^ 1. מאמר נוסף בנושא זה ראה: הרב בצלאל לנדוי, "מקום הדלקת נר חנוכה", ימי החנוכה (הוצאת ישיבת חיי משה, תשנ"ג), עמ' מ- מט.
^ 2. ברייתא זו מובאת להלכה בגאונים ובראשונים: שאילתות דרב אחאי גאון, כו, ד"ה ברם צריך; סדר רב עמרם, הל' חנוכה; רי"ף, שבת ט ע"ב בדפי הרי"ף; רא"ש, שבת ב, ד; רמב"ם, הלכות חנוכה ד, ח; שו"ע, או"ח סימן תרעא, סע' ה; רמ"א שם, סע' ח.
^ 3. ההלכה האומרת שיש להניח בשמאל מופיעה גם בגמ' בשבת כב ע"א: "אמר רבה: נר חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוכה לפתח. והיכא מנח ליה? רב אחא בריה דרבא אמר: מימין, רב שמואל מדפתי אמר: משמאל. והילכתא – משמאל, כדי שתהא נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין". רבה מוסיף על הברייתא, שיש להניח בטפח הסמוך לפתח. רב אחא בריה דרבא ורב שמואל מדפתי נחלקים היכן יש להניח: מימין או משמאל, והכרעת הגמ' היא על פי המובאה ממסכת סופרים.
^ 4. כך העיר הרב יששכר תמר, עלי תמר, שבת, עמ' מ. בעלי תמר, סוכה, עמ' קנב, הוא כותב, שגם הברייתא המובאת בגמ' נראית כארץ-ישראלית, מאחר שהיא כתובה בלשון משנה ופותחת בלשון "תנו רבנן". לעומת זאת, יוסף תבורי, מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, עמ' 380-379, כותב שהברייתא נראית כברייתא בבלית, מאחר שהיא לא נזכרת כלל במקורות ארץ-ישראליים, והמובא במסכת סופרים מציין את המנהג הארץ-ישראלי.
^ 5. הרב יששכר שלמה טייכטאל, שו"ת משנה שכיר, חלק ב, סי' ר.
^ 6. ראה: רש"י לביצה ו ע"א, ד"ה דאיכא חברי; רש"י ליבמות סג ע"ב, ד"ה חברי; תוס' שבת יא ע"א, ד"ה ולא; תוס' גיטין שם, ד"ה מקמי.
^ 7. שאילתות דרב אחאי גאון, מב; אוצר הגאונים לגיטין, חלק הפירושים, עמ' 225, סי' מט-נ. כך פירש גם רש"י בשבת כא ע"ב, ד"ה הסכנה, ותוס' בשבת מה ע"א, ד"ה מקמי. דניאל שפרבר, מנהגי ישראל, חלק ה, עמ' מד-מה, משער, שאלו הן גזירותיו של המלך הפרסי ארדשיר, שחי בזמנו של האמורא רב, השואל: "מהו לטלטל שרגא דחנוכתא מקמי חברא בשבתא?" (שבת מה ע"א).
^ 8. אוצר הגאונים לשבת, חלק הפירושים, עמ' 20, סי' עט. כך פירש גם תוס' בשבת כא ע"ב, ד"ה ובשעת בשם ר"י, וכן בשבת מה ע"א, בתוס' ד"ה מקמי. הרב דוד הכהן ("הרב הנזיר"), אור הגנוז, הארות בהלכות חנוכה, עמ' י, כותב, שהגזירה הישירה שלא להדליק נר חנוכה נגזרה ע"י היוונים והרומים שהיו בארץ ישראל, ואילו הגזירה העקיפה, שאין להדליק נר אלא בבתי עכו"ם נגזרה בבבל ע"י הפרסים. לפי דבריו לא ניתן לטעון שהמובא לעיל בשם מסכת סופרים משקף את הנוהג בארץ ישראל, אלא הוא משקף את התקופה שלפני הגזירה.
