ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- בדיקת חמץ
חלקו רבותינו הראשונים בטעם חובת הבדיקה: לפי רש״י (פסחים ב, א ד״ה בודקין) הבדיקה נועדה כדי שלא יעבור על איסור בל יראה ובל ימצא. התוספות (שם ד״ה אור) הקשו על כך, שהרי מדאורייתא בביטול בעלמא סגי, ואחרי הביטול כבר אינו עובר על הלאו, ולכן פירשו הם שהטעם הוא שלא יבוא לאוכל את החמץ.
הר״ן (ד״ה בודקין) ביאר את דעת רש״י שמדאורייתא די בבדיקה או בביטול, ומה שכתב רש״י שבודק כדי שלא יעבור- היינו כשלא מתכוון לבטל, ואין הכי נמי אם כוונתו לבטל אינו עובר. למעשה הוסיף שאנו חוששים שמא ימצא גלוקסא יפה ותהיה דעתו עליה ובכך יעבור על האיסור.
והנה יש לדון אם הנוסע באוטובוס או במונית צריך לבדוק את מקומו, שלפי הבנת רש״י חובת בדיקה נאמרה רק לבעלים של החמץ, שכן רק הוא עובר על בל יראה ובל ימצא, ולכן הנוסע במונית פטור מבדיקה. לעומת זאת, לדעת תוספות לכאורה יש לחייב מחשש שמא ימצא גלוסקא יפה ויבוא לאוכלה.
אלא שזה אינו, שברור שחיוב בדיקה נאמר בשני אופנים בלבד: האחד, אם החמץ שייך לו, שאז חייב לבערו כדי שלא יעבור על האיסור, ואפילו החמץ נמצא בבית אחרים או ברחוב. והשני, אפילו אין החמץ שלו אלא שהוא גר במקום שנמצא בו חמץ, וכגון שוכר דירה לימי הפסח, חייב לנקות את המקום מכל חמץ.
לפיכך מובן שאין אחריות לאדם היושב באוטובוס או במונית לנקות סביבות מקום מושבו, שהרי אין המקום שלו. אלא שראיתי שהגאון הרב יצחק ברכה (ברכת יצחק מועדים עמוד יב) פלפל בזה, דשמא יש חיוב בדיקה אף על פי שאין המקום שלו מחשש שמא ימצא חמץ ויאכלו. וכתב שאף שאין הרכב שלו, יש לרכב דין של חצר שאינה משתמרת, ולכן בעל הרכב לא זכה בחמץ. לפיכך הסיק שלמעשה טוב לעשות בדיקה, ובאוטובוס אף ראוי לבדוק את המקום והאיזור שיושב שם בסקירה בעלמא.
והנה דברים אלו מחודשים ונאמרו ללא ראיות, וברור שאין אנו צריכים לחשוש להיכנס למקום שיש בו חמץ בין אם בעלי המקום זכו בחמץ או לא, שחיוב בדיקה נאמר רק למי שנכנס לגור במקום, מפני שאז הוא מקבל מעמד שוכר וחלה עליו החיוב. ואחרי כתבי זאת ראיתי שגם בילקוט יוסף (פסח עמוד תקכט) הביא דבריו וכתב שאין חובת בדיקה לנוסע במונית ובאוטובוס, שחובת בדיקה אינה מוטלת אלא על בעל הבית, ואין לנו לגזור גזירות כאלו מדעתינו.
איך נראית נקמה יהודית?
איך עושים קידוש?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
איך המזוזה שומרת עלינו?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
