ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. במדבר לג' - והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ.. ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה. אור החיים - וצררו אתכם על הארץ וגו'. פירוש לא מלבד שיחזיקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו אלא גם חלק שזכיתם בו אתם וישבתם בו וצררו אתכם על חלק שאתם יושבים בו לומר קומו צאו ממנו.
ג. שיחות הרצי"ה ארץ ישראל 116 – צריך לדעת שאיננו חייבים לערבים שום ממשלה. באופן פרטי, הם יכולים להישאר פה בתור מיעוטים, ואם הם לא יגרמו לנו צרות, ולא ימרדו בשלטוננו, אלא יקבלו את ממשלתנו על הארץ הזאת – לא נפגע בהם. צריך לדבר, להסביר, לשכנע ולפעול, כדי למעט את השנאה בין יהודים ובין ערבים, להרבות ידידות והתקרבות, לבטל כל קיפוח. אבל קודם כל צריך להיות ברור שהארץ היא שלנו, "כימי השמים על הארץ"! על זה אין מה לדון!!
ד. דברים כח' - הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה. הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב. רבינו מיוחס - זה גר תושב, ובכל מקום קורא אותו הגר, וכאן הוא קורא אשר בקרבך, ללמדך שמאחר שהוא יושב עמך אח"כ עולה עליך, וזהו שאמרו רבו' כל המכבד את הרשע סוף שהוא נופל תחתיו.
ה. פנקסי הראי"ה ב' פנקס מתקופת בויסק מב' - שלש מחשבות משוטטות כעת בעולמן של ישראל, וכל זמן שתהיינה מפוזרות הן וענפיהן, הן מתחככות זו בזו ונלחמות זו בזו, עד שכל אחת מתאמצת להרוס את אשר השניה בונה. אבל כשישובו הלבבות למנוחה, ויכירו כי כל אלה יחד למקום אחד פונים, והנה וענפיהם צריכים להתאגד למטרה כללית אחת שאין עמה פירוד וסתירה, אז תחת החיכוך הסותר תמצא לנו השתתפות הכחות, שכל אחד מחזק את חבירו ומאציל עליו מהודו, בתחילה בכללות, ואח"כ גם כן בפרטיות ובענפי ענפים. המחשבה הכוללת, היא אמנם בכל אלה מחשבת הכלל, דאגת האומה בעד כללותה, ובזה היא מתעלה מירידת הדאגות הנמוכות, הנבלעות רק בגבול היחידים. שכל זמן שהדאגה מסובבת רק בחוג היחידים, איננה עלולה לרומם כל כך את הלבבות.. אבל דאגת הכלל, אומה שלמה מצד כללותה, זה מוסיף עז והדר לכל המשתדלים בזה, וממלאתם גבורה וכבוד פנימי. המחשבה האחת, להגן עבור הכלל ג"כ במצב הגלות, גם בארצות אויב, לדרוש משפט וזכיות אדם, בנימוס ודין. והנה, אם היתה רק המחשבה הזאת לבדה מושלת, היא מסוכנת מאד. מגזעה יצא הריפורם, וכבר נסינו למדי מה שהיא נותנת לנו. רפואתה חלושה, ומכתה אנושה. אבל הלא עוד מחשבה אחת יש, שרוחה נמצא בראשונה, והיא מתפשטת ג"כ להלן. המחשבה הכללית היא, כי גם בארץ אויב, איננו עוד מבקשים זכיות אדם בשכר ביטול הצורה הלאומית שלנו, כי אם בתור עם. גם עם שלם שהוא יושב בארץ ועוזר להצלחתה הכללית, יש לו המשפט לתבע זכיותיו, כמו, ועוד יותר, מאדם פרטי. וכמו שכאשר היינו במצרים, היינו לגוי, מצויינים, ומ"מ היתה הרשעה רבה (על מה) שאמרו "הבה נתחכמה לו", עד שא-להי המשפט הראה בפועל את עותתם עלינו, כן ג"כ כעת על אדמת נכר, עלינו להשגיב בכחנו הכללי, ולהיות לגוי בכל הדרכים והענינים המשמרים ומקיימים ומפריחים את כחותינו הכלליים, ועם זה לדרוש הזכיות במשפט וצדק. וזו אמנם תביא להמחשבה השניה, להשתדל עם זה לרכש לנו אחוזה בתור עם לבדד, באופן שנוכל להתרומם ולהתעודד כראוי. כי, איך שיהיה, יש גבול לדרישות הלאומיות בגלות, גם מצד המשפט, אע"פ שכמעט אין גבול לדרישת היחידים בתור זכות אדם.
ו. רבינו בחיי - הבה נתחכמה לו. יש חכמה טובה ויש חכמה רעה, החכמה בתורה ובמוסר היא חכמה טובה, והחכמה בעניני ערמימות היא חכמה רעה, וזה התחכמות לא חכמה.. ואמר הכתוב "אל תתחכם יותר" (קהלת ז, טז), הזהיר על ההתחכמות הזה שהוא מן החכמה הזאת, כי לא אמר אל תחכם יותר. וההתחכמות הזה הוא שבאו עליהם המצריים בעלילות, תחלה בממונם, הוא שכתוב "וישימו עליהם שרי מסים", העלה עליהם מס כבד והיה מראה להם כי אין זה מצד איבה, כי כן דרך מלכי הארץ להטיל מס על אנשיהם, ואח"כ גזר עליהם שעבוד בגופן.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
