'ותישאני רוח' – ספר מעורר תקווה | הרב יהודה ברנדס | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
תולדותיהם של צדיקים
הרב אליעזר ולדמן זצ"ל

קטגוריה משנית

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

גילוי נאות ואפילו קצת וידוי: אלמלא ידידותי הוותיקה עם ד"ר חיותה דויטש, ואלמלא שיתפה אותי בשלבים קודמים של כתיבת הספר, ואלמלא קיבלתי אותו ממנה עם הקדשה, ספק גדול אם הייתי קורא את ספרה החדש על הרב ולדמן.
ולא מפני שחלילה היה לי משהו נגד הרב ולדמן. אדרבה, יהודי יקר, נעים הליכות ונוח לבריות, תלמיד חכם ובעל מידות. זכיתי להכירו לפני שנים רבות, בעת שהיה חבר מליאת ההנהלה הארצית של בני עקיבא בהיותי מצעירי החברים בה. זכיתי – כנראה כמו כל מי שהכירו – לקבל ממנו יחס חם ושוויוני, כאילו לא הפרידו בינינו שנים רבות בגיל, בחוכמה ובעשייה.
אלא שכידוע, ערמות הספרים המתגבהות על שולחננו מחייבות מיון קפדני. קניית ספרים, מאן דכר שמיה, הרי אין מקום להניחם בבית. אבל גם קריאה בעלמא לאו מילתא זוטרתא היא. את הפנאי שיש לקריאה צריך לחשב בשום שכל ובקפידה, שהרי גם בלא הספרים המתחדשים חדשות לבקרים, יש עוד הרבה מה לקרוא וללמוד מן הישנים. על כן נראה היה לי שקריאת ביוגרפיה, גם על אדם חשוב ויקר, אינה דחופה כל כך, ואפשר לה שתידחה.
ובכן, נפניתי לקרוא את הספר בגלל האמור בפתיחה ולמרות האמור בעקבותיה, ומצאתי אוצר בלום. אין מה לומר, חיותה יודעת לכתוב ביוגרפיה, וכבר התמחתה ויצאה שמעה בעולם מאז הביוגרפיה המפורסמת שכתבה על פרופ' נחמה ליבוביץ', ועוד כהנה וכהנה. הווי אומר, היה ידוע מראש שמעשה הקריאה עצמו יהיה מהנה, אך השאלה העיקרית הייתה מה התועלת שמעבר להכרת האיש והערכת פועלו. והנה, התברר שיש תועלת רבה. לעיתים קריאת ביוגרפיה יש בה ערך של לימוד בספר מוסר, ולעיתים יש לה ערך של לימוד בספר הגות, ושני הדברים הללו אכן מצויים בספר הזה. מקוצר היריעה, אתמקד בשלושה נושאים הכרוכים זה בזה.
הנהגה במתינות ובנועם
ראשית, האישיות. הרב ולדמן מוכיח שהמעלות שמנו חכמים במי שעוסק בתורה לשמה אינן מליצות אלא ממשות. כך נאמר בפרקי אבות (ו, א) על הלומד תורה לשמה: "נקרא: רֵע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענווה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק וחסיד וישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנו עצה ותושייה בינה וגבורה... והווי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים". אפשר לקרוא את הספר הזה כפירוש והרחבה למשנה בפרקי אבות, ולהיוודע בזכותו שלא רק שהדבר אפשרי – אלא שזכינו שחי בינינו אדם שכזה, ויכולנו להכירו מקרוב וללמוד ממעשיו.
גם אילו היה הרב ולדמן איש צנוע במובן של נחבא אל הכלים, היה בכך כדי לעשות רושם. אבל הדברים מתעצמים כפל כפליים כאשר מתברר שמדובר באדם רב פעלים, איש ציבור שהיה ממקימי ההתיישבות בחברון ומנהיג מרכזי בה ובמפעל ההתיישבות וההתנחלות בכלל. עוד היה ראש ישיבה ואיש חינוך, איש פוליטי שהיה שותף בכיר בהקמת מפלגת 'התחייה' וחבר כנסת במשך שנים, ועוד ועוד. והנה, עובדת היותו אדם צנוע, נוח לבריות, זהיר בכבודו של כל אדם, לרבות יריבים קשים ומרים, לא פגמה ביכולתו להגיע לכל ההישגים בעשייתו הציבורית. אדרבה, לפי המשתמע מן הספר ומן הסיפורים, מידותיו הטובות סייעו לו להגיע אליהם.
הידיעה הזאת היא חידוש גדול בעולמנו העכשווי, שבו נראה שכל הצועק יותר מחברו מצליח בפוליטיקה ובעשייה הציבורית יותר ממנו, וכל המתבטא יותר בקיצוניות משפיע יותר. העובדה שאדם יכול להחזיק בדעות מוצקות, נחושות, להוביל ולהנהיג, ובד בבד לדבר במתינות ובנועם, היא חידוש כה גדול שמצדיק קריאה בספר, השתאות, וגם מאמץ ללכת בדרכו.
שתי אנקדוטות מני רבות בהקשר הזה: חבר הכנסת יוסי שריד ז"ל תקף בזעם את הרבנים שתמכו במחתרת היהודית, ובכללם את הרב ולדמן, כאשר סבור היה בטעות שהרב ולדמן תמך במחתרת. מרשים לראות עד כמה יוסי שריד חד הלשון נזהר ומתפתל בכתיבתו על הרב ולדמן, ועוטף את הביקורת במילים של כבוד ושבח, על רקע ההערכה העמוקה שלו – וכמעט אפשר לומר, החברות – שפיתח עם הרב בימי עבודתם המשותפת בכנסת.
סוגיה מעניינת אחרת היא השתתפותו של הרב ולדמן בחוג 'שיח שלום' במשך תקופה ארוכה, והיכולת שלו להקשיב ולשוחח בנועם ובחיבה עם אנשים שהתנגדו לדעותיו באופן הקיצוני ביותר, בני ברית ושאינם בני ברית. עד כדי כך שהאישה היחידה שספדה לו בהלוויה הייתה שרון לשם־זינגר, קיבוצניקית מקיבוץ אורים, שהכירה והוקירה את פועלו למען השלום ב'שיח שלום'.
מאבק במסגרת דמוקרטית
הנושא השני שנתמקד בו הוא העמדה הציבורית של הרב ולדמן. ביקשנו מתוכנת בינה מלאכותית להציג את החידוש שיש בספר לעומת תפיסות מקובלות באקדמיה, והנה עיקרי דבריה: "הספר 'ותישאני רוח' מציג נרטיב המאיר את תנועת 'גוש אמונים' וההתיישבות ביהודה ושומרון מזווית אנושית, רוחנית ומתונה יותר מזו המקובלת לעיתים במחקר האקדמי. בעוד האקדמיה נוטה לעיתים לתאר את התנועה דרך פריזמה של 'משיחיות רדיקלית', עימות עם המדינה או הסתגרות אידאולוגית, הספר מדגיש אלמנטים של דיאלוג, פתיחות חברתית וממלכתיות. להלן עיקרי ה'חידושים' של הספר לעומת תפיסות רווחות אלו:
א. 'שער פתוח לכול' לעומת קהילתיות סלקטיבית: בניגוד לתפיסה האקדמית המייחסת ליישובים ביהודה ושומרון רצון ליצור קהילות דתיות הומוגניות ומסוגרות, הספר מדגיש כי הרב ולדמן והרב לוינגר התנגדו בתוקף להקמת 'ועדות קבלה' בקריית ארבע. השאיפה הייתה להקים עיר שתהיה פתוחה לכל חלקי העם, כולל חילונים, עולים חדשים ואף דמויות 'ססגוניות' וחריגות... הספר מלמד כי הגישה הייתה שארץ ישראל מאחדת את כל יושביה ושאין להקים יישוב אליטיסטי.
ב. 'הולכים ביחד' – שיתוף פעולה עם החברה החילונית: המחקר האקדמי מתמקד לעיתים קרובות בשסע שבין המתנחלים לציבור החילוני. הספר, לעומת זאת, מבליט את השותפות העמוקה שהתקיימה ב'תנועה למען ארץ ישראל השלמה' ובמפלגת 'התחייה', שאיחדו דמויות כמו משה שמיר ויובל נאמן יחד עם רבנים. הרב ולדמן ראה בחיבור הזה ערך דתי ואידאולוגי עליון, מתוך אמונה שהתורה צריכה להנהיג את האומה יחד עם כל גווניה.
ג. מתיקות הדיאלוג עם ה'אחר' האידאולוגי: אחד החידושים המפתיעים בספר הוא התיאור של הרב ולדמן כאיש של שיח ודיאלוג גם עם יריבים פוליטיים מושבעים. בניגוד לדימוי של מתנחל קשוח, הספר מתאר רב שמסוגל לבכות מול כאבו של הצד השני, להקשיב ב'מתיקות' ולהוכיח שניתן להתמסר לשלום בתוכנו מבלי לוותר על האמת האידאולוגית. יחסו המיוחד עם יוסי שריד, שראה בו 'יריב מסוג אחר' והעריך את נהרת פניו, ממחיש זאת היטב.
ד. מאבק נחוש אך נטול אלימות: בעוד שתפיסות מסוימות באקדמיה מדגישות את הפוטנציאל האנטי־ממלכתי של התנועה, הספר מדגיש כי הרב ולדמן חינך לנאמנות מוחלטת למדינת ישראל ולצה"ל. הוא שלל בתוקף אלימות פיזית או מילולית כלפי חיילים ושוטרים, גם בעת פינויים כואבים בימית ובשא־נור. הספר מחדש כי המאבק נתפס כפעולה בתוך דמוקרטיה שמטרתה להפעיל לחץ על הממשלה לביצוע 'חובתה הציונית', ולא כמרידה בסמכות המדינה.
