הלכות והליכות בענין הוצאת ספר | הרב יהודה לב | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
לב המועדים

קטגוריה משנית

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

10 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

כתיבת חידושי תורה
במשנה באבות (פרק א משנה ו) "וקנה לך חבר" וזה רמז על עט הכתיבה [קנה] שיהא לך לחבר שתכתוב מה שתחדש (קב הישר נג).
עיקר הלימוד שנעשה בו רושם הוא הלימוד הבא מכתיבת היד ולכן נקראו החכמים סופרים נמצא שהלומד לסכם לעצמו את לימודו בכתיבה (מהרש"א בב"ב חידושי אגדות ד"ה שהיו).
הקב"ה כביכול אוהב ובוחר החידושים שמחדשים התלמידי חכמים, וזהו שנאמר (שופטים ה ח) "יבחר אלהים חדשים" אשרי מי שמתחדש דברי תורה על פיו, וכל מי שמתחדש דבר תורה על פיו דומה שמשמיעין אותו מן השמים (אליהו רבה סוף פרק עשירי).
מעלת כתיבת חידושי תורה
כל מי שגילה לו הקדוש ברוך הוא דבר ואינו כותבו, ויכול לכתוב, הרי זה גוזל מי שגילה לו, כי לא גילה לו אלא לכתוב דכתיב (תהלים כה יד) "סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם", וכתיב (משלי ה' ט"ז) "יפוצו מעינותיך חוצה" (ספר חסידים סימן תקל).

לב המועדים (56)

