ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- חינוך ילדים ותלמידים
תנועת בני עקיבא נטלה את המילים "ודור יקום וחי" מתוך שירו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק 'לחשי ההוויה', ומשתמשת בהן כסיסמה לפעילות חודש הארגון בשנה הזאת. מסתבר שגורם מזמן משמעותי לכך היה העובדה שהדר גולדין הי"ד ציטט זאת במכתב לחניכיו בבני עקיבא, ושלאחר מכן הוא וארוסתו השתמשו במילים אלו בהזמנה לחתונתם, שאותה לא זכו לקיים.
תמציתו של הרעיון שלאורו פעלו בבני עקיבא בחודש האחרון מצויה בפסקה הבאה, הנטולה ממערך פעילות בהוצאת התנועה: "בחודש האחרון עברנו מסע מתחילת סיפורו של עם ישראל ועד הסיפורים של ימינו. התחלנו וצעדנו מראשית תחילתו של עם ישראל, והגענו לימים שלנו, לשנתיים האחרונות במדינת ישראל. ראינו כי עם ישראל לאורך כל השנים התמודד עם קשיים ואתגרים ועמד בהם בגבורה. פגשנו אנשים שפעלו למען עם ישראל. עכשיו תורנו לעמוד כשפנינו קדימה ולהיות חוליה חשובה בעם ישראל. ראינו כי יש בנו את הכוחות ואת הרוח. ראינו את הצורך בנו, ואף פעלנו בקהילה שלנו. נתרכז בפעולה זו בשאלה איך אנחנו מרימים את הדגל, איך אנחנו ממשיכים ללכת קדימה ברוח גדולה ומגשימים את התקוות שלנו".
הדגש העיקרי של בני עקיבא והמסר הבולט לחניכים הוא: אנחנו חלק משלשלת הדורות, כל דור התמודד ונלחם, ועכשיו הגיע זמנו של דורנו. המסר הזה מחובר היטב לאתוס של בני עקיבא בשנתיים האחרונות, מאז מאורעות שמחת תורה תשפ"ד: התגייסות מלאה למען העם ומאבקו. רבבות בוגרים של בני עקיבא משרתים בצה"ל ובכל כוחות הביטחון, ורבבות חניכים צעירים היו שותפים בפעילויות של התנדבות וחסד באין־ספור מיזמים, תנועתיים ומקומיים כאחד.
פסגה נוספת שמועיד הרב קוק
הרעיון של "דור יקום וחי" מכיל בתוכו את ההנחה שצריך היה להתעורר מתנומה או מרביצה בטלה, לקום ולפעול במרץ. התודעה הזאת מתאימה מאוד לתודעה הכללית בחברה הישראלית ואף בעם היהודי בעולם כולו. היינו מנומנמים, בשל הקונספציה, בשל תחושת ביטחון כוזבת, בשל מצב כלכלי משופר ועוד סיבות, והנה הוכינו בחטף, ובן לילה הבנו שלא זה המצב. התנערנו, יצאנו למערכה, הכינו באויב, וגם נרתמנו לסייע לכל מי שנפגעו: למשפחות השכולות, לפצועים בגוף ובנפש, לגולים מבתיהם. התעוררנו למאבק על אמונות ודעות שהתרופפו, לחיזוק הזהות היהודית מול האנטישמיות הגוברת בעולם, ועוד ועוד.
כל זה אמת. ומותר ליטול משפט מתוך שיר ולעשותו סיסמה, גם אם בהקשרו המקורי יש לו משמעות אחרת.
את יתרת המאמר אבקש להקדיש להבנת המשפט הזה במקורו, ולמשמעות שלו כתוספת רבת ערך למהלך של בני עקיבא בחודש הארגון, בתקווה שנשכיל להמשיך ולהוביל את המהלך של חודש הארגון גם לפסגות הנוספות שמועיד לו הרב קוק.
השיר 'לחשי ההוויה' עוסק ביופי של עולם הבריאה וביכולת ליהנות ממנו: "תלחש לי סוד ההוויה כולה, חיים לי יש קח נא קח, אם יש לך לב ובלב דם שרעל ייאוש לא זהמהו". הרב מבקש לטפח את רגישותו של האדם לחיות ולחיוניות של ההוויה. הוא מבקר את מי שהתייאשו מן העולם הזה וסבורים שיש להתרחק ממנו ולשקוע רק בעולמות של תורה ורוח.
"ואם ליבתך ערלה, ויופיי לא יקסימך, תלחש לי ההוויה: סורה מני סורה, הריני לך אסורה". אכן, אומר הרב, ההוויה אסורה לאדם שליבו ערל ויופייה אינו מקסים אותו. אדם כזה, שאדיש ליופי, אינו יכול ליהנות מן העולם, ולכן באמת העולם אסור לו, ועליו להסתגר בד' אמות של הלכה.
סכנה נוספת הטמונה בהוויה מופיעה בבית הבא: "אם כל צפצוף עדין, כל יופי חי, לא הדר שירת קודש, אך זרם אש זרה בך יעוררו, סורה מני סורה, הריני לך אסורה". יש מי שעולם הטבע ביופיו מעורר אותו לעבודה זרה, לפולחן הטבע, להתרחקות מן הקודש וליצירת ניגוד בין קודש לחול. מי שזו תפיסתו את העולם, לוחשת לו ההוויה שהיא אסורה לו, מכיוון שיופיה ופלאיה של ההוויה אמורים לעורר אצל האדם רגשי קודש, בהכירו ובהבינו את המניע המסתתר מאחרי כל המציאות: הבורא יתברך. אם אינו מסוגל לכך, מוטב שיתרחק.
כעת, אחרי שהסביר את הרקע, מביע הרב את תקוותו מהדור שעתיד לבוא: "ודור יקום וחי, ישיר ליופי וחיים, ועדנה בלי די, יינק מטל שמיים". כפי שכתב והתבטא באין־ספור מקומות, הרב קוק סובל ומצטער מן הנתק שבין עם ישראל ועולם הקודש לבין עולם הטבע והחולין. זוהי מחלה ששורשה בגלות. שם, כפי שכבר כתב הרמב"ן, אין לעם ישראל עניין בטבע כי הוא טבע זר, נוכרי ומגושם, עד כדי כך שאין ליהודים הגרים בגולה רגישות ומחויבות לאסתטיקה של הסביבה. הראי"ה מייחל שיחד עם השיבה לארץ ישראל והתחייה של העם בהיבטים רבים, גם היכולת שלנו לחוות את היופי, החיוניות והחיים שבעולם הטבע, יתעוררו לחיים. ומכוח זה ישובו לתחייה גם הספרות, השירה, האומנויות, כולן מתוך חוויה של קודש ולא מתוך חילון גס ופרוץ.
להתחבר ליופי הגנוז במציאות
הבית האחרון של השיר מתאר את התקווה: "ומהדר כרמל ושרון שפעת רזי ההוויה, תקשיב אוזן עם חי, ומעדן שירה ויפי חיים אור קודש ימלא, וההוויה כולה לו תדובב: בחירי, הריני לך מותרת".
בארץ ישראל, בכרמל ובשרון, עם ישראל יכול לשוב ולהתחבר אל הטבע, אל החיים. להיות מסוגל להקשיב לצפצוף הציפורים, לצבעוניות של הפריחה, ליופי של הנופים, ומתוך כך ליצור שירה חדשה, לטפח רגישות ליופי ולחיים הגנוזים במציאות ההוויה. כשדור שכזה יקום, ההוויה תלחש לו "הריני לך מותרת".
התחייה של הדור, כפי שאנו קוראים במערכי ההדרכה של בני עקיבא, כוללת מרכיבים רבים. הגבורה והחוסן הן מושגים שחוזרים ונשנים לא מעט בהקשר זה - רוח גדולה, עוז נפש, הירתמות לעשייה חלוצית והתנדבותית. כל אלה אכן נדרשים עד מאוד וחשובים עד מאוד. אבל כשחוזרים אל המקור, אל שירו של הרב קוק, אל ההקשר הראשוני שבו נטבע הביטוי "ודור יקום וחי", אנו שומעים קריאה נוספת, עדינה ואצילית עד מאוד. קריאה לרגישות ותשומת לב ליופי, יכולת ליצור שירה ואומנות, להקשיב למוזיקה, להתחבר באופן כשר ואף מקודש למציאות של העולם הזה שאנו חיים בתוכו.
חשוב לשים לב שבתוך כל הלהט והעוז שבו אנו מחנכים ומתחנכים להירתם לכל המשימות הגדולות שמונחות לפתחו של הדור, לא נחמיץ גם את הממד העדין והרך של ההקשבה ללחשי ההוויה. יש בה יותר מאשר תבלין שמטעים את העשייה הגדולה, היא עשויה לשנות את אופייה של העשייה ולעשותה מעודנת, קשובה ורגישה יותר, לא רק לעולם הטבע, אלא גם לאדם, לזולת.
הכותב הוא יושב ראש מליאת תנועת בני עקיבא ונשיא מכללת הרצוג
מתוך העיתון 'בשבע'
"איזהו העשיר השמח בחלקו!"
איך ללמוד אמונה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
אנחנו קודש למענך
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
איך ללמוד גמרא?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
איך מכינים תה בשבת?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
