ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- חינוך ילדים ותלמידים
תנועת בני עקיבא נטלה את המילים "ודור יקום וחי" מתוך שירו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק 'לחשי ההוויה', ומשתמשת בהן כסיסמה לפעילות חודש הארגון בשנה הזאת. מסתבר שגורם מזמן משמעותי לכך היה העובדה שהדר גולדין הי"ד ציטט זאת במכתב לחניכיו בבני עקיבא, ושלאחר מכן הוא וארוסתו השתמשו במילים אלו בהזמנה לחתונתם, שאותה לא זכו לקיים.
תמציתו של הרעיון שלאורו פעלו בבני עקיבא בחודש האחרון מצויה בפסקה הבאה, הנטולה ממערך פעילות בהוצאת התנועה: "בחודש האחרון עברנו מסע מתחילת סיפורו של עם ישראל ועד הסיפורים של ימינו. התחלנו וצעדנו מראשית תחילתו של עם ישראל, והגענו לימים שלנו, לשנתיים האחרונות במדינת ישראל. ראינו כי עם ישראל לאורך כל השנים התמודד עם קשיים ואתגרים ועמד בהם בגבורה. פגשנו אנשים שפעלו למען עם ישראל. עכשיו תורנו לעמוד כשפנינו קדימה ולהיות חוליה חשובה בעם ישראל. ראינו כי יש בנו את הכוחות ואת הרוח. ראינו את הצורך בנו, ואף פעלנו בקהילה שלנו. נתרכז בפעולה זו בשאלה איך אנחנו מרימים את הדגל, איך אנחנו ממשיכים ללכת קדימה ברוח גדולה ומגשימים את התקוות שלנו".
הדגש העיקרי של בני עקיבא והמסר הבולט לחניכים הוא: אנחנו חלק משלשלת הדורות, כל דור התמודד ונלחם, ועכשיו הגיע זמנו של דורנו. המסר הזה מחובר היטב לאתוס של בני עקיבא בשנתיים האחרונות, מאז מאורעות שמחת תורה תשפ"ד: התגייסות מלאה למען העם ומאבקו. רבבות בוגרים של בני עקיבא משרתים בצה"ל ובכל כוחות הביטחון, ורבבות חניכים צעירים היו שותפים בפעילויות של התנדבות וחסד באין־ספור מיזמים, תנועתיים ומקומיים כאחד.
פסגה נוספת שמועיד הרב קוק
הרעיון של "דור יקום וחי" מכיל בתוכו את ההנחה שצריך היה להתעורר מתנומה או מרביצה בטלה, לקום ולפעול במרץ. התודעה הזאת מתאימה מאוד לתודעה הכללית בחברה הישראלית ואף בעם היהודי בעולם כולו. היינו מנומנמים, בשל הקונספציה, בשל תחושת ביטחון כוזבת, בשל מצב כלכלי משופר ועוד סיבות, והנה הוכינו בחטף, ובן לילה הבנו שלא זה המצב. התנערנו, יצאנו למערכה, הכינו באויב, וגם נרתמנו לסייע לכל מי שנפגעו: למשפחות השכולות, לפצועים בגוף ובנפש, לגולים מבתיהם. התעוררנו למאבק על אמונות ודעות שהתרופפו, לחיזוק הזהות היהודית מול האנטישמיות הגוברת בעולם, ועוד ועוד.
כל זה אמת. ומותר ליטול משפט מתוך שיר ולעשותו סיסמה, גם אם בהקשרו המקורי יש לו משמעות אחרת.
את יתרת המאמר אבקש להקדיש להבנת המשפט הזה במקורו, ולמשמעות שלו כתוספת רבת ערך למהלך של בני עקיבא בחודש הארגון, בתקווה שנשכיל להמשיך ולהוביל את המהלך של חודש הארגון גם לפסגות הנוספות שמועיד לו הרב קוק.
השיר 'לחשי ההוויה' עוסק ביופי של עולם הבריאה וביכולת ליהנות ממנו: "תלחש לי סוד ההוויה כולה, חיים לי יש קח נא קח, אם יש לך לב ובלב דם שרעל ייאוש לא זהמהו". הרב מבקש לטפח את רגישותו של האדם לחיות ולחיוניות של ההוויה. הוא מבקר את מי שהתייאשו מן העולם הזה וסבורים שיש להתרחק ממנו ולשקוע רק בעולמות של תורה ורוח.
"ואם ליבתך ערלה, ויופיי לא יקסימך, תלחש לי ההוויה: סורה מני סורה, הריני לך אסורה". אכן, אומר הרב, ההוויה אסורה לאדם שליבו ערל ויופייה אינו מקסים אותו. אדם כזה, שאדיש ליופי, אינו יכול ליהנות מן העולם, ולכן באמת העולם אסור לו, ועליו להסתגר בד' אמות של הלכה.
סכנה נוספת הטמונה בהוויה מופיעה בבית הבא: "אם כל צפצוף עדין, כל יופי חי, לא הדר שירת קודש, אך זרם אש זרה בך יעוררו, סורה מני סורה, הריני לך אסורה". יש מי שעולם הטבע ביופיו מעורר אותו לעבודה זרה, לפולחן הטבע, להתרחקות מן הקודש וליצירת ניגוד בין קודש לחול. מי שזו תפיסתו את העולם, לוחשת לו ההוויה שהיא אסורה לו, מכיוון שיופיה ופלאיה של ההוויה אמורים לעורר אצל האדם רגשי קודש, בהכירו ובהבינו את המניע המסתתר מאחרי כל המציאות: הבורא יתברך. אם אינו מסוגל לכך, מוטב שיתרחק.
כעת, אחרי שהסביר את הרקע, מביע הרב את תקוותו מהדור שעתיד לבוא: "ודור יקום וחי, ישיר ליופי וחיים, ועדנה בלי די, יינק מטל שמיים". כפי שכתב והתבטא באין־ספור מקומות, הרב קוק סובל ומצטער מן הנתק שבין עם ישראל ועולם הקודש לבין עולם הטבע והחולין. זוהי מחלה ששורשה בגלות. שם, כפי שכבר כתב הרמב"ן, אין לעם ישראל עניין בטבע כי הוא טבע זר, נוכרי ומגושם, עד כדי כך שאין ליהודים הגרים בגולה רגישות ומחויבות לאסתטיקה של הסביבה. הראי"ה מייחל שיחד עם השיבה לארץ ישראל והתחייה של העם בהיבטים רבים, גם היכולת שלנו לחוות את היופי, החיוניות והחיים שבעולם הטבע, יתעוררו לחיים. ומכוח זה ישובו לתחייה גם הספרות, השירה, האומנויות, כולן מתוך חוויה של קודש ולא מתוך חילון גס ופרוץ.
להתחבר ליופי הגנוז במציאות
הבית האחרון של השיר מתאר את התקווה: "ומהדר כרמל ושרון שפעת רזי ההוויה, תקשיב אוזן עם חי, ומעדן שירה ויפי חיים אור קודש ימלא, וההוויה כולה לו תדובב: בחירי, הריני לך מותרת".
בארץ ישראל, בכרמל ובשרון, עם ישראל יכול לשוב ולהתחבר אל הטבע, אל החיים. להיות מסוגל להקשיב לצפצוף הציפורים, לצבעוניות של הפריחה, ליופי של הנופים, ומתוך כך ליצור שירה חדשה, לטפח רגישות ליופי ולחיים הגנוזים במציאות ההוויה. כשדור שכזה יקום, ההוויה תלחש לו "הריני לך מותרת".
התחייה של הדור, כפי שאנו קוראים במערכי ההדרכה של בני עקיבא, כוללת מרכיבים רבים. הגבורה והחוסן הן מושגים שחוזרים ונשנים לא מעט בהקשר זה - רוח גדולה, עוז נפש, הירתמות לעשייה חלוצית והתנדבותית. כל אלה אכן נדרשים עד מאוד וחשובים עד מאוד. אבל כשחוזרים אל המקור, אל שירו של הרב קוק, אל ההקשר הראשוני שבו נטבע הביטוי "ודור יקום וחי", אנו שומעים קריאה נוספת, עדינה ואצילית עד מאוד. קריאה לרגישות ותשומת לב ליופי, יכולת ליצור שירה ואומנות, להקשיב למוזיקה, להתחבר באופן כשר ואף מקודש למציאות של העולם הזה שאנו חיים בתוכו.
חשוב לשים לב שבתוך כל הלהט והעוז שבו אנו מחנכים ומתחנכים להירתם לכל המשימות הגדולות שמונחות לפתחו של הדור, לא נחמיץ גם את הממד העדין והרך של ההקשבה ללחשי ההוויה. יש בה יותר מאשר תבלין שמטעים את העשייה הגדולה, היא עשויה לשנות את אופייה של העשייה ולעשותה מעודנת, קשובה ורגישה יותר, לא רק לעולם הטבע, אלא גם לאדם, לזולת.
הכותב הוא יושב ראש מליאת תנועת בני עקיבא ונשיא מכללת הרצוג
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