הרב יהודה לב

54 - הלכות והליכות בענין לימוד בחברותא ביחיד

55 - הלכות והליכות בענין הוצאת ספר

56 - הלכות והליכות בענין מעלת שמירת הלשון

טען עוד

להוציא ספר חידושי תורה
יש אומרים: שכל תלמיד חכם שיש ברשותו חידושי תורה שהתחדשו לו במהלך לימודו שיוצאי בספר, והטעם: כדי שיזכה בזכות זו של הפצת תורה ברבים (נודע ביהודה הובא בספר אהבת ציון דרוש ט).
טעם אחר: אחר שהתפרסם חידושי תורה שלו שוב לא יוכל אדם אחר לגנוב את חידושיו ולכתוב בשמו (נודע ביהודה שם).
ספר במקום קרבן: בזמן שבית המקדש קיים כשאדם מקריב קרבן מתכפר לו, וכשאדם כותב בספר מה שלומד איזה חידוש, הכתיבה עולה לו במקום קרבן (ספר חסידים מרגליות, החיד"א ברית עולם על ספר חסידים, ובשומר הברית סימן תקל).
ועוד כל מי שמגלים לו רזי תורה מן השמים ואינו כותבו עתיד ליתן עליהם את הדין (חיד"א שם בשם רבינו אפרים על התורה בשם ר' אלעזר מגרמיזא).
הדפסת ספר מקרב את הגאולה
כל ספר שיוצא לאור מקרב את הגאולה, כמו שאמר שלמה המלך בקהלת (יב יב) "עשות ספרים אין קץ", שהוא מזהיר לעשות ספרים הרבה, כי זה הטעם שעדיין אין קץ, שעדיין לא יצאו כל הספרים לאור (רבי שלמה קלוגר זצ"ל בהקדמה לספרו טוב טעם ודעת תנינא).
גזירה כמה ספרים יחבר
הקדוש ברוך הוא גוזר מי יהיה חכם ומה חכמתו וכמה שנים וכמה ספרים יעשה יש שגוזר עליו שעושה ספר אחד או שנים או שלשה (ספר חסידים מרגליות סימן תקל).
לעתיד לבוא יקראו לאדם בשם ספרו
לעתיד לבוא יקראו לאדם על שם ספרו ואם חיבר כמה ספרים יקראו לו על שם ספרו הראשון או שיקראו לו על שם הספר הכי טוב שחיבר (הגרח"ק הספרים של רבינו עמוד קלה).
ברכת שהחינו על הוצאת ספר
יש אומרים: שהמוציא ספר יש לו לברך ברכת שהחיינו בשם ומלכות, והטעם: שכן עושים סעודה שמחה לגומרה של תורה, שאין שום קנין ובנין שיש בו שמחה יותר מזה, כל חפצים לא ישוו בה, על אחת כמה וכמה במי שזיכו לו מן השמים בפירושי וחידושי פירותיה של תורה שזוכה ומזכה בה הרבים... שמברך (מור וקציעה סימן רכג סוד"ה בנה בית חדש, יפה ללב רכג ד).
ויש אומרים: שלא יברך (הגרשז"א הליכות שלמה הלכות תפילה וברכות פרק כג הערה כז, הגריש"א שבות יצחק סוכות פרק יב, וכן נהג הגר"ש דבילצקי הובא בוכל החיים פרק ו הערה יח), והטעם: דמצוות לאו להינות נתנו (הגרח"ק הספרים פרק ד), טעם אחר: כיון שיתכן וימצא טעות בספרו ותצא תקלה מתחת ידו (שו"ת דברי יציב ח"א ס"ס צב).
טעם אחר: שהוצאת ספר הוא גמר של מצווה ולא מצינו שתקנו חכמים ברכת שהחינו אלא בתחילת קיום מצוה (שו"ת פני מבין יור"ד סימן קפז).
טעם אחר: לפי שבשעת התחדשות הספר אינו יודע אם הספר יתקבל אצל לומדי התורה ויהגו בו ויהנו מדבריו, ולאחר זמן אם רואה שהתקבלו הדברים ובודאי שש ושמח מכל מקום אינו שעת החידוש (שו"ת יד יצחק ח"ב רנט).
טעם אחר: על פי דברי חת"ס (בשו"ת או"ח קנו) שכל מצווה שלא קבעו עליה ברכה אין מברכים עליה שהחינו ומכיון שלא תיקנו ברכה על כתיבה והדפסת ספרים אין מברכים שהחיינו (יד יצחק שם).
טעם אחר: שעל פי רצון הבורא שלא לכתוב דברי תורה שבעל פה ולא התירו אלא משום עת לעשות לה' (גיטין ס, א) ואם כן איך נודה על שהגיענו לזמן הזה ולכעת הזאת (הקדמה שו"ת גנזי יוסף למוה"ר יהוסף שווארץ בהקדמה בשם חמיו בעל התבואות השדה).
