ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
מסכת ראש השנה נפתחת במשנה המפורסמת:
"ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים. באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים, באחד בתשרי. באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות. באחד בשבט, ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים, בחמשה עשר בו"
לא ברור מדוע צריך ראשי שנים שונים לעניינים שונים? למעלה מכך, לא ברור מדוע דווקא עניינים אלה הנזכרים במשנה צריכים ראש שנה ידוע?
עיון חוזר בפרטים המוזכרים במשנה, מביא אותנו להבחנה כי ארבעת היסודות הנגלים בעולם הזה, זכו לראש שנה מיוחד עבורם, כדלהלן. הדומם – באחד בתשרי. "שנים שמיטין ויובלות" כל אלה נמדדים לפי תזוזת גרמי השמים. החומר הדומם המפוזר בגלקסיה קובע ראש שנה שקשור בזמן שמניינו אוניברסלי. ישראל ממזגים בין קידוש החודש הנעשה על פי תנועת הלבנה לבין עיבור השנים שנועד לשמור על שנת החמה. כולם מעולם הדומם. גם הנטיעות והירקות, על אף היותם מעולם הצומח באים לידי ביטוי בראש שנה זה, כמו שהחי, העבד, יוצא לחופשי לפני מניין זה. מניין זה הוא היסודי ביותר וממנו הכל מתחיל.
הצומח – בט"ו בשבט (הלכה כבית הלל) ראש השנה לאילן.
החי – אחד באלול ראש השנה למעשר בהמה.
המדבר – אחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים. הרגלים נקראים על שם האנשים שעולים ברגליהם לבית המקדש.
לכאורה משנה זו מנתקת בין עולם הדומם, הצומח, החי והמדבר ואומרת כי כל אחד מהם שייך להנהגה אחרת וראוי לראש שנה ומניין בפני עצמו. האמנם כך?
האדם המאחד את הכל
המקובלים ישיבו על השאלה הזו בשלילה מוחלטת. ישנו קשר ישיר בין כל המצוי ביקום שלנו. על האדם להעלות את הכל ליסודו העליון ולאחד את המציאות כולה, כפי שהיא מופיעה בעולמות העליונים.
הצומח לוקח מן המינרלים שבאדמה ומכיל בתוכו את יסוד הדומם. אין ספק שאנו מזהים חיות גדולה יותר בצומח מאשר בדומם, אך גם הדומם כידוע מצוי בתנועה מתמדת. אי חשיפת תנועת החומר הקטן המרכיב את הדומם לעין רגילה, אין בו כדי לשנות את העובדה כי מיליארדי האטומים שמכיל שולחן כתיבה אחד, נמצאים בתנועה תמידית ומכילים תנועה יותר גדולה מהרבה חיים שאנו מכירים. הצומח, כך לפי מחקרים מודרניים מסוגל לזהות את מי שמטפל בו, אך גם הצומח וגם הדומם נראים חסרי חיות לעומת החי. בעלי החיים, מסוגלים, מעבר לתנועתם הנגלית, לגרום לנו לתקשר איתם ולקבל מהם תגובות ישירות. החי אוכל את הצומח ובעצם כך הוא מכיל בתוכו את היסודות דומם וצומח גם יחד.
האדם בעולמנו זה אוכל בעלי חיים. אמנם העולם מתקרב לתיקונו וככל שכך, מתחיל האדם לסלוד מאכילת בעלי חיים, אולם מרבית העולם אוכל בעלי חיים וכך האדם מכיל בתוכו את יסוד הדומם, הצומח והחי גם יחד ומעלה אותם לדרגת אדם.
כך בעצם, חלק מגרגיר חול, שהתמזג בעשב, שאכלה פרה, שאכל אדם, עומד עכשיו בתור אדם לאחר שהתמזג במחזור הדם שלו ומברך ברכת מזון או מתפלל מנחה.
האדם אוכל גם את הצומח באופן ישיר ואת הדומם גם כן, כגון מלח או מים.
הקשר בין האדם לחי, הצומח ודומם גדול ומשמעותי מהנראה לאדם שמנתק את החיות של כל אלה מעיני רוחו. משכך, כתבו המקובלים סדרת כוונות בעת האכילה שמטרתם תיקון היסוד החי המצוי בכל הנאכל בסעודה, שכן רק לאדם יש יכולת לכוון ולהעלות את היסודות שבעולם, לשורשם בעולמות העליונים.
