציאות השם של אנשי השם, שהדמיון יש לו מקום לצייר לו מציאותם בהרחבה, מפני עמידת זכרונם בעולם משך זמן ארוך, אבל גם כל התכן של המציאות הציורית והדמיונית הזאת מתאפסת לגמרי, כשהיא מתערכת נגד המציאות האמתית, של המצוי המחלט ב"ה. ואנשי השם כלא היו, שאין שום סבה ממשית, ושום יסוד, להערכה, של זכר השם אשר לאנשי השם, גם בראשית צמיחת שמם, שהוא הזמן אשר פעלו את המפעלים שלהם, שעמהם נקשר שמם, וממילא אין שום ערך להמשכת שמם, אחרי שכבר עברו ובטלו מן העולם. ואנשי השם כלא היו.
וחכמים כבלי מדע, ונבונים כבלי השכל.
אם אנחנו מעמידים איזו חשיבות של מציאות לציורי החכמה שלנו, מפני שהיא מעמידה לנו עולם רוחני מלא טפוסים של מציאות, תהיה המציאות הזאת חמרית או רוחנית, אבל כאשר נתבונן, שאין שום בטחון כלל, שכל אלה הציורים, הנכנסים לחוג החכמה שלנו ביחש להמציאות, שהם נכונים, ושהדברים הם ככה כפי מה שחכמתנו מציירת אותם לנו, אז אנחנו מוצאים שאין כל חכמתנו כ"א מקסם כזב. וממילא כאשר החכמים הם כבלי מדע ויסודות הציורים הראשיים שלהם אינם מבוססים כלל, הלא דבר פשוט הוא שאין שום ערך לכח הבינה שלנו, שהוא מוליד מושכלים, ע"פ הרכבתו שהוא מרכיב את ציורי החכמה בתכונת דברים של מדע,ועושה מזה אתיצירות השכלתו. ופשוט הוא שנבונים הם כבלי השכל, כי אם אין יסוד אין בנין, ואם אין חמר, על מה שיחול איזה ציור של צורה, הצריכה להיות סמוכה עליו, אין מקום לצורה, ואם אין חכמה אין בינה. וכיון שהחכמים הם כבלי מדע, ממילא הנבונים הם כבלי השכל.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד יהי רצון, ולא אכשל, וישמחו בי, ולא אומר, ולא יכשלו, מודה אני, שאני משכים
עולת ראיה –
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