ויש אומרים: שיברך בלא שם ומלכות (חיד"א מחזיק ברכה רכג ז, ובפירושו ברית עולם על ספר חסידים תתרכ), והטעם: לפי שחייב להודות לה' על שזיכהו לכך ומובא (שערי תשובה רכג י) שבעל הגידולי תרומה בגמר הדפסה שלו דרש ברבים לשבח לה' על שזכה לכך (עיין בספרו בינה לעתים דרוש לג).
עצה לדבר
בכדי להוציא עצמו מידי ספק, יברך על פרי או על בגד חדש ויכוון גם על הספר (כה"ח רכג כו, הגרשז"א הליכות שלמה פרק כג יז, וכן נהג הגרח"ק הובא בספר אלא ד' אמות של הלכה ברכות השבח יב).
ברכת הטוב והמטיב
הטעם שאין מברכים הטוב והמטיב: משום שמי אומר שזה טוב לאחרים, אולי לאחרים לא יהיה תועלת מהספר ואולי יבוא אחד ויפרוך כל מה שכתוב שם ונמצא ברכתו לבטלה (הגרח"ק הובא בספר ד' אמות של הלכה שם).
לחיים
יש שנהגו לשתות מעט יין, לרוב שמחתם שזוכים לראות פרי יגעתם ועמלם יוצא לאור (וכן נהג הגרח"ק הובא בספר אלא ד' אמות של הלכה שם).
להוציא ספר כהולדת בן
מרן החזו"א אמר שהדפסת ספר אצלו היא כמו שנולד לו בן (ספר הספרים של רבינו הגרח"ק פרק ד).
שמות ספרים
לקרוא ספר על שמו
מי שקורא [ביתו או עירו] או ספרו על שמו צריך לבקש רחמים שיחיו בניו (רוקח במדבר לב מא), מקור הדין, במדרש (בראשית רבה כג א) שמגנה את אלו שקוראים שמם על הערים.
לרמוז שמו בשם הספר
נכון לאדם שירמוז שמו בשם ספרו (רוקח בהקדמה).
מקור במדרש תנחומא (האזינו ה) שכתב על הפסוק (דברים לב ו) "הלה' תגמלו זאת" שהה"א רחוקה מהשם, למה שהוא סיום חתימתו של משה, קח ראשי תיבות של פסוקים עד ה' מהלה', כגון ה' מהאזינו וי' מיערף כ' מכי שם ה' אקרא ה' מהצור שי"ן משחת לו ה' מהלה' ותמצא שהכל עולה בגימטריא כמנין משה, וזו היא חתימתו של משה, כאדם שמסיים ספרו וחותם את שמו בסיום ספרו, ולכך הה' רחוקה מהשם.
ראיה לדבר מהקב"ה בעצמו
שהתחיל עשרת הדברות באנכי ולא אמר אני, ואמרו חז"ל במס' שבת (קה, א) כי הוא נוטריקון אנא נפשי כתיבת יהבית, פירש"י (שם ד"ה אנא נפשי) אני בעצמי, ורמז בתחילת דבריו, כי הוא יתברך חיבר הספר התורה הזה (חת"ס בדרשותיו ח"ב דרוש לז"ך אלול שנת תקע דף שנו, ע"ד בד"ה הלא).
הטעם לרמוז השם בראש הספר
שאם מחמת חטא כל שהוא יהיה עליו קטרוג שלא תהינה שפתותיהם דובבות בקבר כשילמדו בספרו, דבר זה יועיל שתהיינה דובבות (חיד"א שם הגדולים מערכת ספרים ז).
טעם אחר: שיהיה לו לזכרון ולזרעו אחריו שמלאכי החסד יליצו עליהם בשמים כשישמעו שמזכירים שמו לטובה בתורה (חיד"א שם גדולים שם).
טעם אחר: שכיון שמצינו שנחמיה נענש שלא נקרא שמו על ספרו (עיין סנהדרין צג, ב) אם כן בדורות שלנו אם לא יזכרו שמם על ספרים יאמרו שזה היה עונש להם שלא נקרא הספר על שמם (חיד"א שם גדולים שם).
יש שלא היו רושמים שמם
חכמים הראשונים לא היו כותבים ספריהם בשמם ולא היו מניחים לכתוב שמם על ספריהם כגון מי שחיבר תורת כהנים מכילתא וברייתות ומדרשים ואגדות ותקוני עולם כגון מסכת סופרים לא כתבו בספריהם אני פלוני בר פלוני כתבתי וחברתי זה ספר כדי שלא יהנה מהעולם הזה ויפגם שכרו לעוה"ב או היו ממעטים לו בעולם הזה זרעו ושם טוב מזרעו, כנגד הנאה שנהנה בעולם הזה שקיבל הנאה על שמו (ספר חסידים סימן שסז, וכן הביא בעל הפנים מאירות בהקדמה שלא להזכיר שם המחבר ספר).
