ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
י' אב, שנת ס"ו.
פיליפוס מלך צרפת, האכזר והרשע, מנשל את יהודי ממלכתו מכל נכסיהם, ומגרש אותם בעירום ובחוסר כל. בין המגורשים גם נער צעיר, מרבותינו הראשונים, רבי אשתורי הפרחי, בעל ה'כפתור ופרח'.
רבי אשתורי התגלגל ממקום למקום, עד שזכה לעלות לעיר הקודש ירושלים. למרות סבלו הרב, וטרדת הנדודים, הגה רבי אשתורי בתורה, וזכה לחבר את הספר 'כפתור ופרח', ספר פורץ דרך בבירור גבולות והלכות התלויות בארץ, המהווה יסוד לפסיקת ההלכה בתחום.
והנה, לאחר שזכה רבי אשתורי להגיע לירושלים, הוא מקבל החלטה תמוהה, ועובר לגור בבית שאן הקטנה. באותם ימים, רבים ערערו על קדושתה של בית שאן, וטענו שהיא חוץ לארץ, ומה ראה רבי אשתורי, שעסק רבות בקדושת הארץ והלכותיה, לדור בה ולא בירושלים?
יש המבארים שהשאלה היא הסיבה לתשובה, ורבי אשתורי התגורר שם כדי ללמד שבית שאן היא חלק מארצנו הקדושה, כפי שכתב בפרק ז': "על בית שאן. להודיע לבני האדם שהוא ארץ ישראל... הנה היום נמצאים פה עמנו אנשים מקרוב באו, מוחזקים ביודעים, מניאים לב נשים ועמי ארץ לשבת שם, ואומרים להם שאינו ארץ ישראל במוחלט אלא חוצה לארץ... על כן להאריך בזה הוצרכתי להחיות לב נדכאים. כתוב בספר יהושע (יז, יא), ויהי למנשה ביששכר ובאשר בית שאן ובנותיה...".
דומה, שדרכו זו של רבי אשתורי מבארת גם נקודה הקשורה לפרשתנו. ידועים דברי חז"ל, שפנחס הוא אליהו. בספר יהושע ובתחילת ספר שופטים אנו פוגשים את פנחס ככהן גדול, נביא, וגדול הדור. ואף הרמב"ם מציין שפנחס היה 'מעתיק השמועה' בדורות שבין יהושע לעלי.
בפשטות, באותם שנים התגורר פנחס סמוך למשכן ה' בשילה בנחלת אפרים, וכפי שמעיד ספר יהושע שנחלת פנחס הייתה בהר אפרים. שם לב הארץ ומרכז חיי האומה.
והנה, נעלם פנחס, והוא שב ומופיע לפתע בשם חדש – אליהו, כאיש המתגורר בעבר הירדן המזרחי, כפי שהוא מכונה בימי אחאב, "אליהו התשבי מתושבי גלעד" (מלכים א' יז).
ותמיהות רבות בדבר: למה הוא נעלם? למה השתנה שמו? למה הוא הפסיק לכהן ככהן גדול? ולמה הוא עבר דירה לגלעד השוכנת בעבר הירדן המזרחי?
התשובה עולה מדברי חז"ל, המתארים את משימתו הציבורית של פנחס-אליהו לאורך השנים.
בספר יהושע (כב) מסופר שלאחר שקיימו שבטי עבר הירדן המזרחי את הבטחתם למשה לסייע במלחמת כיבוש הארץ, שבו שבטי ראובן, גד וחצי שבט המנשה לנחלתם. אך בעת המסע חזרה הם הקימו מזבח גדול. נבהלו שבטי מערב הירדן וחשבו ששבטי המזרח, רוצים להתנתק מהמשכן ולמרוד בה'. נקהלו שבטי המערב למלחמה, אך בטרם יצאו לקרב שלחו משלחת בראשותו של פנחס לברר את העניין.
הגיע פנחס לגלעד, ושבטי המזרח הסבירו שהמטרה של המזבח היא הפוכה. הם חוששים שהדורות הבאות יטענו ששבטי המזרח הם לא חלק מעבודת ה' בשילה, ולכן בנו את המזבח בתבנית המזבח בשילה, כסמל לאחדות העם ולכך שכולם קשורים למשכן ה'.
באותה שעה השכין פנחס שלום בין שבטי המזרח והמערב והביא שלום לישראל. ואמרו חז"ל (זבחים קא ורש"י), שבזכות מעשה זה הפך פנחס לכהן גדול. כך המשיך פנחס את דרכו של סבו אהרון הכהן, שהיה אוהב שלום ורודף שלום, ומביא אחדות לעם.
עברו דורות, ובעבר הירדן המזרחי, בגלעד, קם מנהיג חדש, יפתח הגלעדי. כידוע, יפתח נדר שהיוצא ראשון מדלתי ביתו יעלה לה' לעולה. והנה יצאה ביתו ונידונה לגורל קשה. אך אפשר היה להתיר את נדרו של יפתח, ולהציל את ביתו.
לשם כך צריך היה פנחס לצאת לגלעד ולהציל אותה, אך פנחס אמר לעצמו שכיוון שהוא נביא, צריך שיפתח יבוא אליו, ועל כך נענש והסתלקה ממנו רוח הקודש (תוספות תענית ד).
אם כן, בימי יפתח, סטה פנחס מדרכו של אהרון, ולא הלך והרבה שלום ואחדות בעם, ובמיוחד לא הלך לדאוג למנהיגם של יושבי גלעד, והפסיד את ההנהגה.
כדי לתקן את העניין, עזב פנחס את תפקידיו הציבוריים, ועבר להתגורר בגלעד. שם במקום בו איחד את העם וזכה לכהונה גדולה, שהוא גם המקום שבו פגם והפסיד את הכהונה, יעלה ויתעלה וישוב לקשר את חלקי העם השונים ולקשר אותם לאלוקים.
עברו דורות, העניין תוקן, ורוח הקודש שבה לפעם בפנחס, שלבש כעת שם חדש, ובימי אחאב הוא חצה שוב את הירדן לצד מערב, לשוב ולאחד בין העם לאלוקיו, ובין חלקי העם השונים.
ושוב הוא פועל ועושה, מתנבא וקורא לשוב בתשובה. והנה, מגיע רגע התעלותו לשמי מרומים, והוא שב וחוצה את הירדן לעבר הירדן המזרחי, ושם סמוך לירדן, בגבול שבין שני חלקי העם, הוא עולה בסערה השמיימה.
אך משימתו לא תמה. והאיש שמקבל בפרשתנו את "בריתי שלום", יבוא ויבשר בעת גאולה "והשיב לב אבות על בנים", ויביא שלום בין כל חלקי העם, ובין העם לאבינו שבשמיים!
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה ללמוד גמרא?
חכמת התורה ומדעים
איך ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
עסקי גוג ומגוג הכנעני שהיה בבית ה'
בסיום נבואת זכריה כתוב שלא יהיה עוד כנעני בבית ה', הכוונה היא שאלו שעמלים רק בתורה יכבדו את אלו שדומים ליהושע בן נון ועמלים בתורה ובצבא, ולא יתייחסו אליהם עוד כאילו הם גויים.
אור החיים על הפרשה בני יהודה בתור משל לחורבן הבית והגאולה העתידה
אור החיים על פרשת פנחס חלק א'
האור החיים מפרש את הפסוק על בני יהודה בתור משל לעם ישראל בשני זמני חורבנות בתי המקדש ובזמן הגאולה העתידה.
נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.
יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.
לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.
חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.
חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
