ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
- ספריה
- מועדים
- מאורות לחנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
ההיסטוריה היהודית גדושה סיפורי מאורעות על מסירות נפש, על האבקות עקשנית בשמירה על קדשי ישראל, על טהרת המשפחה הישראלית, על קדושת השבת ועל כשרות השולחן. אולם דוגמת-האב לכל הקדושים שבכל דור ודור היתה תקופת החשמונאים. הם היו הראשונים שהראו להלכה ולמעשה "שהם חיינו ואורך ימינו", ובלי התורה אין החיים שוים כלום בעיני האדם מישראל. מתהום האלמוניות קמו צצו גבורים חסידי עליון. מרים (או: חנה) ושבעת בניה מי היה יודע עליהם? מי היה יודע כמה כוחות נפש גנוזים היו באותה משפחה אילולי אותה תקופה אפילה שהביאה לידי גילוי את הסגולות הללו באור זוהר של מקדשי השם? ומשפחה זו הן לא אחת היתה. רגלים לדבר, שאף משפחת החשמונאים היתה נשארת בלתי ידועה, אילולי קרה מה שקרה. לא נביאים, לא פילוסופים והוגי דעות בטאו כאן את דעתם על ישראל כעם סגולה, לא אנשים מנותקים מהחיים ומהמציאות ניסו כאן להדביק דעותיהם על הצבור. כאן ניתנה רשות הדיבור לעם. היהודי הפשוט של כל ימות השנה, ראובן ושמעון ולוי, מתתיהו ויהודא, מרים וחנה נתגלו כאן כפי שהם באמת, כפי שהם בפנימיות הלב, כפי אשר הם עצמם אולי לא הכירו עצמם לפני כן, ואילולא זה.
וזה קרה לא בזמן שגלינו מארצנו, כשכל הקיום הלאומי התרכז בהתיחדות התורנית, כשכאילו פרחה ממנו ההויה הפיזית המציאותית והפך לעם רוחני, אשר בלי תורה אין לו כלום. זה היה בזמן שהיינו עם ככל העמים, עובדי אדמה ועוסקים במלאכה ושולחי יד בכל המקצועות החיוניים לקיום כעם נורמלי. מכאן אתה לומד שזוהי הנטיה הטבעית ביותר של העם, העם כולו על נשיו וילדיו. כל המתכחש לזה, כל הרוצה להבדיל בין ישראל בגולה לבין ישראל בארצו, מתעלם מהמציאות העובדתית של תקופת החשמונאים.
ישמשו נא ימי חנוכה כימי התעוררות ושיבה לרוח ישראל המקורית. לעשות בקול רם, כשמתחכמים בכל מיני תחבולות להשפיל ולדכא ולרמוס בעפר את קרן ישראל, דוגמת אחינו המושפלים בארצות ערב ומדינות מסך הברזל. וגוברת השנאה ומתעצמת עד כדי התנקשות בכל שריד של חיים עצמאיים, עד גזירת מניעת אפיית לחם העוני בעצמו, כאשר עינינו רואות כיום הזה ברוסיא הסובייטית, זו אשר רוממות חופש האדם בגרונה וחרב פיפיות בידה לכלות ולעקור מן השורש כל אשר בשם ישראל יכונה; שם - כמו בתקופות האפילות מימים עברו - מתכנסים יהודים בתריסים מוגפים, בפחד הניבט בעינים, ואופים חררת עוני על גבי גחלים, בכדי לשמור על הגחלת אשר ירשו, גחלת התקוה לימים טובים אשר יבואו - שם הנוסח הוא 'הא לחמא עניא' - זהו לחם העוני, ללא "כף הדמיון": אין צורך בהשואות, אין צורך לעמול לשמור על זכרונות קדם, העבר חי וקיים, העבר החשוך, האפל, המדכא.
אולם גם שם כאשר כאן - 'לחם עוני' שעונים עליו דברים הרבה, גם שם כורכים ההגדה עם ההלל, גם שם שומרים על הזיק היהודי, גם שם יודעים כי אם אמנם - מתחילים בגנות, אין זה עדיין סוף פסוק, גומרים בשבח, יודעים גם יודעים כי אם גם יתמהמה, בא יבא, וע"כ גם אם יתמהמה אחכה לו בכל יום...
ותפלה חרישית תאחד את העם מן הקצה אל הקצה, אומרי ה"כהא" עם אומרי ה"הא", כי יבא היום אשר יתאחד העם שנית, ונוסח אחד יאחד אותם, והלל חדש של עם גאולים יבקע ברוממות א-ל בארץ אבות.
"ונאמר לפניו שירה חדשה הללויה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.