^ 9. גזירה זו דומה לגזירות דומות על אי-קיום מצוות, בזמנים המוגדרים ע"י חז"ל כ"שעת הסכנה" או כ"שעת שמד". על גזירות אלו, ראה: הרב מ"מ כשר, "בענין הדלקת נר חנוכה בחוץ", נעם, טו (תשל"ב), עמ' שז-שיט; שאול ליברמן, "רדיפת דת ישראל", ספר היובל לשלום בארון, עמ' ריג-רמה. לדעתו אין מדובר בגזירה שלא להדליק נר חנוכה על סכנת מוות.
^ 10. איכה רבה פרשה א, מה. נוסח דומה בירושלמי סוכה ה, א. הרב יששכר תמר, עלי תמר, סוכה עמ' קנב, כותב, שנראה שעד מקרה זה לא נקבעה ההלכה שבשעת הסכנה מניח על השולחן בבית, ורק לאחר מעשה זה נקבעה ההלכה כך.
^ 11. הלכות קצובות מהגאונים, הלכות חנוכה, אות ב (מהדורת ר"מ מרגליות, עמ' 82-81). טעם נוסף שמופיע בדבריו לכך שאין מניחים בחוץ, הוא: "אם נשבה הרוח", דהיינו: קשיי מזג האוויר. טעם זה פוּתח אחר כך ע"י האחרונים.
^ 12. ראבי"ה, ח"ג, הלכות חנוכה, סימן תתמג.
^ 13. כך מעיד גם הראבי"ה, ח"ג, הלכות חנוכה, סימן תתמג, בשם אביו. דברי אביו, רבינו יואל, הובאו בטור או"ח, סי' תרעא. דברי התוס' הללו הובאו בראשונים רבים בשבת שם: תוס' הרא"ש, הריטב"א, הרשב"א (בחידושיו שם, ובשו"ת הרשב"א, סימן תקמ-תקמא), הר"ן ועוד. הרב אשר וייס, "במקום הדלקת נר חנוכה בזה"ז", מנחת אשר, בראשית, סימן נה, כותב, שראשונים אלו סוברים שהדלקה בחוץ איננה לעיכובא, והיא רק לכתחילה.
^ 14. כלבו, סימן מד, ד"ה בכ"ה בכסלו. כך הוא כתב גם באורחות חיים, הל' חנוכה, אות ג. ראה גם ברבינו ירוחם, תולדות אדם, נתיב ט, ח"א, דף סא טור ב.
^ 15. ח"ב, הלכות חנוכה, קיד ע"ד. דברים דומים הוא כתב גם בהלכות שופר (ח"ב, צט ע"ג), ביחס לתקיעת שופר במוסף: "ואע"פ שהשמד בטל, גזירה במקומה עומדת, עד שיבוא בית דין ויבטל"; אם כי בנר חנוכה אין מדובר על גזירה קבועה, כבתקיעת שופר. דברים דומים לעיטור כתבו גם הרב שמואל מגירונדי, אהל מועד, שער מועד קטן, דרך ראשון, נתיב ה. ראה עוד בדברי הרב יוסף כהן, בספרו של הרב צבי פסח פרנק, מקראי קודש, חנוכה, עמ' לד-לה, שכותב, שאין לדמות עניין זה לביטול האיסור של גידול בהמה דקה בא"י.
^ 16. שו"ת הריב"ש, קיא. דברי הריב"ש הובאו בקצרה בבית יוסף או"ח, סי' תרעא.
^ 17. אור זרוע, ח"ב, הלכות חנוכה, שכג.
^ 18. ערוך השולחן, או"ח סימן תרעא, כד. גם הרב אשר וייס, "במקום הדלקת נר חנוכה בזה"ז", מנחת אשר, בראשית, סימן נה, כותב, שזו הסיבה המשמעותית להדלקה בפנים, אך הוא מסיים בכך שאין הוא מביע עמדה בשאלה זו, "וכל כוונתנו להראות פנים למנהגי ישראל הקדושים כדי להגדיל תורה ולהאדירה".
19. כאן הזדמנות לתקן את שכתבנו בגירסה הראשונה של מאמר זה: "נדידת החנוכיה", אמונת עיתך, 50 (מרחשוון- כסלו תשס"ג), עמ' 77 שם כתבנו שבעל ערוך השולחן חי בפולין. עיקר פעילותו היתה בנובוהרדוק, בלורוסיה, ותודה לכל המעירים.
