ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סנהדרין
אף על פי שאין בית דין פחות משלשה מותר לאחד לדון מן התורה שנאמר בצדק תשפוט עמיתך ומדברי סופרים עד שיהיו שלשה, ושנים שדנו אין דיניהן דין.
ודבריו צריכים ביאור, שכן ברישא פסק שמדין תורה מותר לדיין אחד לשפוט לבדו, ומכאן שהלכה למעשה הוא כרב אחא. וא"כ, עפ"י מהלך הגמרא, יש תלות הדדית בין הדעה המתירה לדון יחידי לבין המכשירה בדיעבד שניים שדנו.
ובכסף משנה תירץ שהרמב"ם סובר שאכן רבי אבהו סובר כרב אחא, שדיין אחד מותר מדאורייתא ומה שפוסל דין של שניים אף בדיעבד הוא משום 'דאלמוה רבנן לתקנתייהו'. אך לרב אחא לא פסלו בדיעבד. ובמקור הסברו כותב שמכך ששמואל ורבי אבהו נחלקו רק בשניים ולא באחד משמע שאחד כשר מדאורייתא. אך לא זכיתי להבין דברי קודשו. ואולי כוונתו כך – לא מצאנו התייחסות של רבי אבהו לכמה דיינים צריך, אלא ששנים לא מועיל בדיעבד. ומדוע לא דיבר על אחד?
בלחם משנה אומר שמוכרח הרמב"ם לפסוק כן שהרי מוכח מכמה מקומות שהלכה כרבי אבהו, וכן מוכח במקביל מכמה מקומות שהלכה כרב אחא. א"כ צריך ליישב את רבי אבהו בגמרא. ומתרץ שרב אחא לא מחוייב לדברי שמואל אלא יכול להסתדר עם דברי שמואל, ודלא כרבא שאין אפשרות ליישבו עם שמואל.
הרב רבינוביץ' מאריך בביאור הרמב"ם וטוען ששמואל ורבי אבהו לא נחלקו לא כלל. אלא שמואל דיבר על מקום בו הדיינים מומחים וקיבלו עליהם הנידונים את הדין. ורבי אבהו דיבר על מקרה בו אינם מומחים ולא קיבלו עליהם את הדין.
מכאן נביא כמה נקודות חשובות בפשט הגמ', ללא אריכות דברים.
שמואל איכא בינייהו
שואלת הגמ' מה הנפק"מ בין רבא לרב אחא ועונה:
איכא בינייהו דאמר שמואל: שנים שדנו - דיניהן דין, אלא שנקראו בית דין חצוף. לרבא - לית ליה דשמואל, לרב אחא בריה דרב איקא - אית ליה דשמואל.
וכתב היד רמ"ה:
ואם תשאל מאי שנא דקאמרי' איכא ביניהו דשמואל ולא קאמרי' איכא ביניהו דר' אבהו - לרבא דאמר מדאורייתא בעי ג' אית ליה דר' אבהו, לרב אחא דלא בעי מדאורייתא ג' לית ליה דר' אבהו? תשובתך משום דר' אבהו איכא לאוקומי שמעתיה אפי' אליבא דרב אחא דמדאורייתא חד נמי כשר ורבנן אצריכו ג' והאי דאמר שנים שדנו אין דיניהם דין לאו מדאורייתא הוא אלא מדרבנן וכיון דיכול לאוקו' מימריה לכ"ע ליכא לאוקו' בפלוגתא, אבל מימרא דשמואל ליכא לאוקומה אלא לרב אחא דאי לרבא כיון דבין מדאורייתא בין מדרבנן בעינן ג' ב' הדיוטות דמכשר שמואל מנא לן:
ואמנם יש גירסאות של ראשונים האומרת ש'איכא בינייהו דרבי אבהו ודשמואל' – כך בחידושי הר"ן.
מחלוקת רש"י ותוס'
לפי רש"י לומדים שצריך ג' דיינים מפרשת שומרים שם איכא ג"פ 'אלהים'. אך תוס' אומר שלומדים את הצורך בג' דיינים מהפסוק 'משפט אחד יהיה לכם'. וצ"ע במאי קמיפלגי.
כנראה הקושיות שמביא תוס' הכריחו אותו להעמיד כך הגמרא. ואילו רש"י יכול לומר שאין הלכה כירושלמי כנגד הבבלי. במהלך דברי התוס', יש השוואה בין בי"ד של גירות לשל גזלות. וצ"ע במה הם דומים?
עניין ג' דיינים
מעבר לעניין הבירור של בית הדין בשביל לחדש פסיקה בדין תורה, אומר קצה"ח שיש נפק"מ נוספת והיא היכולת לכפות. דווקא בית דין יכול ולא אדם פרטי, ועל כן צריך דווקא ג' על מנת שיוכלו לכפות את האדם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.













