ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ט"ו בשבט
מדוע, אם כן, לקבוע חג דווקא בשיא הקיפאון? התשובה טמונה בקביעת חז"ל שזהו הרגע שבו "עלה השרף באילנות". מתחת לקליפה הגסה והקרה, במעמקי הצינורות הנימיים של העץ, החלו החיים לזרום מחדש. ט"ו בשבט הוא שיעור בפוטנציאל סמוי; הוא חוגג את השינוי הפנימי שמתרחש דווקא כשהמציאות החיצונית נראית קפואה.
הפילוסוף עמנואל לוינס לימד אותנו שהזמן האמיתי אינו רק רצף של רגעים, אלא המפגש עם ה"אחר" ועם העתיד לבוא. בעבור לוינס, העתיד הוא מה שמעניק משמעות להווה, לא כי אנחנו שולטים בו, אלא כי אנחנו מצפים לו. ברוח זו, הרב מניטו (יהודה ליאון אשכנזי) ראה בט"ו בשבט רגע של "תולדות". העץ בשיא החורף אינו במצב סטטי; הוא נמצא במצב של הכנה דרוכה.
הגפן, למשל, זקוקה ל"מנות קור", תקופות של טמפרטורה נמוכה, כדי להבטיח את איכות הפרי שיבוא. לפי לוינס ומניטו, זהו תהליך שבו הנסתר מכין את הקרקע לנגלה. מה שנראה לעין הבלתי מזוינת כנסיגה או כחשכה, הוא למעשה צבירת חיוניות. האמונה כאן אינה אופטימיות זולה, אלא אחריות כלפי מה שטרם נולד, היכולת לטפח את הזרע הטמון באדמה מתוך ידיעה שהגאולה כבר מתחילה להתרקם מתחת לפני השטח.
הרב קוק מעמיק את המבט הזה ומלמד אותנו על "כוח הצומח". לשיטתו, הצמיחה אינה מתחילה כשהענף פורץ מהגזע, אלא כשהדחף הפנימי מתעורר. בט"ו בשבט אנחנו חוגגים את השורשים ולא את הענפים. השורש פועל בעוצמה המרבית שלו דווקא בחושך, בתוך האדמה הרטובה, הרחק מעין רואה.
אצל הרב קוק, האמונה בט"ו בשבט היא האמונה בתהליך התחייה. גם כשהמציאות האישית או הלאומית נראית יבשה כעץ בשלכת, "כוח הצומח" האלוקי אינו שובת. הגאולה, בדיוק כמו הפרי, אינה מופיעה כמעשה קסמים פתאומי, אלא היא תוצאה של הבשלה ארוכה ונסתרת שמתחילה במעמקים, ברגעים שבהם נדמה ששום דבר לא קורה.
הרב יונתן זקס זצ"ל נהג לומר ש"אמונה היא היכולת לשמוע את המוזיקה של העתיד, ותקווה היא האומץ לרקוד לצליליה בהווה". בט"ו בשבט, החורף הוא ה"רעש" שמפריע לנו לשמוע את הצמיחה, אך האמונה היהודית מלמדת אותנו להקשיב לשרף העולה.
ט"ו בשבט הוא היום שבו אנו מתחילים לרקוד לצלילי המוזיקה של האביב, אף שסביבנו עדיין שורר קור. זוהי הזמנה לפתח "דמיון מוסרי", לראות את האילן החרב ולברך עליו כעל עץ מניב פרי. זוהי היכולת לזהות את ראשית הגאולה בתוך המצוקה, ולהבין שדווקא בנקודת השפל, החיים כבר החלו את דרכם חזרה למעלה.
לסיכום: ט"ו בשבט מלמד אותנו ששינויים משמעותיים מתרחשים בשקט ובנסתר. הוא מזכיר לנו שגם בחיינו, ברגעים שבהם אנו מרגישים ריקנות או חשכה, ייתכן שזהו בדיוק הזמן שבו אנו אוגרים את "מנות הקור" הנדרשות לפריחה הבאה. הגאולה אינה מתחילה בפרי הקטוף. היא מתחילה בשרף שעולה בגזע ובהחלטה להאמין במה שעתיד לבוא. עלינו רק להשקות את השורשים ולדעת שגם כשהכול נראה דל, החיים כבר פרצו את דרכם מבעד לאדמה.
הכותב הוא סגן יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית ונציג סיעת 'המזרחי' במוסדות הלאומיים
מתוך העיתון 'בשבע'
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
"בזאת התורה" - איזו תורה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
למה לשמור על הקדושה?
איך ללמוד אמונה?
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
למה עובדים כל כך קשה לפני פסח?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
