ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב נתנאל והרבנית רחל בן חיים
בתחילת הפרשה מקבל פנחס מהקב"ה את ברכת השלום. כידוע פנחס הוא אליהו 2 . אנחנו נראה איך באליהו נמצא עניין זה של ברכת השלום.
עניין מפורסם אחד של השלום באליהו הוא בפסוקים האחרונים בנביא: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" 3 .
למה צריך שה' ישלח במיוחד את אליהו הנביא?
המשנה 4 מביאה מחלוקת בשביל מה יבוא אליהו הנביא. יש אומרים שהוא בא לתקן את השיבושים שקרו בייחוסי המשפחות במהלך הדורות. כגון משפחה שאמרו שהם בעלי פסול במשפחתם, הוא יעיד שבטעות העידו כך.
כמו שמצאנו 5 באמורא שמואל שחשבו שאימו זנתה והוא ממזר, מכיוון שאימו התעברה אחרי יותר משנה שאז שאביו יצא למסחרו בארץ אחרת. אבל האמת היתה אחרת. באותו היום באה גוייה אחת לאביו של שמואל וניסתה לפתות אותו, כמו אצל יוסף הצדיק. תמה אביו של שמואל: "מה זה שאת כ"כ חפצה ומנסה לבכשיל אותי דווקא עכשיו?". בסוף הודתה הגוייה והסבירה שהיא יודעת לקרוא בכוכבים, והיא ראתה שבאותו יום עתיד בן לצאת מאביו של שמואל שיהיה אדם גדול, ולכן היא רוצה שהבן הזה יצא ממנה. אמר אביו של שמואל: "אם יש באפשרותי היום לזכות באדם גדול, חס וחלילה שאבזבז את זרעי על גוייה טמאה!". אמר אביו של שמואל שם קדוש וע"י קבלה מעשית חזר לביתו בקפיצת הדרך, הזדקק לאשתו והיא התעברה. בית הדין באותו מקום חשב שאימו זינתה והלקה אותה. לימים כשגדל שמואל הראה לתלמידיו צלקת בראשו, ואמר להם שהוא זוכר שהרגיש בבטן את המלקות שאימו לקתה, וזה סימן מאותם המלקות.
מקרים כמו אלה יבוא אליהו לטהר, להעיד שהבנים שייכים לאבותם, ולא היתה חס ושלום זנות.
דעה נוספת היא שאליהו בא להשוות את המחלוקת בין החכמים. כיום יש הרבה דעות בהלכה, יש ספרדים ויש אשכנזים ויש תימנים, ואין לנו סנהדרין להכריע. כשיבוא אליהו הוא יכריע כמי ההלכה.
הדעה השלישית נוטה ביותר לפשט הפסוק והיא שאליהו יבוא להשכין שלום בין כולם, בין הדורות.
האבן-עזרא 6 מסביר, שאנחנו יודעים שבעקבתא דמשיחא יהיה מצב קשה של חוסר כבוד בין הדורות, כמו שהגמרא מספרת 7 :
"בעקבות משיחא חוצפא יסגא... נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו. ועל מה יש לנו להשען על אבינו שבשמים".
אם כן, בדור כזה שבו יש זלזול של הצעירים בהוריהם, בוודאי שצריך שליחות מיוחדת כדי להשיב את הלבבות ביניהם.
לצעירים יש עניינים משלהם. הם מלאי כוח ועוצמה ורוצים להפוך את העולם. הזקנים כבר שבעו מהפכות, ורוצים לתקן בנחת ובשלווה. לכן מדרך העולם שיש מחלוקת בין הצעירים למבוגרים. הצעירים חושבים שהזקנים לא מבינים את גודל הקלקול ומוכנים לפשרות במקומות שצריך להילחם, והזקנים חושבים שהצעירים מגזימים בלוחמנות שלהם, ושלא חייבים להיות בכל מקום "בעל מלחמות".
אליהו הנביא יגרום לצעירים ולזקנים לראות איך יש צדק בשני הצדדים, ושכולם יכולים ללמוד מהשני. הצעירים יקחו ישוב הדעת וחוכמה מהזקנים, והזקנים יקחו עוז וגבורה מהצעירים.
אנחנו מוצאים באליהו עוד מקום שבו הוא הביא שלום:
בזמנו של אליהו כידוע כל העם עבד עבודה זרה. אליהו גזר שלא ירד גשם שלוש שנים, ובסופם ביקש מאחאב מלך ישראל לכנס את כל העם להר הכרמל, ושם הוא אמר להם: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו" 8 . עשו מעין תחרות. נביאי הבעל לקחו פר וניסו לגרום שתרד אש מהשמים, וכמובן לא הצליחו. אחר כך אליהו בונה מזבח ובו שנים עשר אבנים (רמז לכל שבטי ישראל שצריכים להתאחד שכם אחד לעבודת ה'), והוא שופך מים רבים על המזבח וסביבו, ואז מתפלל לה' שיוריד אש. וכך הוא אומר: "עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי" 9 . למה צריך לכפול את המילה "ענני"?
אומר רש"י 10 שיש בזה שני פירושים.
פירוש אחד הוא על פי דברי חז"ל 11 , שה"ענני" השני הוא שלא יאמרו שמדובר במעשה כשפים.
כאן רואים את גודל הבחירה החופשית. גם אחרי שאדם רואה אש שיורדת מהשמיים הוא יכול להמשיך ולתרץ תירוצים לכפירתו, לומר שזה מעשה שדים ועוד המצאות כגון זה.
שמעתי מעשה עניין זה. כידוע בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור שמו ליד הגבולות בגולן שדות שלמים של מוקשים, כדי שלא יוכלו הסורים לחצות. והנה אחרי כן, ב"ה בנו יישובים במקום ואנשים החלו לטייל, והיה צורך לפנות את המוקשים, כדי שלא יזיקו ח"ו לאנשים. שלחו לשם חיילים מגדוד הנדסה שהחלו לפנות את המוקשים. אחרי שעבדו כמה שעות, התיישבו בצד השדה לאכול ארוחת צהריים. היו שם חייל דתי וחייל לא דתי, והם התווכחו ביניהם בענייני אמונה. אמר החייל הלא-דתי: "אם הייתי רואה נס בעיני, הייתי מאמין שיש אלוקים. לדוגמא, אם הייתי רואה עכשיו את הסלע מולנו מתרומם באוויר - הייתי מאמין". תוך כדי דיבור, התפוצץ אחד מהמוקשים מתחת לסלע והסלע כולו התרומם באויר לגובה כמה קומות. ישבו השניים המומים ולא יכלו לפצות את פיהם במשך כמה דקות, ואחר כך אמר החייל הלא-דתי: "הרי ראית שלא היה כאן נס, זה עניין טבעי שהתפוצץ מוקש".
רואים איפוא שתמיד אפשר לטעון תירוצים לכפור, אפילו אם רואים נס בעיניים. כמו שגם בני ישראל עשו את העגל אחרי מתן תורה. לכן היה אליהו הנביא צריך להתפלל על עניין זה, שה' יעיר את האמת בליבם, ויכירו באמיתות הבורא וניסיו, ולא יתרצו תירוצים ואמתלות כדי להמשיך לעבוד עבודה זרה.
הפירוש השני הוא על פי תרגום יונתן 12 "ענני" אחד הוא לעניין האש שתרד על הקרבן, ו"ענני" שני הוא לעניין המטר שירד.
מסבירים המפרשים שהיה צריך כאן תפילה מיוחדת כזו, מכיוון שידוע שהאש והמים הם שני ניגודים אחד לשני. המים מכבים את האש בשעה שנשפכים, ואז האש נכבית כשגוברים המים על האש. אבל אם ישימו סיר של מים על אש והאש תבעיר את המים, המים יכלו. אמר האש למים, כמו שאתם רוצים לכלות, כן גם אני האש יכול לכלות את המים ועל זה דרך. אבל כשה' רוצה הוא יכול להשלים ביניהם: "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ" 13 , ה' יודע להשלים. כמו שבמצרים ה'הביא אש וברד יחד 14 , על פי הפסוק 15 "אֵשׁ וּבָרָד שֶׁלֶג וְקִיטוֹר רוּחַ סְעָרָה עֹשָׂה דְבָרוֹ" - כאשר הכל להשלים את דבר ה' יכולים להיות יחד האש והברד. כך ה' יכול להשלים בין אדם לחברו.
כיצד נעשה השלום?
כתוב בגמרא 16 : "אמר רבי חנן: שלוש שלומות הן: נהר, צפור וקדרה. נהר דכתיב 17 הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם. צפור דכתיב 18 כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן ה' צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם. קדרה דכתיב 19 ה' תִּשְׁפֹּת שָׁלוֹם לָנוּ".
הבן איש חי מסביר שיש כאן שלושה סוגים של שלום:
הדרגה הנמוכה ביותר היא שלום של ציפורים - הציפורים מתלכדות ביחד ללהקה בכדי לנדוד מהארצות הקרות לארצות החמות, ובדרכן הן עפות יחד, כמו שאנחנו רואים לפעמים מעל ארץ ישראל להקות כאלה. אבל כאשר הציפורים מגיעות למחוז חפצן הן מתפזרות וכל אחת הולכות למקומה. נמצא שאין כאן שלום אלא לשעה לשם מטרה מסויימת, שלום של אינטרסים.
לעומת זאת - השלום של הנהר הוא השלום בין כל טיפות המים שמתלכדות יחד כדי להגיע אל הים, "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם" 20 , אבל בים כל טיפה הולכת לכיוון אחר. בכל זאת זה שלום גדול יותר משלום הציפורים, כיוון שבשלום של הציפורים כל אחת נמצאת בגופה, רק שהם הולכים יחד. אבל בשלום של הנהר, בזמן השלום כל הטיפות נהיות לגוף אחד.
מעל כולם נמצא השלום של הקדירה. יש בזה שני פירושים: פירוש אחד הוא שהקדירה עושה שלום בין האש שתחתיה למים שמעליה. כמו שאמרנו קודם - האש והמים הם אוייבים זה לזה, ואף על פי כן, כאשר יש קדירה שמתווכת ביניהם נהיה שלום, ולא די שאינן מכלות זו את זו אלא שהאש משביחה את המים.
פירוש שני הוא שהקדירה עושה שלום בין כל מרכיביה. כמו בחמין של שבת, שמים בתוך הסיר אורז, בשר, ירקות ותבלינים - והקדירה עושה בין כולם שלום. לא די בכך שאינם מתנגדים זה לזה, אלא שכל אחד נותן מטעמו בתוך השני, ויחד נוצר תבשיל חדש מיוחד.
בשלום של הציפורים ושל הנהר היו דברים ממין אחד שהתאחדו ביניהם, אבל השלום של הקדירה הוא בין מינים שונים, ואפילו הפכים, שמתחברים. וכאשר קורה דבר כזה נוצר דבר חדש מיוחד ומעולה יותר.
אנו מצפים ומייחלים לבואו של אליהו הנביא להשכין שלום אמת. אליהו יכול להשכין שלום גם בין דברים שנראים כמו הפכים גמורים, כמו אש ומים, וודאי שהוא יצליח להשכין שלום בין הדעות השונות אצל החכמים ובין הדורות השונים, האבות והבנים. והשלום הזה יהיה לא רק להסיר את המחלוקת, ולא רק שלום זמני, אלא שלום שיצור לנו "תבשיל חדש" - כל אחד ישפיע מטובו על השני וביחד יווצר דבר מיוחד חדש, ימות המשיח.
נסיים בבקשה שאומרים האשכנזים בברכת המזון 21 :
"הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא זכור לטוב, ויבשר לנו בשורות טובות, ישועות ונחמות".
^ 1.במדבר כ"ה, י"ב
^ 2.פרקי דרבי אליעזר מ"ו, זוהר חדש ב מגילת רות מב., רעיא מהימנא ג פרשת פנחס רטו., רש"י בב"מ קיד:
^ 3.מלאכי ג', כ"ג-כ"ד
^ 4.עדיות ח', ז'
^ 5.תוס' קידושין עג. בשם ירושלמי (אך לא נמצא בנוסח הירושלמי שלפנינו)
^ 6.פירוש ראב"ע מלאכי ג', כ"ג
^ 7.סוטה מט:
^ 8.מלכים א' י"ח, כ"א
^ 9.מלכים א' י"ח, ל"ז
^ 10.פירוש רש"י מלכים א' י"ח, ל"ז
^ 11.ברכות ט:
^ 12.תרגום יונתן מלכים א' י"ח, ל"ז: "קבל צלותי ה' באשתא, קבל צלותי ה' במיטרא"
^ 13.מתוך נוסח הקדיש
^ 14.שמות ט', כ"ד: "וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד".
^ 15.תהילים קמ"ח, ח'
^ 16.ברכות נו:
^ 17.ישעיהו ס"ו, י"ב
^ 18.ישעיהו ל"א, ה'
^ 19.ישעיה כ"ו, י"ב
^ 20.קהלת א', ז'
^ 21.בקשות "הרחמן" אחרי ברכת המזון לנוסח אשכנז
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה משווים את העצים לצדיקים?
איך עושים קידוש?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה מברכים על פיצה?
איך ניתן לברור מרק בשבת?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
