ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
ועוד יותר קשה להאמין שאפשר לשוב בתשובה בדברים בלבד כמו שנאמר "קחו עמכם דברים ושובו אל ד'".
עוד יותר קשה להאמין שהקב"ה מקבל את השבים כאילו עשו איזה מעשה של התנדבות ששבו אליו, כדברי הפסוק "אוהבם נדבה".
קשה להאמין, אבל זה כך. התשובה מבטלת את העוון לגמרי.
האם זה הגיוני שהמדינה נותנת פרס ליורדים על-מנת שישובו לארץ-ישראל? האם מגיע להם פרס? האם מגיעות להם הטבות במכס ובמיסים אם הם שבים? האם זה הגיוני שאלו שנשארו בארץ ושרתו בצבא לא מקבלים שום הנחות והטבות ואלו שירדו לחו"ל יקבלו הטבות? מבחינה מוסרית טהורה לכאורה זה לא צודק. אבל בכל זאת יש בזה היגיון מפני שאם רק בדרך זו המדינה מצליחה להחזיר את היורדים, כדאי לתת להם את ההטבות כי זה לטובת המדינה ולטובת היהודים בארץ.
לאמור, אין הזכויות הללו שניתנות ליורדים ניתנות להם מפני שהן מגיעות להם אלא מפני שאנו מעוניינים שהם יבואו ומפני שזה לטובתנו, לטובת המדינה. זהו אינטרס של המדינה.
כן הדבר לגבי היורדים הרוחניים, לגבי החוטאים. לא מגיע להם פרס כאשר הם שבים אבל זה אינטרס אלוקי. הקב"ה רוצה שבניו ישובו, הקב"ה רוצה. זה דרוש לו כביכול לפי תוכניותיו בעולמו ועל כן הוא מקל על השבים, מוחל להם ואפילו שמח ואוהב ורואה כאילו הם עשו מעשה נדבה בזה שהם שבים.
זה הסבר פשוט להבין את כוחה של התשובה. אבל הדבר הרבה יותר עמוק ויסודי.
התשובה היא מונחת ביסוד מגמת העולם. וזה יתרץ לנו שאלה עוד יותר עמוקה. יש אנשים ששואלים את עצמם מדוע הקב"ה מטיל עלינו משימות שאי-אפשר לעמוד בהן. טבע האדם להמשך לכל מיני דברים שהם אסורים. האם אדם יכול להתגבר ולא להרהר הרהורים רעים, לא לקנא במעלות של אחרים? לא להתבטל מלימוד תורה אף רגע? הרי זה בלתי אפשרי לרוב בני האדם. ומדוע רבש"ע מעמיד אותנו בניסיונות שאי-אפשר להתגבר עליהם? שאלה זו מציקה לאנשים וגורמת תסכול וייאוש ואולי אפילו טרוניה כלפי שמיא ח"ו. יש אנשים שמדחיקים את השאלה הזו ולא נותנים לה להתיישב בלב, בפחדם ממחשבה אסורה. אבל גם להם חסרה התשובה לשאלה הזו.
אכן יש תשובה שלמה לשאלה. רבש"ע אמנם מעמיד אותנו בניסיונות, אך הוא הכין מראש תרופה לכל הקשיים שהוא מעמיד בפנינו. הקב"ה הקדים את התרופה למכה. תשובה קדמה לעולם. יכול אדם לשוב בתשובה ולתקן כל נפילה, לתקן תיקון גמור כל קלקול כאילו לא היה כלל.
ואם תאמר למה הקב"ה מעמיד אותנו בקשיים ונותן דרך לשוב? שלא יקשה ולא יהיה צריך לרפא בתשובה?
אדרבא זה כל גודל תפקידו של האדם להאיר אור מתוך החושך וזה אור מיוחד. זה עיקר כבודו של רבש"ע שאדם קם מתוך הנפילה ושב אליו. אמנם אסור לאדם לומר אחטא ואשוב, כי אז אין מספיקים בידו לשוב, אבל אין אדם צריך לפחד שמא יפול, שמא יכשל שלא ברצונו, כי יש תרופה מיידית מושלמת שמנקה את העוון מבלי להשאיר כל סימן. ולא עוד אלא שמכל נפילה אפשר לא רק לצאת נקי על-ידי התשובה, אלא אפשר להפוך אותה למנוף לעליה, לשוב באהבה ולהפוך הזדונות לזכויות ממש.
נמצאנו אומרים שהאמונה בכוחה של התשובה משנה את ההסתכלות על העולם. במבט זה מתחזקת האמונה ברבש"ע שהוא טוב. אין פחד ואין יאוש מכֹבֶד החובות, אלא בטחון ואמונה בד' הטוב שנתן לנו דרך תשובה לתקן הכל.
כתיבה וחתימה טובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