^ 19. דניאל שפרבר, "הגורם הגאוגרפי בעיצובם של מנהגים ובהתפצלותם", מנהגי ישראל, חלק ג, עמ' סה-קיב, דן באריכות בהשפעת האקלים על עיצוב המנהגים, ומדגים זאת גם דרך שאלת האכילה והשינה בסוכות במקומות קרים וגשומים.
^ 20. "בענין הדלקת נ"ח בחוץ בזה"ז", קובץ המועדים, חנוכה, עמ' קלב-קלד.
^ 21. מועדים וזמנים השלם, ח"ב, סי' קמ; ח"ו, סי' פה.
^ 22. שו"ת ישכיל עבדי, ח"ז, או"ח סי' מו.
^ 23. שו"ת עשה לך רב, ח"ז, סי' מב. ראה עוד: הרב יששכר דוב הלוי בירנבוים, אור ישראל, ל (תשס"ג), עמ' צז-קיב. שם כתב: "בימינו, פה בארצנו הקדושה, שב"ה יש לנו היכולת להדליק על פתח החצר או הבית בלא דאגה".
^ 24. שו"ת דבר יהושע, סי' מ; הנ"ל, "בענין הדלקת נ"ח בחוץ בזה"ז", קובץ המועדים, חנוכה, עמ' קכה-קלא.
^ 25. "בבירור מדליק על פתח הסמוך לר"ה", קובץ המועדים, חנוכה, עמ' קכא-קכד. הרב יצחק דיזי, שבות יצחק, בהלכות חנוכה, עמ' מו-נב, מביא מכתב של הרב יוסף שלום אלישיב, שנשלח לרב אהרנברג, בו הוא דן במשמעות "שעת הסכנה", בסוגיות שונות, ובסיומו הוא קורא לרב אהרנברג לשקול שוב את תפיסתו באשר להדלקה בחוץ בזמן הזה. גם הרב עובדיה יוסף, ילקוט יוסף, מועדים, עמ' 232-231, כותב על דברי הרב אהרנברג: "ובאמת שהפריז על המידה, ונוראות נפלאתי עליו... בשו"ע נאמר שרק בשעת סכנה מדליק בפנים, ואטו קא משמע לן הלכתא למשיחא?".
^ 26. הרב אליהו שלזינגר, מצות נר איש וביתו, ח"ב, עמ' 72-69, מביא את דברי הרב אברהם יצחק הופמן, המספר שהרב מבריסק אף אמר שהמדליק כיום בפנים לא קיים המצוה וברכתו לבטלה. הרב הופמן עצמו כותב: "ואמת כבר הגיע הזמן שיחזיר עטרה ליושנה במצות נר חנוכה בעז"ה".
^ 27. "בענין הדלקת נ"ח בחוץ בזה"ז", קובץ המועדים, חנוכה, עמ' קלב-קלד.
^ 28. שו"ת אז נדברו, ח"י, סי' כו.
^ 29. קובץ מבקשי תורה, חנוכה, עמ' עג.
^ 30. "בענין הדלקת נר חנוכה בחוץ", נעם, טו (תשל"ב), עמ' שיח; הנ"ל, שו"ת דברי מנחם, ח"ד, סי' לו; דבריו שם הם תגובה לדברי הרב אשר לוין, שם עמ' ש-שד; הרב משה טוביה ויסברגר, "בענין מנהגי הדלקת נר חנוכה בזמן הזה בפנים, ומנהג ירושלים וחכמיה שמדליקין בחוץ", אורייתא, 11 (תשמ"ב), עמ' קב-קה, כותב שלשני המנהגים יש תוקף: המנהג בארץ ישראל היה שתמיד הדליקו בחוץ, והמנהג בחו"ל היה להדליק בפנים. לכן בני חו"ל שעולים לארץ יכולים להמשיך להדליק בפנים. אולם דבריו אינם מובנים: מדוע שבני חו"ל ימשיכו בארץ ישראל להחזיק במנהג חו"ל, שנבע מהעובדה שלא ניתן היה להדליק בחוץ, בו בזמן שבארץ ניתן להדליק בחוץ?
^ 31. התקופה הגדולה, עמ' רמז-רנג.
