ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
"שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען... כל נשיא בהם... והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ". וכתב במדרש הגדול כי הציווי 'והתחזקתם' הכוונה שיכנסו וילכו בארץ ישראל, שלא כגנבים (וכוונתו לדברי הגמרא שגנב פועל בסתר ובלילה), הביטוי "לתור" את הארץ, החוזר לאורך כל הפרשה, מעיד כביכול על חולשה בהסתכלות על ארץ ישראל, ועל כן הוצרכו ל"והתחזקתם" להיכנס בתוכה כבעלים.
גם סמיכות פרשת נסכים, באה מיד לאחר המרגלים, וכפי שכתב הספורנו: "כי לאחר חטא העגל הצריך מנחה ונסכים לעולת התמיד שהוא קורבן ציבור, ואחר חטא המרגלים הוצרך מנחה ונסכים להכשיר גם קורבן יחיד". החולשה שבמעשי המרגלים הצריכה חיזוק וקירבה נוספת, ועל כן הודגש בפרשת נסכים "ככה תעשה לאחד", "כאשר תעשו כן יעשה לכם", לשונות של מוחלטות וציווי קבועים, לעומת אוירת הספקנות של המרגלים.
לאחר מכן, באה פרשת "וכי תשגו ולא תעשו את כל המצוות..." חטא של שגגה בעבודה זרה. "אם מעיני העדה נעשתה לשגגה", דגש על הצורך בכפרה, גם כשגורמי החטא הם הסנהדרין וראשי הקהל, ומשום כך הודגש בכפרה זו קורבן העולה קודם לקורבן החטאת, מה שאין כן בשאר הקורבנות שחטאת קודמת. וביאר המהר"ל מפראג, שכיון שקורבן עולה באה לכפר על המחשבה, ובחטא עבודה זרה מחשבה נחשבת למעשה ונידונים עליה, שלא כשאר העברות שמחשבה רעה אינה מצטרפת למעשה, ועל כן בפרשתנו הוקדמה העולה לפני החטאת. והנקודה הנלמדת מכאן היא על חיזוק המחשבה, חיזוק הלב "ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו", לאחר כל רפיון יש לרומם את הרוח.
ומשום כך מסיימת הפרשה בפרשת ציצית "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" ופירש רש"י "כמו 'מתור הארץ'" המובא בתחילת הפרשה. רש"י לא מציין רק תיאום לשונות אלא מהות אחת שעליה נצטוינו שלא להיות כמרגלים "ולא תתורו" אלא להתחזק, כדברי המדרש הגדול שהובא לעיל. ומוסיף רש"י: "העין רואה והלב חומד", וצריך ביאור למה הפסוק הקדים את "אחרי לבבכם" ל"אחרי עיניכם", והרי לפי פירושו של רש"י העין קודמת ללב? אלא כפי שאמרנו שהכוונה בחולשות, אזי העין רואה מה שהלב חומד ומטעה אותו לראות מציאות מעוותת, ועל כך נצטוינו "ולא תתורו" כמו "מתור הארץ", שלא כמרגלים.
הרחמן יזכנו להידבק בחכמים אשר זוכים למה שכתב בעל חובת הלבבות: "לבות החכמים יש להם עיניים לראות מה שאינם רואים הפתאים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
