"חלק אביו ואימו מניח לפניהם" | הרב יצחק מאיר יעבץ | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
הלכה ומנהג
נושאים שונים

קטגוריה משנית

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

לאחרונה נחשפנו לדרמה אנושית כואבת סביב השאלה האם לנתח גופות תינוקות שמתו במעון פרטי. המשטרה דרשה נתיחה, כנראה לצורך ההליך הפלילי נגד הגננות, וההורים נאבקו בכך מפני כבוד תינוקם המת, ובפרט שממילא אין רצונם לראות את הגננות על ספסל הנאשמים, על בסיס הנחתם הברורה שאין בהן אשמה. שופט בערכאה ראשונה אישר את הנתיחה, אולם ההורים ערערו בבג"ץ והוא הפך את ההחלטה ושחרר את גופות התינוקות לקבורה. בסופו של דבר הוגש דוח שייתר את הצורך בנתיחה, וייתכן שמראש היה מדובר בעיקר על היצמדות לנוהל יבש.
בסוגיה הכאובה של נתיחת גופות, המצב החוקי מציב את משפחת המת במתח מול הרשויות. הסכמת המשפחה נדרשת בהעדר גילוי דעת מחיים, למעט מקרה צורך בחקירת סיבת המוות, שבו ניתן לנתח בצו שופט חרף רצון המשפחה (חוק חקירת סיבות מוות סעיפים 19 ו26). ענייננו הוא בבירור השאלה העקרונית מי אמור להיות הגורם הדומיננטי בהחלטה, במקרה של התנגשות אפשרית בין שני ערכים: כבוד המת וקבורתו בשלמות ללא עיכוב לעומת ניהול הליך משפטי, שגם בו יש כבוד המת ובעיקר עשיית צדק (חולין יא, ב; בבא בתרא קנד, ב; אמרי שפר לר"א קלצקין סימן פב, ציץ אליעזר חלק ד, סימן יד) או ניסיון להשיג מידע רפואי (שו"ת נודע ביהודה תנינא יורה דעה סימן רי, שו"ת חתם סופר יורה דעה סימן שלו).
כאשר ישנו צורך מובהק של הצלת חיים, לעומת סרבנות הנובעת משרירות לב או מחוסר יכולת להבין את הסיטואציה, סביר לומר שזכות הציבור וחובתו לאכוף את ההחלטה בדרכים הראויות. אולם במקרים שנתונים לשיקול דעת, יש לשאול האם המשפחה היא שצריכה ורשאית לשקול ולהחליט, או שמא מי שצריך להחליט הוא הציבור, באמצעות זרועות השלטון, ובלשון ההלכה בכגון דא – בית הדין. ננסה לברר מן המבט התורני, הרעיוני וההלכתי מי הוא נציג המת מבין החיים, ועל מי מוטלים הטיפול בו והדאגה לכבודו.
קשר מעשי של המשפחה
שנינו בברייתא: "שלושה שותפין יש באדם, הקדוש ברוך הוא ואביו ואימו. אביו מזריע הלובן... אימו מזרעת אודם... והקדוש ברוך הוא נותן בו רוח ונשמה... וכיוון שהגיע זמנו להיפטר מן העולם הקדוש ברוך הוא נוטל חלקו, וחלק אביו ואימו מניח לפניהם" (נידה לא, א). בדרך דרשנית נאמר כאן שמי שמקבל את גופת האדם לאחר שניטלה נשמתו הם אביו ואימו. התיאור הוא של ילד מת המוטל לפני הוריו מולידיו, אך נראה שהרעיון מורחב גם כלפי בני משפחתו של מת בא בימים, שכן ההקשר שם הוא תהליך יצירת כל אדם, ואין הברייתא עוסקת בטרגדיה חריגה אלא בדרך העולם. המשא ומתן הוא בין הקדוש ברוך הוא למשפחה. הנשמה היא בתו של הקדוש ברוך הוא, והגוף כיצירה חומרית שייך כביכול ליוצריו ולממשיכיהם, ולא לחברה האנושית.
כך עולה גם מההקשר העוסק בפשטות במצוות הקבורה: "מניח לפניהם" – "מי שמתו מוטל לפניו". המחויבות הישירה היא על שבעת הקרובים: ההורים, האחים, הילדים, וכמובן בן או בת הזוג. רק כאשר אין בני משפחה שיטפלו במת, החובה מוטלת על החברה כולה – זהו "מת מצווה".
הציווי הישיר בתורה לא נאמר למשפחה, אלא דווקא לבית הדין: "וכי יהיה באיש חטא משפט מוות והומת... כי קבור תקברנו ביום ההוא" (דברים כא, כב-כג). אלא שהמצווה מורחבת לכל מת מישראל: "ומצוות עשה לקבור את כל הרוגי בית דין... ולא הרוגי בית דין בלבד אלא כל המלין את מתו עובר עליו בלא תעשה" (רמב"ם הלכות סנהדרין פרק טו, הלכה ח). בעוד הטיפול בהרוגי בית דין מוטל בעיקרו על בית הדין (עיין פרק יד, הלכה ט), הרי הטיפול בסתם מת מוטל על קרוביו, והם פטורים מכל המצוות עד שיביאוהו לקבורה. אפילו כהן מצווה להיטמא בעצמו לשבעת קרוביו, אף שיכול לדאוג לכך שאחרים יקברו אותם.