יש אומרים: שבזמנינו שאי אפשר לנוהג בלי הזכרת שמו מכמה סיבות, הטוב והישר להיות עיניו פקוחות שלא להתגאות בספרו, ולהיות יראת ה' על פניו, וללמוד לשם שמים (הגר"ח פלאג'י בתוכחות חיים על התורה פרשת בהעלותך).
יש שכתבו שבהלכות הנוגעים לדינא צריך לדעת מי המחבר כדי לדעת אם הוא ראוי והגון לסמוך עליו הלכה למעשה, אבל בדברי אגדה אין צורך דמה יתן שם המחבר הדברים לבד יתנו עידיהם אם יכנס בלב שומעיהן (ספר ייטב לב בהקדמה).
כתב החיד"א (שם גדולים מערכת ספרים ז) שכבר נתפשט המנהג מזמן הגאונים שכל מחבר ספר מזכיר עליו שמו ומה שכתב בספר חסידים (סימן שסז) זה היה בזמן התנאים ואמוראים שלגודל עליונותם היו נזהרים גם בזה אך מזמן הגאונים ל"מ מי שנזהר בזה, ואדרבה מי שינהג כך הוי כרמות רוחא וכו' עיי"ש.
מחברים שרמזו שמם בתחילת חיבורם
משניות: רבי פתח את המשנה באימתי [501] שמספרו עולה בגימטרייא "אני יהודה קדוש" [501] (סדר הדורות ערך ר' יהודה הנשיא), וכן מאימתי ר"ת משנת אני יהודה (הקדמה לספר באר אברהם בשם בעל מגלה עמוקות).
בעל המחבר מרן רבי יוסף קארו פותח את דברי השו"ע (או"ח א א) "יתגבר כארי" [846] שהוא בגימטריא "יוסף בן אפרים קארו" [846] ולכן לא הביא כדברי הטור את כל הברייתא (רוקח בהקדמה, חיד"א, שמע ישראל ח"ב דל"ד ע"ב).
הרמ"א הגאון ר' משה איסרליש (או"ח א א) פתח וכתב "ועל כל פנים לא יאחר זמן התפילה שהציבור מתפללים" תיבות "התפלה שהציבור מתפללים" ר"ת משה.
פעמים הג"ה בסעיף אחד
הרמ"א כותב בסעיף הראשון פעמיים הג"ה לרמז שם הוי"ה, ב' פעמים הג"ה [13] בגימטריא שם הוי"ה [26] פעם אחת.
מגילת איכה: ירמיהו כתב את מגילת איכה (ב"ב טו, א) רמז שמו בפסוק "אני הגבר" [271] שהוא בגימטריא ירמיהו [271] (מטה משה בהקדמה) וכן איכה ר"ת אני ירמיהו כהן הענתותי (סדר הדורות).
מגילת קהלת: שלמה המלך כתב את מגילת קהלת ופתח "בדברי קהלת" [535] שהוא בגימטריא עם הכולל "שלמה בן דוד המלך" [536].
תהילים דוד המלך ע"ה רמז שמו בראש ספר התהילים "אשרי" ר"ת אבי שלמה ראש ישראל (חיד"א בספר יוסף תהילות א א).
הרוקח שהוא מקור הדברים קרא שם ספרו רקח [308] שהוא בגימטריא אלעזר [308] כשמו (רקח בהקדמה).
ספר חסידים: ר' יהודה החסיד קרא לספרו "ספר חסידים" (472) שהוא בגימטריא "זה יהודה בן שמואל" עם הכולל (472).
חתם ספר: לר' משה סופר חת"ם ר"ת חידושי תורת משה (חתם סופר דרשות הקדמת המו"ל קריאת סופרים שער עלי קרת).
דבש לפי: לרבי חיים יוסף דוד אזולאי, דבש ר"ת דוד בן שרה (הקדמה לספר דבש לפי).
הזוהר מתחיל במילה בריש שהוא ר"ת רבי שמעון בר יוחאי.
קריאת שם ספר על שם ההורים
רש"י פתח את חידושו לתורה "אמר רב יצחק", והטעם: כדי להזכיר שם אביו ז"ל שהיה שמו יצחק (הגאון רבי אהרון עזריאל זצ"ל בהקדמה לספרו כפי אהרון הקדמה הב).
וסיים את ספר דברים ב"יישר כחך ששברת" ורמוז שמו במילה ישר, ישר ר"ת רבי שלמה יצחקי.
החוות יאיר מתאר בהקדמה את סבתו כאשה משכלת ותלמידה חכמה, ומכיון שכל אבותיו זכרם בספריהם ובבניהם ותלמידיהם והיא לא זכתה לכך, הוא קורא לספרו חוות יאיר על שמה 'חוה'.
טעם אחר: בעל החוות יאיר שמו היה יאיר ושם זקנתו חווה, וכשהיה לו ספק איך לקרוא לספרו, קראוהו לתורה ועלה לו הפסוק (במדבר לב מא) "ויקרא אתהן חוות יאיר" (חתם סופר דרשות לסוכות דף נב).
נודע ביהודה: רבי יחזקאל סג"ל לנדא זצ"ל קרא את ספרו על שם אביו ר' יהודה, וכן השם נודע עם המילה במספר קטן יעלה כמו שם חיה (23) שם אמו (הקדמה לספר נודע ביהודה).
צל"ח: רבי יחזקאל לנדא קרא לספרו על הש"ס (צל"ח) ר"ת ציון לנפש חיה על שם אמו הרבנית חיה ע"ה (הקדמה לספר לצל"ח).
ברכת שמואל: רבי ברוך בער ליבוביץ קרא לספרו ברכת שמואל על שם אביו רבי שמואל דוד ליבוביץ (עיין שם בהקדמה).
ברכי יוסף: החיד"א קרא לספרו ברכי יוסף ברכי ר"ת יוסף בן כבוד רבי יצחק (ספר ברכי יוסף).
כרתי ופלתי: רבי יהונתן אייבשיץ שלא זכה לקיים כיבוד אם בכלל ואף אביו נפטר כשהיה בן 12 קרא לספריו על שם אביו כרתי פלתי [1150] בגימטריא - יהונתן נתן נטע [1150] (אביו נקרא רבי נתן נטע), וכן בני אהובה בנ"י ר"ת יהונתן בן נטע (בהקדמה כרתי ופלתי).
וכן קרא לספרו "בינה לעתי"ם בינה ר"ת יהונתן בן נטע (הקדמת הכרתי ופלתי).
ספר שערי ישר למרן הגר"ש שקאפ נקרא כן משום שהוא ראשי תיבות של הוריו י'צחק ש'מואל ור'חל (הקדמה לשערי יושר).
ספר ברכת פרץ למרן בעל הקהילות יעקב: הסטייפלער קרא לספרו שעל התורה ברכת פרץ על שם אמו ברכה ואביו חיים פרץ.
מחזור ויטרי על שם העיר ויטרי: מחזור ויטרי מהר' שמחה בר' שמואל מויטרי,נקרא בשם ויטרי על שם העיר ויטרי שבה חי או נולד (מחזור ויטרי מהדורת גולדשמיט מבוא א).
אבודרהם: שמו פירוש הברכות והתפילות מהרב דוד בן יוסף אבודרהם משערים שכוונת המחבר היתה לצרף הפירוש הזה לסדר התפילות ומטעם זה לא קרא לו בשם מיוחד והבאים אחריו קראו לו בשם אבודרהם.
שמות הספרים
ברוך שאמר : ברוך שאמר חיברו רבנו שמשון [שהיה חי בתקופת המהר"ם מרוטנברג] והיה נקרא ר' שמשון ברוך שאמר, והטעם: לפי שהיה קטן נתייתם מאביו ואימו, והיה בא בכל בוקר לבית הכנסת ואומר ברוך שאמר בקול נעים, עד שנקרא בפי כל "ברוך שאמר" ועל שם כינוי זה קרא לספרו ברוך שאמר (חיד"א בשם הגדולים מערכת ספרים קו ברוך שאמר).
עליות דרבינו יונה
הטעם שנקרא עליות: משום שכל מאמר הסוגיא נפתח במאמר עלה בידינו ומשום כך נקרא עליות.
כד הקמח: כד הקמח לר' דוד שלמה איבשיץ על מסכת ב"ק ב"מ וחולין קמח ר"ת המסכתות שכתב עליהם חיבור [בבא] קמא [בבא] מציעא חולין (כד הקמח הקדמה מהמוציא לאור את כת"י).
אור זרוע
הטעם שרבי יצחק בן משה קרא לחיבורו אור זרוע לפי שפעם אחת בא אליו יהודי לבית הדין שיכתבו גט לאשתו, ושאל לשמו ואמר לו שמי עקיבא, והסתפק איך כותבים את השם עקיבא בה"א בסוף או באלף בסוף ושלחו לביתו עד שיעיין בדבר והנה בלילה ראה בחלומו את הפסוק (תהילים צז יא) "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" סופי תיבות ר' עקיבה ומפני החיבה הגדולה שהאיר הקב"ה את עינו שמצא שכותבים עקיבה בה"א זכר למציאה זו קרא לחיבורו אור זרוע (אור זרוע בתחלת הספר).
ישנם ספרים הנקראים על שם תחילת דברי המחבר
מדרש תנחומא נקרא כן על שם שבתחילה כתב "פתח רבי תנחומא".
מדרש שוחר טוב נקרא כן משום שפותח בפסוק (משלי יא כז) "שחר טוב".
הזוהר נקרא כן על שם הפסוק (דניאל יב ג) "והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע" שמתחיל בו.
שמות ספרים שלא התקבלו והוחלפו שמותם
הרמב"ם משנה תורה ונקרא יד החזקה
הרמב"ם קרא לחיבורו "משנה תורה" והעולם שינה את שמו ליד החזקה (אגרת רמ"ה אודות תחית המתים סימן י). הטעם: לפי שהיה חשש שהשם "משנה תורה" עלול להתפרש כאילו הספר בא להחליף את התורה שבכתב או את התורה שבעל פה המקורית [המשנה והגמרא] ולגרום לזניחת לימוד המקורות, לכן כדי להימנע מהרושם הזה, נפוץ יותר השימוש בכינוי היד החזקה.
אלשי"ך: רבי משה אלשיך קרא לספרו "תורת משה", והעולם שינה את שם הספר לאלשיך.
של"ה: רבי ישעיה הורוויץ קרא לספרו שני לוחות הברית, והעולם שינה את שמו בר"ת של"ה.
והטעם: משום ששם שני לוחות הברית הוא גדול ויקר מאוד לכן קראו אותו בר"ת של"ה (רבי מנחם מנדל קרענגיל בספרו שארית ציון עמוד רמח אות קב).
המאירי: קרא לספרו בית הבחירה לרבינו משה מנחם ב"ר שלמה המאירי, ונקרא חידושי המאירי.
חכמת שלמה: רבי שלמה לוריא קרא לספרו חכמת שלמה, והעולם קראו בשם מהרש"ל.
מגן אברהם : רבי אברהם קרא לחיבור זה "נר ישראל" שהוא ר"ת נר יפה של רבי אברהם, בנו שמסר את החיבור להדפסה קרא לחיבור הזה מגן אברהם, והטעם: כדוגמת הט"ז שנקרא מגן דוד ששניהם נמצאים על השו"ע.
מגן אברהם נ"י בשו"ע מובא מגן אברהם נ"י ר"ת "נר ישראל" כמו השם המקורי של החיבור (הקדמת בן המחבר של המג"א).
שם הספר לפי מספר התשובות שיש בספר
ישנם מחברים שקראו לספרם לפי מספר התשובות שיש בספר
שו"ת תרומת הדשן: כמספר התשובות שנ"ד כמספר דשן שיש בספר.
שו"ת הריב"ש: מספר התשובות תקיז כמספר הריב"ש.
ספר מנורת המאור: כולל בתוכו שבעה חלקים כמנין נרות המנורה ולכן נקרא מנרות המאור.
ספר קב הישר: לרבי צבי הירש קיידנובר קב' פרקים וכן קב' עולה כשמו צבי, הישר הם אותיות הירש (קב הישר בהקדמה).
שאילת יעב"ץ יש בו קע"ב תשובות כמנין יעב"ץ.
ספר לב דוד לחיד"א כולל ל"ב פרקים.
בספר חות יאיר יש תרלה (635) תשובות כמנין חות יאיר (635) (חות יאיר בהקדמה).

לב המועדים

הרב יהודה לב

מרבני ישיבת "באר ישראל"

לב המועדים
הלכות והליכות בענין "תענית עשרה בטבת"
י טבת תשפ"ב
לב המועדים
הלכות והליכות בענין קבלת שבת
טבת תשפ"ג
תפילות יום הכיפורים
סדר עבודת יום כיפורים
תשרי תשפ"ד
לב המועדים
הלכות והליכות בענין "חג השבועות"
סיון תשפ"ג

לב המועדים

לב המועדים
הלכות והליכות בענין חלות השבת
הרב יהודה לב | טבת תשפ"ג
לב המועדים
הלכות והליכות בענין מעלת שמירת הלשון
הרב יהודה לב | תשפ"ו
לב המועדים
הלכות והליכות "ימי השובבי"ם"
רבנים שונים | טבת תשפ"ד
לב המועדים
הלכות והליכות בענין "ארבעה פרשיות"
חלק א
הרב יהודה לב | אדר א תשפ"ב

לב המועדים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אורי שרקי
הרב אליקים לבנון
הרב יוסף צבי רימון
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב משה אליה
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב נחשון רבינשטיין
הרב מרדכי גרינברג
הרב שמעון קליין

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו