ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ט"ו בשבט
מדוע, אם כן, לקבוע חג דווקא בשיא הקיפאון? התשובה טמונה בקביעת חז"ל שזהו הרגע שבו "עלה השרף באילנות". מתחת לקליפה הגסה והקרה, במעמקי הצינורות הנימיים של העץ, החלו החיים לזרום מחדש. ט"ו בשבט הוא שיעור בפוטנציאל סמוי; הוא חוגג את השינוי הפנימי שמתרחש דווקא כשהמציאות החיצונית נראית קפואה.
הפילוסוף עמנואל לוינס לימד אותנו שהזמן האמיתי אינו רק רצף של רגעים, אלא המפגש עם ה"אחר" ועם העתיד לבוא. בעבור לוינס, העתיד הוא מה שמעניק משמעות להווה, לא כי אנחנו שולטים בו, אלא כי אנחנו מצפים לו. ברוח זו, הרב מניטו (יהודה ליאון אשכנזי) ראה בט"ו בשבט רגע של "תולדות". העץ בשיא החורף אינו במצב סטטי; הוא נמצא במצב של הכנה דרוכה.
הגפן, למשל, זקוקה ל"מנות קור", תקופות של טמפרטורה נמוכה, כדי להבטיח את איכות הפרי שיבוא. לפי לוינס ומניטו, זהו תהליך שבו הנסתר מכין את הקרקע לנגלה. מה שנראה לעין הבלתי מזוינת כנסיגה או כחשכה, הוא למעשה צבירת חיוניות. האמונה כאן אינה אופטימיות זולה, אלא אחריות כלפי מה שטרם נולד, היכולת לטפח את הזרע הטמון באדמה מתוך ידיעה שהגאולה כבר מתחילה להתרקם מתחת לפני השטח.
הרב קוק מעמיק את המבט הזה ומלמד אותנו על "כוח הצומח". לשיטתו, הצמיחה אינה מתחילה כשהענף פורץ מהגזע, אלא כשהדחף הפנימי מתעורר. בט"ו בשבט אנחנו חוגגים את השורשים ולא את הענפים. השורש פועל בעוצמה המרבית שלו דווקא בחושך, בתוך האדמה הרטובה, הרחק מעין רואה.
אצל הרב קוק, האמונה בט"ו בשבט היא האמונה בתהליך התחייה. גם כשהמציאות האישית או הלאומית נראית יבשה כעץ בשלכת, "כוח הצומח" האלוקי אינו שובת. הגאולה, בדיוק כמו הפרי, אינה מופיעה כמעשה קסמים פתאומי, אלא היא תוצאה של הבשלה ארוכה ונסתרת שמתחילה במעמקים, ברגעים שבהם נדמה ששום דבר לא קורה.
הרב יונתן זקס זצ"ל נהג לומר ש"אמונה היא היכולת לשמוע את המוזיקה של העתיד, ותקווה היא האומץ לרקוד לצליליה בהווה". בט"ו בשבט, החורף הוא ה"רעש" שמפריע לנו לשמוע את הצמיחה, אך האמונה היהודית מלמדת אותנו להקשיב לשרף העולה.
ט"ו בשבט הוא היום שבו אנו מתחילים לרקוד לצלילי המוזיקה של האביב, אף שסביבנו עדיין שורר קור. זוהי הזמנה לפתח "דמיון מוסרי", לראות את האילן החרב ולברך עליו כעל עץ מניב פרי. זוהי היכולת לזהות את ראשית הגאולה בתוך המצוקה, ולהבין שדווקא בנקודת השפל, החיים כבר החלו את דרכם חזרה למעלה.
לסיכום: ט"ו בשבט מלמד אותנו ששינויים משמעותיים מתרחשים בשקט ובנסתר. הוא מזכיר לנו שגם בחיינו, ברגעים שבהם אנו מרגישים ריקנות או חשכה, ייתכן שזהו בדיוק הזמן שבו אנו אוגרים את "מנות הקור" הנדרשות לפריחה הבאה. הגאולה אינה מתחילה בפרי הקטוף. היא מתחילה בשרף שעולה בגזע ובהחלטה להאמין במה שעתיד לבוא. עלינו רק להשקות את השורשים ולדעת שגם כשהכול נראה דל, החיים כבר פרצו את דרכם מבעד לאדמה.
הכותב הוא סגן יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית ונציג סיעת 'המזרחי' במוסדות הלאומיים
מתוך העיתון 'בשבע'
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