אכן חובת המשפחה לדאוג לקבורה, משום שללא הקבורה המת יתבזה. האם בהכרח הדבר מבטא זיקה מעשית לגופתו שניתן להגדירה כזכות וסמכות, או שמא מדובר בחובת פעולה בלבד? כאשר בית הדין הוציאו אדם להורג, הרי בית הדין כנציג הציבור מטפל בקבורה (אף שקרוביו משתתפים בכבודו, כדברי הרמב"ם: "ויש לקרוביהן לעשות להן ארון ותכריכין"). אף מת המוטל על משפחתו, אם אינה מטפלת בקבורתו, בשל התרשלות או חוסר יכולת, החובה חוזרת לכל ישראל. נמצא שמדובר על קדימה באחריות לביצוע פעולת הקבורה, ושמא אין בכך כדי להוכיח על מעמד המשפחה ביחס לגופה כשלעצמה.
הבה נבחן מושג הלכתי המבטא את היחס לגופה לאחר זמן: ליקוט עצמות. בימי המשנה נהגה קבורה ראשונית בחלל המערה המשפחתית, ולאחר עיכול הבשר היו אוספים את העצמות לתיבה ייעודית וקוברים בקבורת קבע. פעולה זו מוטלת על המשפחה, וחלה עליהם אף חובת אבלות חוזרת ליום אחד (שולחן ערוך יורה דעה, סימן תג). אף בהרוגי בית דין נאמר (בלשון הרמב"ם): "נתאכל הבשר היו מלקטין את העצמות וקוברין אותן בקברות אבותיהן". המשך הקשר המעשי לגופת ההרוג לאחר סיום העונש חוזר אל המשפחה. דומה שעולה מכך קשר מובהק של הקרובים לעצמותיו של המת אף זמן ממושך לאחר מותו, כשפג צער הפרידה. אין מדובר אפוא רק בחובת קבורה עם המוות, אלא בקשר מעשי מתמשך אל הגופה.
עדיף מנגנון של הסכמות
ראינו את מחויבות המשפחה למת, ואת היחס בינה ובין מחויבות הציבור. אלא שיש לעיין מהי עמדת התורה באשר למעמד המשפחה בהליך פלילי הנוגע לצד שלישי, כגון הנאשם במות יקירם, או הציבור המאוים מהחשוד ברצח. הליך פלילי הוא בפשטות עניינה של החברה, ובית הדין וגופי השלטון אמונים על ניהולו תוך נקיטת הצעדים הנדרשים. אם כן, ככל שניתן להפיק ממצאים מנתיחת הגופה, שמא נדרשת המשפחה לעמוד מן הצד ולהניח לבית הדין לפעול, ורק אז תשוב למלא את חובתה כלפי בנה?
והנה בהליך הפלילי המובהק ביותר - הוצאת רוצח להורג - נותנת התורה עדיפות ואף בלעדיות לקרובי ההרוג. הדבר מתבטא בהבדל בין כל חייבי מיתות ובין רוצח, באשר לזהות המבצע את גזר הדין. חייבי מיתות מוצאים להורג ביד עדי העבירה (דברים יז, ז), ואילו רוצח מוצא להורג ביד גואל הדם (שם יט, יב) – קרובו של המת הראוי ליורשו (רמב"ם הלכות רוצח פרק א, הלכה ב). אפילו רוצח בשוגג חשוף לפגיעת גואל הדם, ונחלקו התנאים (מכות יא, ב) האם גואל הדם מצווה להורגו או שרק רשות בידו, ואילו תפקיד העדה דווקא להגן על הרוצח בשוגג ולהצילו מיד גואל הדם. התורה מציבה את קרובי הנרצח בעמדת תובעים לדמו, ואינה רואה ברצח רק עבירה נגד המדינה.
לסיכום, קרובי המת הם נציגיו, לעניין הטיפול בגופו ומניעת בזיונו, ואף לעשיית צדק עם האשמים במותו. החברה נדרשת לחתור למשפט צדק, לא למחול על הדם השפוך, להגן על שלום הציבור, אך גם לא לשוש אלי משפט ולא לחפש שעיר לעזאזל בכל מחיר.
אם נישאר בשיח הזכויות לרגע נוסף, כאשר כל צד מושך בחבל בכל כוחו, המשפחה אמורה לזעוק את זעקת כבוד המת וגם את זעקת עשיית הדין בנאשם, ואילו תפקיד המערכת הוא לשפוט משפט צדק תוך דאגה להגנת הנאשם עד שייחרץ דינו. כשהמשפחה כה נחרצת בהגנה על הגננת, נכון לתת לכך משקל, גם אם לא בלעדי ומכריע. ההקשבה למשפחה נכונה ממבט סובייקטיבי, שאין תובע ישיר לדם, וגם ממבט אובייקטיבי, שיש להניח שלא לחינם מוותרת המשפחה על תפקידה כתובעת, בניגוד לטבע האנושי שהתורה מכירה בו. זהו נתון חקירה שראוי להשקיע בו מחשבה בין מכלול השיקולים.
אומנם ראוי לחשוב מחדש על אופי השיח. אם על דין תורה נאמר שירושלים חרבה על שעמדו על שורת הדין (בבא מציעא ל, ב), ודאי שבענייננו נכון להקים מנגנון שיח, שבו יבואו לידי ביטוי הצרכים והמצוקות מכל הצדדים. ראוי לדון לא בהליך של מנצחים ומנוצחים, אלא בחיפוש משותף כיצד מקדמים את כל רכיבי הטרגדיה למקום נכון ומאוזן. כהצעה מעשית ניתן לבחון מודל דומה לוועדה בין־משרדית הנדרשת לאשר מוות מוחי לצורך תרומת איברים, ובענייננו יידרש אישור של ועדה שבה חבר נציג הרבנות או העדה שאליה משתייכת המשפחה, אולי רב המכון לרפואה משפטית, רופא חיצוני ומשפטן. ועדה כזאת תחתור גם לשימוש בעוד טכניקות אפשריות להפקת מקסימום נתונים ללא נתיחה. כך לא ניאלץ לחזות בתמונת האבסורד הקשה שבה חזינו.
הכותב הוא חוקר במחלקת אחווה לחברה ומשפחה, מרכז תורה ומדינה
מתוך העיתון 'בשבע'

נושאים שונים

רבנים שונים

מידות
שמירת הלשון - כוח הדיבור וערכו - חלק א'
י' טבת תשע"ז
י' טבת תשע"ז
קרוב אליך
קרוב אליך גליון מס 72
אייר התשע"ה
לימוד יומי במשנה
מסכת ביצה פרק א משנה ח,ט
ו אב תשפ"ג
ויחי
שב"צ - זהו עצם העניין | הורה לדוגמה
ויחי תשע"ז
טבת תשע"ז

נושאים שונים

2 דק'
נושאים שונים
האם סעודה על פטירת הורים היא סעודת מצווה
הרב יצחק בן יוסף | סיון תשפ"ו
3 דק'
נושאים שונים
סידור הזקן לפי דעת המקובלים
הרב יצחק בן יוסף | אדר תשפ"ו
נושאים שונים
שיעורי התורה
טבלאות לשיעורים המוזכרים בתורה ובתלמוד
רבנים שונים
13 דק'
רפואה ושמירת הנפש
קבורה והלוויה
הרב אליעזר מלמד | יג' שבט תשס"ח

נושאים שונים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרה"ג דוב ליאור
הרב דוד חי הכהן
הרב יעקב שפירא
הרב ש. יוסף וייצן
הרה"ג צבי שכטר
הרב משה ברלינר
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב מרדכי גרינברג
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו