ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ל"ג בעומר
- רשב"י
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
"תנו רבנן, כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו: עתידה תורה שתשתכח מישראל, שנאמר: "הנה ימים באים נאום ה' אלוקים והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע דברי ה'".
ועוד שם בגמרא - "ונעו מים עד ים... ישוטטו לבקש דבר ה' ולא ימצאו", אמר רבי שמעון בר יוחאי: חס וחלילה שתשכח תורה מישראל, שנאמר "כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא) אלא מה אני מקיים - ישוטטו ולא ימצאו, שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד" (שבת קלח). (ועיין במדרש על הפסוק "ויהי רעב בארץ", המשווים בין הרעב בימי אברהם, לרעב שיהיה לעתיד לבוא - לא צמא למים ולא רעב ללחם, כי אם לשמוע דברי ה').
וצריך ביאור בדברי רשב"י - אם לא ימצאו משנה והלכה ברורה במקום אחד, האם אין זה שכחת התורה? וההסבר לכך, כי רשב"י למד מהרישא של הפסוק "ישוטטו לבקש דבר ה'", שעצם העובדה שמחפשים ורוצים לשמוע דבר ה', היא הסימן והסיבה שלא תשתכח התורה. החיפוש הוא דרגה גדולה, העומדת למול הסכנה של שכחת התורה.
רבי שמעון בר יוחאי, אשר כדברי הגמרא (שבת יא) היה בגדר "תורתו אומנותו", ואשר העיד על עצמו: "ראיתי בני עליה והן מעטין, אם שניים הם, אני ובני הם" (סוכה מה), הוא אשר יכול להעיד ולומר לנו כי חס וחלילה שתשתכח תורה מישראל. ובמהרש"א שם ביאר - שרשב"י סובר, שהעוסק בתורה מלאכתו נעשית בידי אחרים (ברכות לה), ואמרו שם: הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם, שהכוונה שאינם מבני העליה שאחזו בשיפולי גלימתו של רשב"י ושיטתו. אולם אשרי מי שזוכה לילך בדרכו להיות מבני עליה שתורתם אמונתם, והם הם הפועלים לכך שלא תשתכח תורה מישראל.
ובמהר"ל (בדרוש על התורה) דייק מדברי הגמרא הנ"ל במסכת שבת - כי פיזור וגלות ישראל, גורמים לפיזור וגלות התורה, שהיא צורתם של ישראל, וכשהתורה חוזרת לאכסניה שלה בארץ ישראל, בד בבד עם חזרתן של ישראל הרי היא תורמת חלקה לבלתי תשתכח תורה מישראל, וכינוס וקיבוץ דברי התורה אל מקום אחד, הרי גם הוא בכלל זה. לכן, גם דאגה למשפט התורה בישראל צריך שייעשה מתוך כינוסה ואיחודה של תורה, ולא בפיזורה, ויזכנו הקב"ה להידבק במידותיו של רשב"י ולפעול שלא תשכח תורה מישראל, בעז"ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