^ 32. שו"ת מנחת יצחק, ח"ו, סי' סו. בתשובתו הוא מתבסס על אמירה חסידית-פנימית, ע"פ דברי ה"בני ישכר", ראה לקמן הע' 35. חשש מפני הלצים מופיע גם אצל הרב אליעזר ולדנברג, שו"ת ציץ אליעזר, חי"ט, סי' נו; הרב משה שטרנבוך, מועדים וזמנים השלם, ח"ב, סי' קמ.
^ 33. עוללות אפרים, ח"ב, עמ' מד, מאמר רצה. דברי ה"עוללות אפרים" הועתקו כמעט בלשונם ע"י ספר חמדת ימים, הלכות חנוכה, סוף פרק א (על מחברו – ראה במאמר: לתולדות זכר לשמחת בית השואבה, הערה 13).
^ 34. הרב צבי אלימלך מדינוב, בני ישכר, ח"ב, דף עט ע"ב.
^ 35. הרב דוד הכהן ("הרב הנזיר"), אור הגנוז, הארות בהלכות חנוכה, עמ' כ, כג, כח, כותב שהלצים האמורים במגילת תענית אלו הם המתיוונים שהקימו תיאטראות וקרקסאות וישבו בהם, ועליהם נאמר שהם מושב לצים, "זדים הליצוני עד מאד" (עבודה זרה יח ע"ב).
^ 36. בחסידויות השונות נהגו בעבר – וכך גם כיום, ואף בארץ ישראל – להדליק בפנים. הנהגה זו מתבססת על אמירות חסידיות שונות. ראה למשל: הרב מאיר מדז'יקוב, שו"ת אמרי נועם, ח"ב, סי' כט; הרב חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, נימוקי או"ח, סימן תרעא; הרב יוסף יששכר דב בעריש ווינברגר, עדות ביהוסף – מנהגי ויז'ניץ, חנוכה, עמ' עז, כותב שהאדמו"ר מויז'ניץ נהג כאבותיו הקדושים לפניו להדליק בתוך הבית, בפתח שיש בו מזוזה, ולא בחלון או בפתח החצר. מנהגי בעלז, עמ' נז; האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג, ביטאון צאנז קלויזנבורג, גליון ו (כסלו תשס"ג), עמ' ח ואילך. הרמ"מ מלובביץ', שערי המועדים, סוכות, עמ' פג, מעיר על כך שאין חסידי חב"ד נוהגים בעניין זה ככתוב "על פתח ביתו מבחוץ". על ההנהגות החסידיות במיקום מנורת חנוכה, ראה עוד: הרב יהודה ברנדס, "פנים וחוץ – על מיקומו של נר חנוכה, ויפוצו מעינותיך החוצה", גרנות, 1 (תשס"א), עמ' 9 29-.
^ 37. שו"ת ישכיל עבדי, ח"ז, או"ח סי' מו. שם בסי' מב (מתאריך כ"ג בכסלו, תשכ"ג), כתב שמי שיש לו אפשרות להדליק בפני בני רשות הרבים – ודאי עדיף לעשות כך, אך לא מן החיוב, שכבר נתפשט המנהג כל הזמן להניחו בפנים. גם הרב עובדיה יוסף, ילקוט יוסף, מועדים, עמ' 232-231, נשאל מדוע אין הוא מתריע להדליק בחוץ כשיד ישראל תקיפה, ובתשובתו (מיום ו' דחנוכה תשל"ב) הוא כתב שלמדליקים בפנים יש על מה לסמוך, אם כי מי שמדליק בחוץ – יפה עושה.
^ 38. שו"ת עשה לך רב, ח"ז, סי' מב.
^ 39. שו"ת עשה לך רב, ח"ד, סי' מ. על דברים אלה הוא חזר גם בספרו: תורת חיים- על המועדים, "מקום הנחת נר חנוכה בזמננו", עמ' 81-72.
^ 40. מאורות נריה, חנוכה, עמ' 43-42. דברים דומים וברוח זו כתב גם: הרב שאר ישוב כהן, שי כהן, עמ' תכה.
^ 41. שו"ת בית מרדכי, סי' מא.
