ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
אל הגרש"ז אוירבך זצ"ל נכנס יהודי ובפיו שאלה: הפקידו בידיו סכומי כסף רבים לזמן ממושך, וכעת הוא זקוק בדחיפות לכסף, ולכן הוא שואל האם מותר לו ללוות מהכסף המופקד ולהשתמש בו לצרכיו. הרב ענה לו שאסור להשתמש בכסף שהופקד בידיו ללא רשות הבעלים. היהודי קיבל את התשובה וחזר לביתו. כעבור יום צלצל הטלפון בביתו של היהודי, מעבר לקו נאמר לו כי מדברים מביתו של ר' שלמה זלמן שביקש למסור כי מצא עבורו כסף להלוואה וכי הוא מוזמן לסור בהקדם לבוא ולקחתו.
*
כשעמד ר' יוסף דב סולובייצי'יק זצ"ל לצאת לביתו לאחר תפילת ערבית ראה כי בקצה בית המדרש יושב אורח 'בעל צורה'. הוא ניגש לאורח והזמינו לביתו. במהלך שיחתם התברר כי האורח הינו יהודי תלמיד חכם 'משולח' של אחת הישיבות, העובר ממקום למקום לאסוף כסף עבור אחזקתה. בתום הסעודה פנה הרב אל האורח וביקש ממנו הלוואה של חמש פרוטות. בשמחה רבה הוציא האורח את המטבע מכיסו ונתן לרב. למחרת בבוקר הרב הוציא את המטבע מכיסו ואמר לאורח כי הוא מחזיר לו את ההלוואה אותה לקח אמש. האורח לקח את המטבע כשהבעת תימהון על פניו, ושאל את הרב מדוע לקח ממנו הלוואה זו אם בפועל החזיר לו את אותה המטבע מיד למחרת. הרב ענה לו שהיות ושמע כי הוא מזה שנים רבות אוסף כספים עבור ישיבתו, הרי הוא משער כי איש אינו מבקש ממנו הלוואות, "ואם כך", חייך הרב, "הבנתי כי אינך זוכה לקיים מצוה זו של הלוואה, ולכן ביקשתי ממך הלוואה וכשנתת לי את המטבע אזי קיימת מצוה זו".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
27 - מצות עשה לשבות ממלאכה בחג השבועות
28 - מצוות עשה להלוות לעניי ישראל
29 - מצות עשה לאהוב את הגר
טען עוד
*
בלב נחמץ שמע ה'חתם סופר' את סיפורו הקשה של היהודי העני שבא לפניו. אם בכל פעם ששמע סיפור כזה ליבו היה נחמץ, הרי שהפעם צערו גדל שבעתיים מפני שלא הייתה בידו פרוטה לעזור לעני, וזה מכבר חזר מביקור בבתי עשירי העיר במטרה להתרימם לצדקה אחרת, וללכת שוב אליהם לא היה נראה פיתרון היות והתרימם כבר מספר פעמים באותם ימים. בצר לו הלך אל עבר ביתו של אחד מגדולי העשירים שהיה ידוע כקמצן מושבע. העשיר ששמע כי בדלת ביתו עומד רב העיר, הזדרז לקבל את פניו. ה'חתם סופר' עמד על מפתן הדלת והחל להרצות בפני העשיר על צרותיו של העני. בעל הבית הזמין את הרב להיכנס פנימה אל תוך ביתו המוסק והמחומם, שכן הקור היה גדול והעשיר היה לבוש בחולצה דקה בלבד. הרב לא התייחס לבקשת העשיר להיכנס והמשיך לדבר באריכות רבה, בעוד העשיר רועד כולו מקור. לאחר זמן ממושך, ולאחר הפצרות חוזרות ונשנות מפיו של העשיר להיכנס, אמר לו ה'חתם סופר' כך: "במצות הלוואה כתוב 'אם כסף תלוה את עמי את העני עימך ', ולכאורה שלושת המילים האחרונות מיותרות, אלא שרצתה התורה שאדם ירגיש את צערו של העני ואז ממילא ירגיש צורך לעזור לו ולסייע בידו ככל יכולתו". נעץ הרב מבט ארוך בעשיר והמשיך: "אתה שהתרגלת לחיות בעושר בבית חמים ונעים קצת שכחת את סבלם של העניים, לכן דיברתי איתך פה בחוץ על מנת שתרגיש כיצד העניים מרגישים כל הזמן". העשיר, שהדברים חדרו לליבו הפך מאז לנדיב לב.
מצוה להורות
זה לשון בעל ספר החינוך: "זאת המצוה של הלואה היא יותר חזקה ומחוייבת ממצות נתינת הצדקה, שמי שנתגלה ונודע דחקו בין בני אדם וגילה פניו לשאול מהן אין דחקו כמי שעדיין לא בא לאותה בושה וירא מהכנס בה, ואם יהיה לו מעט סעד של הלואה, במה שירווח מעט אולי לא יצטרך לבא לשאלה לעולם, וכשירחמנו האל בריוח ישלם לנשיו ויחיה בנותר. ועל כן הזהירתנו תורתנו השלימה על זה לסעוד המך בהלואה טרם יצטרך לבוא אל השאלה".
דרך זו של נתינת צדקה הינה משובחת ביותר היות והיא עוזרת לאדם להימנע ממצבים של נזקקות לצדקה ממש.
כיום ניתן לקיים מצוה זו בהידור על ידי הלוואות לגמחי"ם שמלווים כספים לאנשים.
אין חובה על האדם להלוות כסף לאדם שאינו אמין וכי ישנו חשש גדול שלא יחזיר את הכסף.
היות ואדם שאינו מחזיר הלוואה עובר על איסור גזל, לכן תיקנו חכמים שלא ילווה אדם לחברו אלא בפני
שני עדים, או שיכתבו את דבר ההלוואה בשטר אותו יחזיק המלווה, או שייתן הלווה משכון למלווה שיהיה אצלו עד שיחזיר לו את כספו, ודברים אלו יעזרו ללווה שלא ישכח להחזיר. אולם אם מדובר בסכום קטן מאוד והם אינם רוצים לנקוט באחת מהדרכים הללו, אזי הפתרון הוא שהמלווה יחליט בדעתו באופן מוחלט כי אם הלווה ישכח להחזיר את הכסף הרי כסף זה נתון לו במתנה גמורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
