ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. במדבר לג' - והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ.. ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה. אור החיים - וצררו אתכם על הארץ וגו'. פירוש לא מלבד שיחזיקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו אלא גם חלק שזכיתם בו אתם וישבתם בו וצררו אתכם על חלק שאתם יושבים בו לומר קומו צאו ממנו.
ג. שיחות הרצי"ה ארץ ישראל 116 – צריך לדעת שאיננו חייבים לערבים שום ממשלה. באופן פרטי, הם יכולים להישאר פה בתור מיעוטים, ואם הם לא יגרמו לנו צרות, ולא ימרדו בשלטוננו, אלא יקבלו את ממשלתנו על הארץ הזאת – לא נפגע בהם. צריך לדבר, להסביר, לשכנע ולפעול, כדי למעט את השנאה בין יהודים ובין ערבים, להרבות ידידות והתקרבות, לבטל כל קיפוח. אבל קודם כל צריך להיות ברור שהארץ היא שלנו, "כימי השמים על הארץ"! על זה אין מה לדון!!
ד. דברים כח' - הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה. הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב. רבינו מיוחס - זה גר תושב, ובכל מקום קורא אותו הגר, וכאן הוא קורא אשר בקרבך, ללמדך שמאחר שהוא יושב עמך אח"כ עולה עליך, וזהו שאמרו רבו' כל המכבד את הרשע סוף שהוא נופל תחתיו.
ה. פנקסי הראי"ה ב' פנקס מתקופת בויסק מב' - שלש מחשבות משוטטות כעת בעולמן של ישראל, וכל זמן שתהיינה מפוזרות הן וענפיהן, הן מתחככות זו בזו ונלחמות זו בזו, עד שכל אחת מתאמצת להרוס את אשר השניה בונה. אבל כשישובו הלבבות למנוחה, ויכירו כי כל אלה יחד למקום אחד פונים, והנה וענפיהם צריכים להתאגד למטרה כללית אחת שאין עמה פירוד וסתירה, אז תחת החיכוך הסותר תמצא לנו השתתפות הכחות, שכל אחד מחזק את חבירו ומאציל עליו מהודו, בתחילה בכללות, ואח"כ גם כן בפרטיות ובענפי ענפים. המחשבה הכוללת, היא אמנם בכל אלה מחשבת הכלל, דאגת האומה בעד כללותה, ובזה היא מתעלה מירידת הדאגות הנמוכות, הנבלעות רק בגבול היחידים. שכל זמן שהדאגה מסובבת רק בחוג היחידים, איננה עלולה לרומם כל כך את הלבבות.. אבל דאגת הכלל, אומה שלמה מצד כללותה, זה מוסיף עז והדר לכל המשתדלים בזה, וממלאתם גבורה וכבוד פנימי. המחשבה האחת, להגן עבור הכלל ג"כ במצב הגלות, גם בארצות אויב, לדרוש משפט וזכיות אדם, בנימוס ודין. והנה, אם היתה רק המחשבה הזאת לבדה מושלת, היא מסוכנת מאד. מגזעה יצא הריפורם, וכבר נסינו למדי מה שהיא נותנת לנו. רפואתה חלושה, ומכתה אנושה. אבל הלא עוד מחשבה אחת יש, שרוחה נמצא בראשונה, והיא מתפשטת ג"כ להלן. המחשבה הכללית היא, כי גם בארץ אויב, איננו עוד מבקשים זכיות אדם בשכר ביטול הצורה הלאומית שלנו, כי אם בתור עם. גם עם שלם שהוא יושב בארץ ועוזר להצלחתה הכללית, יש לו המשפט לתבע זכיותיו, כמו, ועוד יותר, מאדם פרטי. וכמו שכאשר היינו במצרים, היינו לגוי, מצויינים, ומ"מ היתה הרשעה רבה (על מה) שאמרו "הבה נתחכמה לו", עד שא-להי המשפט הראה בפועל את עותתם עלינו, כן ג"כ כעת על אדמת נכר, עלינו להשגיב בכחנו הכללי, ולהיות לגוי בכל הדרכים והענינים המשמרים ומקיימים ומפריחים את כחותינו הכלליים, ועם זה לדרוש הזכיות במשפט וצדק. וזו אמנם תביא להמחשבה השניה, להשתדל עם זה לרכש לנו אחוזה בתור עם לבדד, באופן שנוכל להתרומם ולהתעודד כראוי. כי, איך שיהיה, יש גבול לדרישות הלאומיות בגלות, גם מצד המשפט, אע"פ שכמעט אין גבול לדרישת היחידים בתור זכות אדם.
ו. רבינו בחיי - הבה נתחכמה לו. יש חכמה טובה ויש חכמה רעה, החכמה בתורה ובמוסר היא חכמה טובה, והחכמה בעניני ערמימות היא חכמה רעה, וזה התחכמות לא חכמה.. ואמר הכתוב "אל תתחכם יותר" (קהלת ז, טז), הזהיר על ההתחכמות הזה שהוא מן החכמה הזאת, כי לא אמר אל תחכם יותר. וההתחכמות הזה הוא שבאו עליהם המצריים בעלילות, תחלה בממונם, הוא שכתוב "וישימו עליהם שרי מסים", העלה עליהם מס כבד והיה מראה להם כי אין זה מצד איבה, כי כן דרך מלכי הארץ להטיל מס על אנשיהם, ואח"כ גזר עליהם שעבוד בגופן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