^ 42. דיונים על הדלקת מנורה על גג בית הכנסת החלו כבר בשנת תרס"ד (1904). ראה: חוברת המאסף, שנה תשיעית, כרך ב (תרס"ד), חוברת ז, סימן צא. משמעות הדבר שכבר בזמן שלטון התורכים והבריטים בארץ החלו להדליק בראש חוצות מנורות. על גג בית הכנסת הגדול בתל אביב הניחו לראשונה מנורה חשמלית בחנוכה תרפ"ג.
^ 43. הנחת מנורת חנוכה על גגות עיריה, מועצת פועלים, ומקומות ציבוריים אחרים, מלמדים על כך שגם הציבור שאיננו שומר תורה ומצוות ראה בחנוכה חג לאומי מתחדש. עם חידוש ההתיישבות בארץ התקיימו בחנוכה תהלוכות לפידים בחוצות הערים, שבאו לבטא את גבורת המכבים. היה זה בשנים שהתורכים והבריטים שלטו בארץ. ראה: נילי אריה ספיר, "תהלוכת האור: חנוכה כחג לאומי בתל אביב בשנים 1909 1936-", קתדרא, 103 (תשס"ב), עמ' 131 150-. על הוגים ציוניים חילוניים שהדגישו את הפן הלאומי בחנוכה, ראה עוד: אהוד לוז, "על מיתוס התחיה של המכבים" האומה, 56 (כסלו תשל"ט), עמ' 44 52-.
^ 44. שו"ת בית מרדכי, סי' מ. הדברים נשנו גם בסי' מא. מדבריו משמע שמברך ברכות הראיה על החנוכיה החשמלית, על אף שבכל יום מדליקים שמונה נרות!
^ 45. על מנהג חב"ד ראה: הרב אליהו יוחנן גורארי', "האם נכון לברך על נרות חנוכה שמדליקים במקומות ציבוריים?", חקרי מנהגים – מקורות טעמים ועיונים במנהגי חב"ד, עמ' רח-ריז. גם הרב שמעון סופר, שו"ת התעוררות תשובה, ח"א, סי' נג, כתב: "הדר בין הגוים נ"ל מחוייב להדליק על פתח ביתו מבחוץ, או בחלון הסמוכה, דיתפרסם הנס בין הגויים, שישאלו מאי הוא, ויודיע להם עי"ז המעשה ועיקר הנס, ומקרא מלא הוא: והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים".
^ 46. ראה: הרב אמיר דרעי, "התרמודאים מתדמור", שמעתין, 104 (תשנ"א), עמ' 27-25; הרב תמיר כהן, "התרמודאים וזיקתם לחג חנוכה", שיר למעלות, ג (תשס"א), עמ' 40-21; הרב רפאל יעקובי, "עד דכליא רגלא דתרמודאי", כתלנו, טז (תשס"ד), עמ' 156-142.
^ 47. ליקוטי שיחות, כרך כה, ו' דחנוכה תשמ"ו, עמ' 420-419. ראה עוד מדבריו בעניין זה, במשך מספר שנים בהרחבה: שערי המועדים, חג החנוכה, עמ' רעג-שב.
^ 48. פוסק אחר שחי בארה"ב כותב שעדיין לא ניתן להדליק בחוץ. כך כותב הרב משה פיינשטיין, אגרות משה, או"ח, ח"ד, סי' קכה: "אף שעיקר בזמן הזה הוא ההיכר לבני הבית, מאחר שאי אפשר לנו להדליק מבחוץ, מ"מ מה שאפשר לעשות ביותר פרסום ודאי יש לעשות, וכן אני נוהג, שאני מדליק בחלון הנראה בחוץ להעוברים ושבים שם, וכן נהג אדוני אבי הגאון זצ"ל והרבה גדולי דורות שלפנינו מהיום שנעשה א"א להדליק בחוץ, וכן הוא הנכון לדינא". דברים דומים כותב גם הרב יואל כהן, "בביאור מנהג ישראל להדליק נר חנוכה בתוך הבית", אור ישראל, כו (תשס"ב), עמ' קעח-קפא. חוברת זו יוצאת לאור במונסי, ארה"ב.
^ 49. הראי"ה קוק, מאמרי הראי"ה, עמ' 151. הדברים נכתבו בעיתון "התור", בשנת תרצ"ה.