משכך, ברור כי הקשר של האדם לכל ראש שנה הוא מיוחד ומשמעותי ומכאן גם חשיבות ראש השנה לאילן עבור האדם.
המקובלים התקינו קריאת סדר מיוחד לט"ו בשבט, לצד אכילת פירות הארץ ולאור האמור לעיל ברור גם מדוע.
גרגירים זעירים עם כח צמיחה גדול
על מסירות הנפש של מרן הרב זצ"ל עבור גידולי ארץ ישראל, הנטיעות בארץ ישראל וקיום המצוות התלויות בארץ אין צורך לדבר ולהרחיב. הרב חיבר ספר מיוחד לאתרוגי ארץ ישראל (עץ הדר) חיבור מיוחד לשמיטה בארץ ישראל (שבת הארץ) ותשובות רבות בחיבוריו ההלכתיים עוסקים בחקלאות, בגידולים ובנטיעות בארץ ישראל. לא פלא שהרב ראה בפריחת הרי ישראל הסימן החשוב ביותר לכך שהתחילה גאולתם של ישראל. זו גם לשון הגמרא: "ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו' (יחזקאל לו, ח)" (סנהדרין צח, ע"א). הקשר הישיר בין עולם הצומח בארץ ישראל לגאולת עם ישראל, הן הפרטית והן הכללית מצויים הרבה בתורת הרב.
בתשובות שונות התייחס הרב גם לצד הקבלי אותו הזכרנו על קצה המזלג לעיל, למשל:
" לכן מלאי חיים הם לנו הזיכרונות האצורים בזכר שאנו עושים, על פי המסורת ועל פי תיקון סופרים, על פי קבלת אבות מקדם או על פי שריד מעיקר חיוב דין תורה, לפי התפצלות ההכרות המתפרדות בשיטות המעשיות של חכמת ההלכה לכל המצות התלויות בארץ. מצומקים נראים לנו עתה הדברים, צורה דלה יש להם מבחוץ, אבל חיים וענין רב הם מלאים בפנים. אנו מערימים על שמירת השמיטה במכירה לנכרי את הקרקעות, מקיימים את נתינת המעשרות לכהן וללוי ע"י תקון שאין בו הפסד גדול לנותן, ולא ריוח גדול למקבל, מברכים ומפרישים, ופודין את המעשר השני הראוי להיאכל בקדושה בעיר המרכזית הקדושה והחיה, המקום אשר בחר ד', לב האומה לכל זרמי חייה, "משלמים פרים שפתינו", שפך שיח תחת סדרים חיים, במשטר חי וקים, המלא הוד ויפעה, שירה וזמרה עז וחדוה. אבל אלה הגרגרים הזעירים כח צמיחה גדול גנוז בהם, אל כל מה שהם עורגים, מכל מה שהם צומחים בעבר, ואת כל מה שהם עתידים להצמיח להבא. כל זה כלול בהם באופן טפוסי, וכן הם פועלים בחשאי על הנשמה המקימת, פועלים להלהיב בהתמדה אש קודש לאהבת הארץ באלה המניות של קדושה, ביתרון האלהי הדתי הלאומי והמוסרי הכלול בכל המעשים הללו, ומחנכים את העם בימי שפלותו לרוח גדלו. זאת השכילה כנסת ישראל ובניה בוניה ולא חדלה להגשים את זכרונות חייה אלה בפועל, כמה שאפשר לה בארצות נודה, ובצורה יותר נכרת ומתפשטת בשובה באיזו צורה שהיא אל מקומה, אל חבל נחלתה. ההוד וההדר והפאר המיוחד שיש במצות התלויות בארץ, כשהן מתקיימות עכשיו בארץ ישראל על ידינו, ע"י אותו החיל החלוץ ההולך ובונה את ארץ האבות ומכין אחרית ותקווה יותר חזקה ויותר בהירה לדור יבא, מתגלה הוא לנו מתוך עז חפצנו הפנימי המפעם בקרב נשמתנו, להעמיד את צביון אומתנו על ארץ אבותינו במלא תארה, בכל שרטוטיה וקוויה המשלימים את תכונתה, המגלים ומבליטים שזאת היא אומתנו אנו בערכה הרם המקורי, בגוויתה בנפשה ברוחה ונשמתה. לזאת אנחנו שואפים לחדש עלינו ימים קדמונים, כימי עולם וכשנים קדמוניות" (אורות התחיה, פרק ה).

אנחנו קודש למענך

רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?

הלכות שטיפת כלים בשבת

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הלכות נתינה בפורים

סוד ההתחדשות של יצחק

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