ה. 'התורה הגואלת' כחוויה אנושית ורכה: הספר מציג חלופה לדימוי ה'פנאטי' דרך דמותו של הרב ולדמן, ששילב את אידאולוגיית ארץ ישראל עם עולם של חסד, נגינה בחליל ורגישות לפרט. הוא מתואר כמי שהפך את ביתו למקלט עבור נזקקים וצעירות במצוקה, מתוך תפיסה שהקשר לארץ ישראל חייב לעבור דרך 'עין טובה' ואהבת ישראל פשוטה.
לסיכום, הספר מציע מבט פנימי המערער על הסטריאוטיפ המונוליטי של תנועת ההתנחלות. הוא מציג מודל של 'אמונים' שאינו דוחק את ה'אחר', אלא חותר לחיבור איתו מתוך תחושת שליחות לאומית רחבה שרואה במדינת ישראל קודש קודשים".
חברותא שחוצה מחלוקות
לבינה מלאכותית יש מעמד של "קול המון", באשר היא מכנסת את מה ש"העולם אומר" על כל נושא, ולכן מעניין לשמוע את חוות דעתה על נושאים ציבוריים. לאור דבריה אלה, אפשר לומר שערכו של הספר חורג מן הערך המוסרי האישי, והוא הופך להיות ספר משמעותי מבחינת ההגות שהוא מייצג. הרב ולדמן מייצג מסורת אחרת מבית מדרשם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב צבי יהודה בנו, אחרת מזו שמקובל להציג בשמם, או מזו העולה מחוגים אחרים של תלמידי בית המדרש של הרצי"ה. חובה להכיר את הנתיב הזה, שכן הרב ולדמן היה תלמיד קרוב מאוד של הרצי"ה, ונחשב לאחד מגדולי הבקיאים בתורתו של הראי"ה בדורו. וחשוב מאוד שהציבור הרחב, הקרובים והרחוקים, ידעו לכל הפחות על קיומה, ומי ששייך לכך, גם ילמד ויאמץ אותה.
הנושא השלישי, לסיום, הוא סיפור המשלב את המוסרי עם העיוני ואת הפרטי עם הציבורי, הסיפור המופלא של החברותא. הרב ולדמן הכיר את הרב חיים דרוקמן זצ"ל כאשר הרב חיים הגיע לארצות הברית כשליח בני עקיבא ורבי אליעזר היה חניך בוגר. נפשותיהם נקשרו זו בזו, ומאז שהרב ולדמן עלה לארץ הם למדו בקביעות חברותא בכתבי הרב קוק מדי יום ראשון בבוקר, יותר מ־50 שנה. סיפורה של החברותא הזאת, והמכשולים המעשיים שהיה עליה להתגבר עליהם – כששני האנשים העסוקים מעל לראש הצליחו לפנות לה זמן בקביעות, וגם המכשולים האישיים שארבו להם, כדוגמת מחלוקות ציבוריות שלפעמים חלקו משני צידי המתרס ('התחייה' של הרב ולדמן מול המפד"ל ו'מורשה' של הרב דרוקמן) – הוא סיפור מדהים. הוא מלמד מה כוחה של תורה לשמה, מה כוחה של חברות אמת.
הספר כולו מעורר תקווה ומחייב להאמין שהאמת והשלום יכולים להתקיים יחד בעולמנו. "והאמת והשלום אהבו".
מתוך העיתון 'בשבע'

הרב אליעזר ולדמן זצ"ל

הרב יהודה ברנדס

יעדי הבית היהודי
המשפחה כאתגר הדור
כסלו תשע"ט
אחדות ומחלוקות
יש לך כנפי רוח
ד' כסליו תשפ"ה
חינוך ילדים ותלמידים
דור ההקשבה
כסלו תשפ"ו
מלחמת רשות ומצוה
העם היושב על הכלים
כסליו תשפ"ד

הרב אליעזר ולדמן זצ"ל

3 דק'
הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
דברי הספד לרב אליעזר ולדמן זצ"ל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ טבת תשפ"ב
8 דק'
הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
הספד על מו"ר הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
הרב יצחק בן יוסף | י"ט טבת תשפ"ב
24 דק'
הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
הספד לרב אליעזר ולדמן זצ"ל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט"ו שבט תשפ"ב
רביבים
דברים לזכרו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
הרב אליעזר מלמד | טבת תשפ"ב

הרב אליעזר ולדמן זצ"ל

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
דיני כשרות
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב ינון גרוסברג
הרב חיים כץ
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב יהושע שפירא
הרב יעקב שפירא
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב מרדכי גרינברג

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו