ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- אכילת מצה
במצות לולב נאמר ’ולקחתם לכם’- דהיינו שלכם, שהלולב צריך להיות בבעלותו ואין אדם יוצא בלולב ששאל מחברו, ויש לדון אם גם בפסח המצה צריכה להיות בבעלותו של האדם וקניינו, או שמא ניתן לצאת ידי חובה גם באכילת מצה של אחרים.
דהנה בגמרא (פסחים לח, א) איתא שגם במצה יש דין ’לכם’ כשם שיש בלולב, ולמדים זאת מגזירה שוה, דכתיב: לחם לחם, כתוב במצה ״לחם עוני״, ובחלה כתוב ״והיה באכלכם מלחם הארץ״, מה להלן משלכם, אף כאן משלכם.
ולכן היה נראה לכאורה שכל אדם מחויב לקנות לעצמו מצה, ואלו המוזמנים לליל הסדר יעשו לפני האכילה קנין על המצות המוגשות להם, שאם לא כן המצות נחשבות כשאולות ואין יוצאים בהם ידי חובת מצות אכילת מצה בליל פסח.
אלא שהרא״ש (פסחים פ״ב סי’ יח) והרמב״ם (פ״ו מהל’ מצה ה״ז) למדו גמרא זו באופן אחר, שאין כוונת הפסוק שהמצה תהיה בבעלות האוכל אלא הפסוק רק בא למעט מצה גזולה. וז״ל הרא״ש על דברי הגמרא דלעיל: ״משמע מהכא דאין יוצאין במצה גזולה, דרבנן אית להו שפיר גזירה שוה, דגזירה שוה זו מקובלת...וכן כתב הרמב״ם דאין אדם יוצא במצה גזולה״
והביא הרא״ש את דברי הירושלמי (פ״ק דחלה ה״ט): ״מצה גזולה אסור לברך עליה, אמר רבי אושעיא ע״ש שנאמר ’ובוצע ברך ניאץ ה’...ותו מסיק בה בירושלמי, רבי יונה אומר אין עבירה מצוה וכו’״.
ואם כן למדנו מדבריהם שאין כוונת הגמרא בדין ’לכם’ במצה כדין לכם בלולב שאין יוצאים בשאולה, אלא כוונת הפסוק רק למעט מצה גזולה. והוסבר דבר זה היטב בט״ז (סימן תנד סק״ד) שאין לאסור מצה שאולה, ושונה מצה שאולה מדין לולב השאול, כיון שבדין לולב, הלולב עצמו חוזר לבעליו, וכל זמן שהלולב נמצא ביד השואל אינו נחשב כלולב שלו, אבל מי ששואל מצה מחבירו כוונתו היא לאוכלה ולשלם לו דמים או ליתן לו מצה אחרת במקומה, לכן ודאי שבעת שלוקח את המצה היא נחשבת כשלו ממש. ודימה זאת למי שלוה מעות מחבירו, שכיון שמלוה להוצאה ניתנה לכן אותם מעות הם שלו ויכול הוא להוציאת ולשלם לו מעות אחרות תמורתן.
אולם מאידך ישנם פוסקים שחלקו על דיעה זו ולמדו את הגמרא דלעיל כפשוטו שיש חיוב שהמצות יהיו שייכות לאוכלן, יעויין כן בשפת אמת (סוכה לה ד״ה בגמ’ אתיא) שכתב שצריכים להיזהר במצה של מצוה שתהיה שלו דוקא. וכשמתארח אדם אצל בעל הבית, יש לבעל הבית המארח להקנות לאורחים את המצות לפני החג, ואין מספיק ליתן רשות לאוכלם כיון שהמצות צריכות להיות שלהם ממש על מנת לצאת ידי חובת המצווה, וסיים השפת אמת שאין העולם נזהרין בזה.
והנה נחלקו הראשונים בדין המתארח אצל חבירו אם המאכל המוגש לפניו נחשב כשלו (עד כדי כך שיוכל לקדש בו אשה), או שמא אינו שלו ורק ניתן לו רשות לאוכלו. ובקובץ שיעורים הסביר שחלקו בדין זה רש״י ותוספות (פסחים כט, א ד״ה בדין), שלרש״י אין האורח זוכה במאכל, והתוספות סברו שהאוכל זוכה במאכלים. ונראה שגם הר״ן (נדרים לד, ב ד״ה א״ל) סבר כדעת רש״י מדכתב שהמדיר את חבירו בלשון ’ככרי עליך’, אסור לו לארח אותו כיון שהכיכר שמגיש לחבירו עדיין נשאר ברשותו ונחשב ככיכרו, ונלמד מדבריו שהמאכלים המוגשים לפני האורח נשארים ברשות המארח.
ולדברי רש״י והר״ן שהאורח אינו זוכה במאכלים, איך יצאו האורחים ידי חובת המצוה באכילת מצה בליל פסח. לכן חששו כמה פוסקים לזכות את המצות על ידי קנין עבור האורחים לפני החג (כיון שבחג נמנעים מלעות קנינים).
אולם יש לדעת שמרבית הפוסקים לא חשו לחומרא זאת, וכל שכן במתארח במלון שמשלם עבור הסעודות. ועוד יש סברא להקל בזה משום שישנם כמה דברים שחכמים השאירו בהם את קנין הכסף, כמו שפסק השולחן ערוך (חו״מ סי’ קצט ס״ג), וכתב על זה הפרי מגדים (הובא בביאור הלכה סימן תרנו ד״ה ועיין) שאם נתן מעות לקנות יין לקידוש שבת קנה, דין תורה מעות קונות והעמידו זאת חכמים על דין תורה, והוסיף ע״ז הביאור הלכה שכמו כן אתרוג, ולכן כל דבר מצווה בכלל.
הרב שי טחן
ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק, וראש בית הוראה ארזי הלבנון. הרב טחן כותב עלון שבועי המופץ ברחבי ארצות הברית וקנדה ומחבר ספרים בהלכה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להוציא את מנעליו מחוץ לחדר ביום השבת אם המלון נותן שירות צחצוח נעליים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
