ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- בדיקת חמץ
חלקו רבותינו הראשונים בטעם חובת הבדיקה: לפי רש״י (פסחים ב, א ד״ה בודקין) הבדיקה נועדה כדי שלא יעבור על איסור בל יראה ובל ימצא. התוספות (שם ד״ה אור) הקשו על כך, שהרי מדאורייתא בביטול בעלמא סגי, ואחרי הביטול כבר אינו עובר על הלאו, ולכן פירשו הם שהטעם הוא שלא יבוא לאוכל את החמץ.
הר״ן (ד״ה בודקין) ביאר את דעת רש״י שמדאורייתא די בבדיקה או בביטול, ומה שכתב רש״י שבודק כדי שלא יעבור- היינו כשלא מתכוון לבטל, ואין הכי נמי אם כוונתו לבטל אינו עובר. למעשה הוסיף שאנו חוששים שמא ימצא גלוקסא יפה ותהיה דעתו עליה ובכך יעבור על האיסור.
והנה יש לדון אם הנוסע באוטובוס או במונית צריך לבדוק את מקומו, שלפי הבנת רש״י חובת בדיקה נאמרה רק לבעלים של החמץ, שכן רק הוא עובר על בל יראה ובל ימצא, ולכן הנוסע במונית פטור מבדיקה. לעומת זאת, לדעת תוספות לכאורה יש לחייב מחשש שמא ימצא גלוסקא יפה ויבוא לאוכלה.
אלא שזה אינו, שברור שחיוב בדיקה נאמר בשני אופנים בלבד: האחד, אם החמץ שייך לו, שאז חייב לבערו כדי שלא יעבור על האיסור, ואפילו החמץ נמצא בבית אחרים או ברחוב. והשני, אפילו אין החמץ שלו אלא שהוא גר במקום שנמצא בו חמץ, וכגון שוכר דירה לימי הפסח, חייב לנקות את המקום מכל חמץ.
לפיכך מובן שאין אחריות לאדם היושב באוטובוס או במונית לנקות סביבות מקום מושבו, שהרי אין המקום שלו. אלא שראיתי שהגאון הרב יצחק ברכה (ברכת יצחק מועדים עמוד יב) פלפל בזה, דשמא יש חיוב בדיקה אף על פי שאין המקום שלו מחשש שמא ימצא חמץ ויאכלו. וכתב שאף שאין הרכב שלו, יש לרכב דין של חצר שאינה משתמרת, ולכן בעל הרכב לא זכה בחמץ. לפיכך הסיק שלמעשה טוב לעשות בדיקה, ובאוטובוס אף ראוי לבדוק את המקום והאיזור שיושב שם בסקירה בעלמא.
והנה דברים אלו מחודשים ונאמרו ללא ראיות, וברור שאין אנו צריכים לחשוש להיכנס למקום שיש בו חמץ בין אם בעלי המקום זכו בחמץ או לא, שחיוב בדיקה נאמר רק למי שנכנס לגור במקום, מפני שאז הוא מקבל מעמד שוכר וחלה עליו החיוב. ואחרי כתבי זאת ראיתי שגם בילקוט יוסף (פסח עמוד תקכט) הביא דבריו וכתב שאין חובת בדיקה לנוסע במונית ובאוטובוס, שחובת בדיקה אינה מוטלת אלא על בעל הבית, ואין לנו לגזור גזירות כאלו מדעתינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
