ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מגילת רות
לא לפספס את הרגע
מדוע מעשה זה קורה דווקא בגורן, ומדוע המגילה חוזרת ומדגישה שהוא קורה בגורן? ניתן להסביר שזו המציאות החקלאית של אותם ימים. כל ימי הקציר בשדה אי אפשר היה ליזום מהלכים כאלו, ורק בהגיע זמן הגורן עלה בדעתה של נעמי שאפשר למצוא הזדמנות פז שבה בועז נמצא לבדו, וליבו פנוי למחשבות על בניית בית.
אולם נראה שיש משהו עמוק נוסף באמירה של נעמי לרות ללכת אל הגורן. בפרק ב' במגילה המפגש בין בועז לרות נעשה בשדה. זהו מפגש אוהד, מכבד, שמעצים את רות, והוא נמשך לאורך ימים רבים. המגילה חוזרת פעמים רבות על המילה "שדה", גם כאשר אין צורך בכך. המפגש נותן לרות מענה חומרי של חיטים ושעורים לקיים אותה ואת נעמי. אולם הוא אינו מביא אותה לתכלית חייה. השדה הוא מקום העבודה והעמל, אבל אינו התכלית. הגורן היא המקום שבו מקבלים את פירות העמל בשדה. המקום שבו החיטה באה לידי גמר וחייבת בתרומה.
כאשר נעמי משכנעת את רות ללכת אל הגורן, היא רומזת לה שהגיע זמנה לקבל את פרי עמלה. לעבור מלוקטת בשדה לבונה בית. רות יכולה לפחד ולא להעז לקטוף את פרי עמלה. לא להביא לגמר את הקשר הראשוני שנוצר ביד ה' בינה ובין בועז, "ויקר מקרה חלקת השדה לבועז". לפספס את הרגע. נעמי, מהרגע הראשון, עוד מימי הקציר, רואה בקשר את יד ה', המעניק את חסדו לרות על חסדיה שלה: "ברוך הוא לה', אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים". לכן נעמי דוחפת את רות להשלים את הקשר, לרדת אל הגורן ולהביא לידי גמר את הקשר שנוצר בהסתר.
החיבור בין מגילת רות לחג מתן תורה גם הוא רומז לכך. יציאת מצרים היא הגאולה החומרית, היציאה אל השדה. קבלת התורה היא הגורן. גמר התבואה, גמר התהליך. מקובל לומר שגם החגים של דור התקומה סודרו מאת ה' בסדר הזה: חג העצמאות הוא התחלת התהליך, יום ירושלים הוא ההליכה אל הגורן.
אולי יש בדברים הללו לרמז על עוד עניין. שלושה קניינים קנו אבותינו בארץ. אברהם ויעקב קנו שדה: "ויקם השדה והמערה אשר בו" (בראשית כג, כ) אצל אברהם בחברון, "ויקן את חלקת השדה" (שם לג, יט) אצל יעקב בשכם. דוד קונה גורן: "ויקן דוד את הגורן" (שמואל ב כד, כד), ובה ייבנה המקדש. ארץ ישראל היא השדה אשר בירכו ה', בה אנו עמלים, זורעים וקוצרים. בית המקדש הוא הגורן. הוא התכלית של כל המעשה: השראת שכינה בארץ.
מדוע לא מגיעים לגמר הפרי של עמלנו?
בשיבת ציון מגלות בבל, העם מתעכב בבניין המקדש. יש לו סיבות טובות מדוע לא לבנות: קשיים כלכליים, ביטחוניים ומדיניים, ומעל הכול מצב רוחני ירוד. מפליא לראות את דברי הנביא חגי אל העם בזמן הזה. חגי מפנה אותם להתבונן במצבם הכלכלי. יש לו ביקורת על כך שהם לא הבינו שהדבר מרמז מידה כנגד מידה על חטאם, שלא בנו את בית המקדש. "שימו לבבכם על דרככם, זרעתם הרבה והבא מעט, אכול ואין לשובעה" (חגי א, ו). אינכם באים אל הגורן, אינכם מביאים את העלייה מבבל אל תכליתה - השראת שכינה בארץ, לכן גם העמל שלכם בשדה אינו מביא תוצאות, אינו מביא פירות אל הגורן. וזה גם הסימן שהוא נותן להם למה שיקרה מרגע הנחת אבן הפינה: עד עכשיו זרעתם ערמת עשרים וקיבלתם רק עשרה, ציפיתם לחמישים פורה וקיבלתם רק עשרים; ואילו עתה, "למן היום אשר יוסד היכל ה' שימו לבבכם... מן היום הזה אברך" (חגי ב, טו-כ).
בזהירות אומר (כמובן איני מתיימר לדעת את דרכי ה', אך בהחלט להתבונן בהן ולהעלות מחשבות), שגם בימינו עדיין לא העזנו לבוא אל הגורן. לכן, למרות ההתקדמות הגדולה בכל שנה ושנה, עדיין איננו זוכים לקבל את מלוא הפרי והתוצאה של מעשינו. הניצחון הנפלא במלחמת ששת הימים היה אמור להוביל לתוצאה של "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". גם בימינו, השמדת צמרת חמאס, חיזבאללה והנהגת איראן הייתה אמורה ליצור כניעה, אך לא. אנו נלחמים שוב ושוב. מתקדמים, מתעצמים, אבל לא מגיעים לגמר הפרי של עמלנו.
כאשר הקב"ה, בדרך של נס בתוך המקרה, הוביל אותנו במלחמת ששת הימים אל הגורן, אנחנו פחדנו לבוא אליה. פחדנו להעז ולרדת לגורן, לבקש להביא את הקשר בינינו לידי השלמה. לעמוד מול הקב"ה, ליזום ולהציע לו "ופרשת כנפך על אמתך", על ידי התעוררות שלנו לבניין המקדש. לכן גם בעולם החומרי איננו מצליחים להביא את המלחמות לידי סיום. ההגעה אל הגורן חייבת להיות מתוך ענווה וידיעה שאולי נקבל תשובה שלילית. שאולי לא נזכה להשראת שכינה. אך אם נישאר ספונים בביתנו, בוודאי לא נזכה.
בתפילה שנזכה לקיים את דברי ישעיהו (פרק ב), "נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים... כי מציון תצא תורה", ואז גם "לא יישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה".
מתוך העיתון 'בשבע'
מגילת נאמנים - עיון והקשבה במגילת רות "ותאמר רות אלכה נא השדה ואלקטה בשיבלים"
מגילת נאמנים - עיון והקשבה במגילת רות (חלק ה')
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה עובדים כל כך קשה לפני פסח?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
אחדות זו מעבדה של בירורים
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
הלכות שטיפת כלים בשבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
